גובריאס
 | |
| לידה |
המאה ה־6 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־5 לפנה״ס |
| צאצאים |
מרדוניוס |
  | |
גובריאס, (המאה ה-6 לפנה"ס) היה אציל פרסי חשוב. סייע בהפלת שלטונו של ברדיה, והיה גיסו של דריווש הראשון, ואביו של המצביא המפורסם מרדוניוס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני שיצא למסעו למצרים רצח מלך פרס כנבוזי השני את אחיו ברדיה ששימש כעוצר, אולם דבר הרצח נודע אך למעטים ביניהם כהן דת בשם גאומתה שהיה דומה דמיון מפליא לברדיה המת. על כן החליט גאומתה להתחזות לברדיה והכריז על מרד נגד כנבוזי.[1] כאשר כנבוזי שמע על כך הוא קפץ על סוסו בזעם וחרבו נתקעה בטעות בגופו ופצעה אותו פצעי מוות.[2] על פי מסורת אחרת כנבוזי התאבד בכוונה תחילה.[3]
המתחזה הפך איפה למלך החוקי. אולם אציל בשם אוטאנס גילה זאת ויזם קשר להתנקש במתחזה.[4] הצטרפו אליו עוד שישה אצילים פרסיים ביניהם דריווש, וגובריאס.[5] חלק מהקושרים ואוטאנס בראשם סברו שיש לתכנן היטב את המהלכים ולנסות לגייס עוד בעלי ברית בטרם יבצעו את ההתנקשות. אולם גובריאס ודריווש טענו שיש לפעול במהירות.[6] בדרכם לארמון נודע לקושרים על התאבדותו של פריכסספס, אחד מקציניו של כנבוזי שהמתחזה ניסה לשכנע אותו להצהיר שהוא המלך האמיתי.[7] השמועה עודדה את הקושרים שנכנסו לארמון ללא התנגדות כיוון שהיו מוכרים שם. חמישה מביניהם תקפו את אחיו של המתחזה, בעוד גובריאס ודריווש דלקו אחרי המתחזה. גובריאס החל להאבק בו. דריווש חשש להתערב כיוון שלא רצה לפגוע בגובריאס אולם גובריאס עודד אותו לעשות זאת, דריווש הכה והרג את המתחזה.[8]
לאחר ההתנקשות היה גובריאס ראש תומכיו של דריווש שעלה לשלטון כיוון שהיה מקורב לבית המלוכה הפרסי. הוא נשא לאשה את אחותו של דריווש, ונתן לדריווש לאשה את בתו מנישואים קודמים. מנישואיו עם אחות דריווש נולד המצביא מרדוניוס, שנישא לארטזוסטרה בתו של דריווש ואחותו של חשיארש.
גובריאס זכה לכבוד רב בחצר המלוכה הפרסית. הוא מונה כמושל של עילם ודיכא שם מרידה מקומית. וכן השתתף במסעו של דריווש נגד הסקיתים. הוא נזכר על לוח משנת 498 לפנה"ס שנמצא בפרספוליס. על פי הלוח הוא היה האיש החשוב ביותר בממלכה לאחר המלך ונסיך הכתר.[9] בנו מרדוניוס השתתף במלחמת פרס יוון.
בקברו של דריווש בנקש-י רוסתם נמצא איור של אדם נושא חנית ומעליו כתוב: "גובריאס Pâtišuvariš נושא את החנית של המלך דריווש".[10] משמעות המילה Pâtišuvariš נותרה בגדר תעלומה, וסביר להניח שמדובר בכפר או שבט.[9]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרודוטוס, היסטוריה, תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ, פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998