גוסטב דלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גוסטאב דלמן

גוסטף הרמן דלמן (גרמנית: Gustaf Hermann Dalman;‏ 9 ביוני 1855 - 19 באוגוסט 1941) היה בין השנים 1902 ל-1917 המנהל הראשון של "המכון הגרמני האוונגלי למחקר עתיקות ארץ הקודש בירושלים" (Deutsches Evangelisches Institut für Altertumswissenschaft des heiligen Landes) וחוקר מובהק של התנ"ך, התלמוד, והשפות השמיות - עברית, ארמית וערבית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלמן נולד בגרמניה, לאב גרמני ולאם שבדית. הוא אימץ את שם המשפחה של אמו (שם המשפחה של אביו היה "מרקס"), והיה בקשר אמיץ עם משפחתו השבדית. את ספרו "דקדוק הלשון הארמית היהודית" הקדיש למלך שבדיה אוסקר השני (נכדו של ברנדוט).

חיבורו המפורסם ביותר הוא "דקדוק הלשון הארמית היהודית" (מהדורה שנייה 1905). בנוסף על מחקריו בתחום ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של ארץ ישראל וסביבותיה, הוא התעניין בנופים, בחי ובצומח של הארץ, והשאיר אוסף צילומים נדיר של הארץ (הנגיש מאתר המכון הנקרא עכשיו על שמו – מכון גוסטאב דלמאן). בשנים שחי בירושלים קיים יחסים הדוקים עם משכילי ירושלים, ובמיוחד מסתמך על הידע שלו "הזואולוג העברי הראשון" ישראל אהרוני, המזכיר אותו רבות בזכרונותיו.‏[1] לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה חזר דלמן לגרמניה, ושימש פרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת לייפציג. בשנת 1925 פרסם (בגרמניה) את הספר "מאה צילומי אוויר של ארץ ישראל" המבוסס על צילומי אוויר של הצבא הגרמני.‏[2] ב-1937 הוציא לאור סידרה של 7 ספרים בשם "מלאכות ומנהגים בארץ-ישראל" (Arbeit und Sitte in Palästina).

דלמן היה יוצא דופן בזמנו מבין חוקרי הקדם הנוצרים, בכך שלא הגביל את מקורות הידע שלו לתנ"ך ולברית החדשה, אלא שלט בכל אוצר הספרות היהודית, בשני התלמודים, הבבלי והירושלמי, ובמקורות אחרים, מה שעורר עליו לא אחת ביקורת של עמיתיו, שהסתייגו מההסתמכות הרבה שלו על מקורות יהודיים כל כך מובהקים. לפי עדותו של אהרוני, הבין דלמן גם את העברית המדוברת החיה בת הזמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף התצלומים שלו, וכן קישורים לפרסומיו החשובים נגישים מאתר מכון גוסטף דלמאן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "זכרונות זואולוג עברי", עם עובד 1946
  2. ^ משרד החינוך והחברה להגנת הטבע, עלון לרכז הטיולים, ספטמבר-אוקטובר 2000.