גומי ערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיטת סנגל Acacia Senegal גומי ערבי הוא השרף המופק מקליפת העץ

גומי ערבי או "גאם ערביק" כפי שהוא לעתים מכונה בישראל (משווק בישראל גם תחת הכינוי "אקציה גם"), הוא סוג של שרף המופרש מקליפת עץ שיטה הצומח באפריקה - Acacia Senegal (שיטת סנגל). זהו עץ שיטה נשיר קטן שמוצאו באזורים מדבריים למחצה באפריקה שמדרום לסהרה. מכל עץ מופקים 200-300 גרם שרף על ידי חיתוך בקליפה. השרף הוא תערובת של רב-סוכרים וגליקופרוטאינים. גומי ערבי מסיס מאוד במים וניתן להגיע לתמיסה בריכוז משקלי של 55%, בניגוד לשרפים אחרים החומר מסיס גם במים קרים. החומר הגולמי שקוף או צהוב בהיר. איכות החומר משתנה בין זנים שונים של עצי השיטה ואפילו בין עצים שונים מאותו זן. האיכות תלויה גם בתנאי מזג האויר, הקרקע ואופן ההפקה ‏‏[1].

מרכיב ריכוז הערות
לחות 13%-15% אחוז משקלי
חלבון 1.8%-3% נקבע לפי תכולת החנקן בשרף
סידן 0.7 גרם ל 100 גרם
מגנזיום 0.2 גרם ל 100 גרם
אשלגן 0.95 גרם ל 100 גרם
נתרן 0.014 גרם ל 100 גרם
ברזל 0.001 גרם ל 100 גרם
זרחן 0.6 גרם ל 100 גרם
חומציות 4-4.4 בתמיסה של 25% שרף במים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוסף מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדרכם של שרפים, החומר דביק וצמיג ולכן משמש בתעשיית המזון כחומר מקשה בסוכריות או להעלאת הצמיגות של סירופים (להקנות לסירופ זרימה "דבשית"). גומי ערבי הוא גם חומר מתחלב (אמולסיפייר) המאפשר פיזור שמנים בפאזה מיימית. יתרון נוסף של גומי ערבי בתעשיית המזון הוא העדר טעם לואי. ברשימת המרכיבים של מוצרי מזון יקרא בדרך כלל במספר E‏: "E414".

דבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, משמש השרף כדבק להצמדת פיגמנטים (בצבעים, משחות נעלים ותכשירים קוסמטיים). בשל מסיסותו במים הוא החומר המקשה בצבעי מים, הפיגמנט מעורב ומפוזר בשרף, המים משמשים לדילול ואחרי הצביעה והתנדפות המים הגומי הערבי הוא שמדביק את הפיגמנטים לנייר. שימוש נוסף בגומי ערבי הוא כדבק להדבקה של בול למעטפה. גומי ערבי נמרח על צידו האחורי של גיליון הבולים לאחר שלב ההדפסה באמצעות מכבש דפוס. בעיה בבולים שנמרחו בגומי ערבי היא נטייה להתעוות או להתגלגל בשל שוני בספיחת לחות מהאוויר בגומי לעומת הנייר. בעיה זו נפתרה על ידי "הדפסת" השרף על הבול בצורה לא רציפה כך שהתנפחות או התכווצות של הדבק לא יעוותו את הבול.

אמצעי מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערובת גומי ערבי, דבש, ותמרים המוספגים בצמר גפן המוחדר לנרתיק לפני המשגל מצוינת בפפירוס Ebers (בערך 1500 לפני הספירה) כאמצעי למניעת הריון. סביר שאמצעי זה היה אכן יעיל הן בשל החסימה המכנית שמקנה הנוזל הצמיג והן בשל הפרשת חומצה לקטית (חומצת חלב) מהגומי הערבי. חומצה לקטית היא החומר הפעיל גם בג'לים קוטלי זרע מודרניים.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גומי ערבי מהווה אחד מענפי הייצוא החשובים של מדינות כסודאן (המספקת כ-70% מהתצרוכת העולמית) וצ'אד. הצריכה העולמית בשנת 2000 הייתה מעל 100,000 טונות. הקטנה משמעותית בייצור עקב בצורת ב-1970 ו-1985 הביאה לנסיונות לפתח את השרף בשיטות הנדסה גנטית‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ נתונים של הרכב השרף נלקחו מ:
    :Dagnew Yebeyen et al; Characteristics and quality of gum arabic from naturally grown Acacia senegal (Linne) Willd. trees in the Central Rift Valley of Ethiopia; Food Hydrocolloids 2007‏
  2. ^ United States Patent 6,639,050