גורדון גריינג'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורדון גריינג'ר
Gordon Granger
לידה 6 בנובמבר 1822
ג'וי, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 10 בינואר 1876 (בגיל 53)
סנטה פה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות לקסינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ארצות הברית
צבא האיחוד
תקופת הפעילות 18451876 (כ־31 שנים)
דרגה מייג'ור גנרל (ארצות הברית 19) מייג'ור גנרל
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיה
מפקד ארמיית קנטקי
מפקד קורפוס מילואים
מפקד הקורפוס ה-4
מפקד הקורפוס ה-13
ראש הפיקוד המרחבי של טקסס
ראש הפיקוד המרחבי של ניו מקסיקו
פעולות ומבצעים

מלחמת ארצות הברית–מקסיקו
מלחמת האזרחים האמריקנית

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גורדון גריינג'ראנגלית: Gordon Granger; ‏6 בנובמבר 182210 בינואר 1876) היה קצין בצבא ארצות הברית וגנרל בצבא האיחוד בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית. הוא הצטיין במספר קרבות במלחמה והתפרסם בזכות פעולתו בקרב צ'יקמוגה.

תחילת הדרך ומקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריינג'ר נולד בג'וי (Joy) במחוז וויין, ניו יורק ב-1822. הוא סיים את האקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית ב-1845. בזמן מלחמת ארצות הברית–מקסיקו שירת גריינג'ר בצבאו של וינפילד סקוט, וזכה במהלך המלחמה בדרגות כבוד של לוטננט (20 באוגוסט 1847) וקפטן (13 בספטמבר 1847) על הצטיינותו בקרבות. הוא קיבל דרגה רשמית של לוטננט ב-24 במאי 1852‏[1] ועד פרוץ מלחמת האזרחים שירת באזור הספר המערבי.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותו של גריינג'ר במלחמה החל באוגוסט 1861, כקפטן של צבא ארצות הברית, בפיקוד על גדוד פרשים מתנדבים בתבוסת האיחוד בווילסונ'ס קריק, מיזורי, וקיבל דרגת כבוד של מייג'ור בצבא ארצות הברית ב-10 באוגוסט 1861. הוא קודם לבריגדיר גנרל של צבא המתנדבים[2] ב-26 במרץ 1862, ופיקד על דיויזיית הפרשים ה-5 של ארמיית המיסיסיפי בקרב ניו מדריד ובמצור על קורינת'. גריינג'ר קודם פעם נוספת לדרגת מייג'ור גנרל של מתנדבים ב-17 בספטמבר 1862 וקיבל את הפיקוד על ארמיית קנטקי. הוא ניהל מבצעים מבוססי פרשים במרכז טנסי כאשר הארמייה שלו צורפה כיחידה עצמאית לארמיית קמברלנד ב-20 בינואר 1863 והפכה לקורפוס המילואים שלה ב-8 ביולי 1863‏[3].

גריינג'ר התפרסם בזכות פעולותיו בפיקוד על קורפוס המילואים בזמן קרב צ'יקמוגה: ביום השני לקרב, ב-20 בספטמבר 1863, הוא תגבר ללא פקודה את הקורפוס ה-14 של ג'ורג' תומאס בסנודגראס היל. תגבורת זו עיכבה את התקדמות כוחות צבא הקונפדרציה עד לרדת החשיכה, אפשרה את נסיגתו המאורגנת של הקורפוס וסייעה בהענקת הכינוי "סלע צ'יקמוגה" לתומס. על חלקו בקרב זכה גריינג'ר בדרגת כבוד של לוטננט קולונל בצבא ארצות הברית[1].

בזכות הצלחתו בצ'יקמוגה זכה גריינג'ר בפיקוד על הקורפוס ה-4 שהוקם מחדש כחלק מארמיית קמברלנד. תחת פיקודו, בלט הקורפוס במהלך קרב צ'טנוגה: שתי דיוויזיות מתוך הקורפוס, בפיקודם של תומאס ווד ופיליפ שרידן היו בין הכוחות שהסתערו על מרכז המערך המתוגבר של כוחות הקונפדרציה בראש רכס המסיון, שם פרצו כוחות האיחוד את קו ההגנה והביאו לנסיגתם של כוחות הקונפדרציה בפיקודו של ברגסטון בראג. לאחר קרב צ'טנוגה, השתתף גריינג'ר בהסרת המצור מעל נוקסוויל, טנסי.

על אף הצלחותיו, סגנונו הכנה והישיר מנע מגריינג'ר לקבל תפקידי פיקוד חשובים נוספים. הוא החל לפקד על דיוויזיה במערב מיסיסיפי ב-30 ביוני 1864 ונשלח לשרת בפיקוד המרחבי של אזור המפרץ, שתחת אחריותו היו אזור דרום אלבמה ומערב פלורידה[4], שם פיקד על כוחות היבשה במהלך כיבוש פורט גיינס ופורט מורגן, בשיתוף עם צי האיחוד שניצח במקביל בקרב מפרץ מוביל. גריינג'ר התמנה לראש הפיקוד המרחבי של אזור המפרץ ב-12 בספטמבר 1864 ולאחר מכן פיקד על הקורפוס ה-13 במהלך קרב פורט בלייקלי ב-9 באפריל 1865, שהוביל לכניעתה של מוביל, אלבמה, ב-12 באפריל.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריינג'ר נשאר בצבא לאחר סיום מלחמת האזרחים והפך לראש הפיקוד המרחבי של טקסס. ב-19 ביוני 1865, לאחר כניסתו לגלווסטון, הכריז גריינג'ר על ביטול העבדות במדינת טקסס והביא לפתיחתן של חגיגות על ידי עבדים משוחררים, שנודעו מאז כ-Juneteenth (הקרוי גם "יום החירות" או "יום האמנסיפציה") ומצוין בטקסס גם בימינו.

ב-28 ביולי 1866 קיבל גריינג'ר דרגה רשמית של קולונל בצבא ארצות הברית[1].

גריינג'ר נפטר ב-1876 בסנטה פה, ניו מקסיקו בזמן ששירת כראש הפיקוד המרחבי של ניו מקסיקו, ונקבר בבית הקברות בלקסינגטון, קנטקי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גורדון גריינג'ר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 John & David Eicher, עמוד 263
  2. ^ בזכות מינוי מיוחד של הנשיא, זכו קצינים זוטרים יחסית בצבא הסדיר (כמו גם אזרחים בעלי מעמד) לדרגות פיקוד בכירות יותר, בעת שפיקדו על צבא המתנדבים שגויס לתקופת המלחמה. דרגות אלו נחשבו כזוטרות לעומת הדרגות המקבילות בצבא הסדיר
  3. ^ John & David Eicher, עמ' 855
  4. ^ John & David Eicher, עמ' 851