גואש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"מסדרון בבית חולים לחולי נפש", ציור בגיר שחור וגואש, מאת וינסנט ואן גוך, משנת 1889

גואשצרפתית: Gouache) הוא סוג של צבעי מים בעלי גוון אטום. כמו צבעי מים אחרים, צבעי גואש מורכבים מפיגמנט, חומר עיבוי (בדרך כלל גומי ערבי), ומים. בנוסף, לעתים קיימת כמות של צבען גיר בצבעי גואש, על מנת לשפר את עובי ומרקם הצבע.

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעי גואש קיבלו את שמם לראשונה במאה ה-18, אף על פי שהיו בשימוש החל מהמאה ה-12 בשמות אחרים. בין המאות ה-16 וה-18, הכינוי "גואש" הוצמד לשילוב של צבעי שמן וטמפרת ביצים.

משמעות השם נובעת מהמילה האיטלקית "גוּאָצוֹ" (Guazzo) שמשמעותה צבע התזה, או צבע מים.

שימושים לצבעי גואש[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעי גואש קלים לניקוי, זולים לייצור ומדוללים במים בלבד. תכונות אלו הפכו אותם לצבעי הלימוד העיקריים בבתי-ספר לציור, כמו גם בכיתות נמוכות וגני ילדים. מרבית צבעי הגואש הנמכרים כיום בקמעונאות הינם בדרגה נמוכה יחסית, ומיועדים לילדים המנסים לראשונה אמנות במכחול. על בסיס צבעי הגואש המוכרים, מייצרים היום צבעי גואש בעלי ברק מתכתי, זוהר, ואף מכיל חלקיקים נוצצים המורחפים בצבע.

אף על פי שצבעי גואש היו פופולריים במאות ה-18, ה-19 ותחילת המאה ה-20 באמנות גבוהה, בחמישים השנה האחרונות ירדו מגדולתם כמדיום ציור בשל עלייתם של צבעי האקריליק, שהיו עמידים יותר, נוחים יותר לשימוש וזולים בה במידה. עם זאת, גם כיום ניתן להשיג צבעי גואש באיכות גבוהה ללא הזמנה מיוחדת במרבית חנויות האמנות וכלי הכתיבה, ישנם מספר מצומצם של יצרנים בארץ של צבעי הגואש.

בעיות עם צבעי גואש[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעי גואש נוחים מאוד לשימוש, אך בד בבד סובלים ממספר בעיות שלא ניתן להימנע מהן. ראשית, עקב המצאות גיר במרביתם, הגוון שלהם משתנה משמעותית לאחר הייבוש: הצבע מאבד ברק, ומשנה את בהירותו. שנית, הם אינם עמידים בלחות ורטיבות, וכמו צבעי מים ניתן להרוס ולהשחית ציור יבש על ידי הרטבתו, ולו בטעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]