גורגיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גורגיאסיוונית: Γοργίας) ‏ 483 לפנה"ס - 376 לפנה"ס היה נואם ופילוסוף יווני ואחד מראשוני הזרם הסופיסטי[1].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורגיאס נולד בסיציליה בעיר לאונטיני[2]. בשנת 427 לפנה"ס הוא נשלח לאתונה, כדי לבקש את עזרת העיר כנגד תוקפנות סירקוסאי נגד לאונטיני. הוא התיישב באתונה בשנת 427 לפנה"ס. למרות שהיה בעל משנה סופיסטית, עסק בעיקר בתורת הנאום ולימד רטוריקה. היה תלמידו של אמפדוקלס. היה מורו של איסוקרטס. בטקטסים אחרים צויינו שמות תלמידים נוספים כגון פריקלס, פולוס ואלכידאמס (בסודא), וקריטיאס אלקיביאדס ותוקידידס (בכתביו של פילוסטרטוס) הוא נפטר בלאריסה שבתסליה, בגיל 109.

כתביו בדבר הרטוריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו של גורגיאס לא שרדו במלואם. כל מה שניתן להבין מתוך פרגמנטים, הוא שהוא פרסם שני חיבורים מרכזיים על רטוריקה

  • שבחי הליני- חיבור בה הוא כותב טיעון רטורי בדבר חפותה של הלנה. הטענות הרווחות היו כי היא ופאריס היו אשמים במלחמת טרויה. גורגיאס טוען כי הלנה הייתה חלק מכוחות גדולים בהרבה ממנה, כמו כוחות האלים, כוח האהבה, וכוח הרטוריקה. כל האפשרויות הללו לא איפשרו להלנה להיות אחראית למעשיה ולכן היא חפה מפשע. החיבור בנוי בצורה מסודרת. כל פעם הוא הציג אפשרות אחת ואז שלל את אשמתה של הלנה במקרה הזה. אפשרות שנייה, וכן הלאה. באופן כזה, הוא מדגים את כוחה של רטוריקה.
  • הגנתו של פאלאמידיס - חיבור בו הוא מנסה להגן על פאלאמידיס, שהואשם בבגידה ביוונים במהלך מלחמת טרויה, והוצא להורג. גורגיאס מנסה להדגים, כי לפאלאמידיס לא היה מניע לבגידה, ולכן אי אפשר היה להוכיח את בגידתו. הוא מציג את האפשרויות השונות וכל אחת מהם הוא שולל. סגנונו דומה לזה של חיבורו האחר.

עיקרי תורת גורגיאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורגיאס כונה גורגיאס הניהליסט. זאת מתוך אמונתו על חוסר משמעות. חיבורו המרכזי על פילוסופיה נקרא על אי-הקיום בו הוא חושף את משנתו הפילוסופית. קטעים מתוך החיבור נמצאו בעיקר בשני חיבורים אחרים

  • סקסטוס אמפריקוס‏[3]
  • חיבורו של אריסטו על מליסוס קסנופאניס וגורגיאס

שלושת טענותיו המרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דבר אינו קיים; אין "יש" טהור, אין אמת.
  • גם אם היה משהו, המחשבה לא הייתה יכולה לתפוס אותו, משום שההכרה לא מסוגלת לתפוס "יש טהור".
  • גם אם היה משהו וניתן היה לתפוס אותו במחשבה, לא ניתן היה לתאר אותו – "השפה לא מסוגלת לתאר את האמת"; קיים פער בין המחשבה ובין השפה.

ערכים הנובעים מטענותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרטוריקה משמשת ככלי לשכנוע אדם באמת מסוימת, ומתוך שאין ערך דווקא לאמירת האמת, כי האמת עצמה אינה ניתנת להשגה, השימוש ברטוריקה ובסילוף האמת מקבל את ערכו. בסופו של דבר, דרך הצגת הדברים חשובה יותר מהתוכן ומהאמת. זוהי חלק מהביקורת שקיבל מאפלטון בדיאלוג גורגיאס.
  • רלטיביזם - הכול יחסי; כל אדם הוא קנה מידה לכל דבר, לרבות בעיות מוסר ומדינה; על כן, אין משטר "מתאים" או "טבעי" ואין עיסוק נעלה יותר על האחר, אלא במידה שהם מועילים יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה קדם סוקרטית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גורגיאס, מתוך האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה. אוחזר ב21.04.14
  2. ^ שמואל שקולניקוב תולדות הפילוסופיה היוונית הפילוסופים הקדם סוקרטיים. הוצאת יחדיו תל אביב 1981
  3. ^ סקסטוס אמפיריקוס, נגד אנשי המדע ז65 ואילך. תרגום עברי מלא אצל פ' אזרחי, על היש המושלם (ירושלים:מפעל השכפול, תשכ"ד) עמוד 73-77