גורילת גדת הנהר
 גורילת גדת הנהר
| |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | בעלי אף יבש |
| משפחה: | הומינידיים |
| שבט: | גורילניים |
| סוג: | גורילה |
| מין: | גורילה מערבית |
| תת־מין: | גורילת גדת הנהר |
| שם מדעי | |
 Gorilla Gorilla diehliמטשי, 1904 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
גורילת גדת הנהר (שם מדעי: Gorilla gorilla diehli) היא תת-מין של הגורילה המערבית (Gorilla gorilla). היא תויגה כמין חדש בשנת 1904 על ידי פאול מטצ'י (Paul Matschie), טקסונום יונקים גרמני שעבד במוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת הומבולדט בברלין, אך אוכלוסייתה לא נסקרה באופן שיטתי עד 1987[2]. גורילת גדת הנהר סווגה מחדש כתת-מין בשנת 2000[3].
גורילת גדת הנהר היא הגורילה המערבית והצפונית ביותר, ותפוצתה מוגבלת לגבעות המיוערות וההרים שבאזור גבול קמרון-ניגריה באזור מקורות נהר קרוס. אוכלוסייה זו מופרדת על ידי 300 ק"מ מהאוכלוסייה הקרובה ביותר של גורילת השפלה המערבית (Gorilla gorilla gorilla), ועל ידי כ-250 ק"מ מאוכלוסיית הגורילות של יער איבו בקמרון. הסקרים האחרונים מצביעים על כך שנותרו בין 200 ל-300 גורילות גדת הנהר בטבע. קבוצות של גורילות אלה מרכזים את פעילותם ב-11 אתרים בטווח של 12 אלף ק"מ רבוע, עם זאת סקרי השדה האחרונים מאשרים שישנה נוכחות גורילות בתפוצה רחבה יותר מחוץ לאתרים המוכרים שלהם בתחום זה. טענה זו נתמכת על ידי מחקר גנטי, שמצא ראיות לכך שרבים מהאתרים של גורילת גדת הנהר ממשיכים לשמור על קשר בין האתרים באמצעות פיזור אקראי של יחידים[4]. בשנת 2009 צולמה גורילת גדת הנהר בווידאו מקצועי על הר מיוער בקמרון[5].
אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גובה ממוצע של זכר בוגר: 175-165 ס"מ.
- משקל ממוצע של זכר בוגר: 200-140 ק"ג.
- גובה ממוצע של נקבה בוגרת: 140 ס"מ.
- משקל ממוצע של נקבה בוגרת: 100 ק"ג.
תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב חיה גורילת גדת הנהר בקבוצות קטנות של 4–7 פרטים עם כמה זכרים ונקבות. התזונה שלהם מורכבת בדרך כלל מפירות, אבל בחודשים שיש מחסור בפירות, (אוגוסט, ספטמבר, נובמבר וינואר) התזונה שלהם מורכבת בעיקר מעשבים, קליפות עץ, ועלים של צמחים מטפסים ועצים.
רבים ממקורות מזון של גורילת גדת הנהר הם עונתיים מאוד, ולכן התזונה שלהם נמצאת בצמחייה צפופה מאוד, בדרך כלל, צמחייה מזינה נמצאת בסמוך לאתרי הרבייה שלהם. נמצא כי בקבוצת גורילת גדת הנהר של הר האפי תזונתם בעיקר כללה זנגביל ועשבי תיבול, אך כניסה בעונה הגשומה, הציגה העדפה לצמחים ממשפחת הלופיים על הזנגביל, מה שמצביע על העדפה למזונות עונתיים מסוימים ועל זיקה לצמחייה שנמצאה רק בבית הגידול שלהם.
מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי הקרן העולמית לשימור חיות הבר ומקורות אחרים, גורילת גדת הנהר היא מין בסכנת הכחדה חמורה עם מספר כולל של 200–300 פרטים בין קמרון לניגריה. סה"כ האוכלוסייה מחולקת בין 11 ל-14 אוכלוסיות שנמצאות בעיקר בשמורות טבע וגנים לאומיים במספרים של 20–65 פרטים עם שטחים קטנים המשתרעים על 19–80 ק"מ רבוע. תוכנית הפעולה האזורית לשימור גורילת גדת הנהר היא מאמץ שימור שנעשים על ידי ועדת הישרדות המינים של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN/SSC), קבוצת ממוחי פרימטים שמנסים להבטיח את ההישרדות של גורילת גדת הנהר כאוכלוסייה יציבה ובטוחה גם בעתיד. התוכנית הוכנה בשנת 2007 על ידי אנשי שימור הסביבה, חוקרי גורילה, ופקידי ממשל מקומיים ומתייחסת לאיומים השונים העומדים בפני גורילת גדת הנהר. כמו גם טיפול בנושאים ספציפיים לאתרים שבהם מתגוררים הגורילות. תוכנית השימור המוערכת תעלה כ-4.6 מיליון דולר לאורך תקופה של חמש שנים, שליש מכך כבר נתרם על ידי תורמים ממשלתיים ואזוריים. התוכנית כוללת:
- ארגון דרכי גישה לגורילות המבוססות על נוף מחייתם בין קמרון ומנהל השימור הניגרי.
- העלאת המודעות בקרב חברות אנושיות החיות סביב אזור מחיית גורילת גדת הנהר.
- השתתפות הקהילה בתוכניות תיירות אקולוגיות מעוצבות בקפידה.
- שיפור בחקיקה המגינה על הגורילות, שיפור אכיפת החוקים הללו והנהגת כוחות סיור.
- מחקר ביולוגי מורחב של אוכלוסיית הגורילות, כולל את האזורים הפחות הידועים של יישובם (אוכלוסיות שאינם במקלטים, גנים לאומיים, או רזרבות).
- פיתוח תוכניות להגנה מפני אש ושרפות.
אף על פי שמעט מאוד ידוע על גודל האוכלוסיות שלהם בעבר, דיווחים ישנים ממפגשים עם הגורילות בשנת 1957 מצביעים על כך שאוכלוסיית גורילת גדת הנהר הייתה גדולה יותר בעבר. מחקר גנטי הראה כי הירידה בגודל אוכלוסייה התרחשה ככל הנראה במשך 100–200 השנים האחרונות, סביר להניח כתוצאה מעלייה בזמינות ושימוש כלי נשק חם, אך גם גורמים נוספים כמו אובדן בתי גידול וקיטוע שנגרם על ידי ההתפשטות של חקלאות, מרעה בקר, וסלילת כבישים. כמו גם הרעיון המסוכן שמחלה יכולה להיות הרסנית לאוכלוסיות שחולקות בתי גידול עם בני אדם וחיות בית.
חלוקה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום התפוצה של תת-מין זה נמצא בגבול בין ניגריה וקמרון, ביער גשם טרופי ואקלים סובטרופי שהם גם ביתם של השימפנזה הניגרי-קמרוני, תת-מין נוסף של קוף גדול. גורילת גדת הנהר היא הגורילה המערבית והצפונית ביותר, ותפוצתה מוגבלת לגבעות המיוערות וההרים שבאזור גבול קמרון-ניגריה באזור מקורות נהר קרוס. אוכלוסייה זו מופרדת על ידי 300 ק"מ מהאוכלוסייה הקרובה ביותר של גורילת השפלה המערבית (Gorilla gorilla gorilla), ועל ידי כ -250 ק"מ מאוכלוסיית הגורילות של יער איבו בקמרון. הסקרים האחרונים מצביעים על כך שנותרו בין 200 ל-300 גורילות גדת הנהר בטבע. קבוצות של גורילות אלה מרכזים את פעילותם ב-11 יישובים בטווח של 12 אלף ק"מ רבוע, עם זאת סקרי השדה האחרונים מאשרים שישנה נוכחות גורילות בתפוצה רחבה יותר מחוץ ליישובים המוכרים שלהם בטווח זה. טענה זו נתמכת על ידי מחקר גנטי, שמצא ראיות לכך שרבים מהיישובים של גורילת שפת הנהר ממשיכים לשמור על קשר בין היישובים באמצעות פיזור אקראי של יחידים.
הופעת גורילת גדת הנהר אושרה בהרי מייב בדרום ניגריה, בשמורת היער של נהר האפי, בהתרחבות הבושי, ובאקוואנגאו - בשטחי החוף הדרומי של ניגריה, בטאקאמנדה ובשמורת נהר המון, ביער מבולו ודרום מערב קמרון[6]. לפי תוכנית הפעולה האזורית לשימור גורילת גדת הנהר משנת 2007 אזורים אלה מכסים יערות רציפים בשטח של כ-8,000 ק"מ רבוע, מהרי האפי עד להרי קאבוון. חוקרים ואנשי שמורות טבע גם מניחים שיש יישוב נידח אפשרי ביערות שליד באקטי בדרום. היום מוערך כי אזור האוכלוסייה שלהם מכסה על 12,000 ק"מ רבוע. הגורילות נאחזות מהרי אפי ועד קאגוון כי זהו אזור מחוספס ובגובה רב, ולכן, אין בו התערבות אנושית[6].
ציד[עריכת קוד מקור | עריכה]
התגברות תופעת ציד של חיות בר לשם מסחר נעשה גרמה להשפעה גדולה על אוכלוסיית הגורילות. נראה שהציד נעשה אינטנסיבי בשפלה ואולי אף תרם לריכוז של הגורילות באזורים הרריים והתקבצות לאוכלוסיות קטנות. למרות חוקי המנע, הציד עדיין נמשך בשל הצריכה מקומית ובסחר למדינות אחרות. החוקים רק לעיתים נדירות נאכפים בצורה יעילה ובשל האופי של גורילת גדת הנהר יש לכל ציד השפעה גדולה על האוכלוסייה והישרדותה. כל הציד באוכלוסייה אינו בר קיימא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גורילת גדת הנהר, באתר ITIS (באנגלית)
- גורילת גדת הנהר, באתר NCBI (באנגלית)
- גורילת גדת הנהר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גורילת גדת הנהר, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גורילת גדת הנהר באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Regional Action Plan for the Conservation of the Cross River Gorilla, October 21, 2013
- ^ Sarmiento, E. E. & Oates, J. F. (2000). "Cross River gorillas: A distinct subspecies, Gorilla gorilla diehli Matschie, 1904" (PDF). American Museum Novitates. 3304: 1–55
- ^ Cross River Gorilla Gorilla gorilla diehli Matschie, 1904 Nigeria and Cameroon (2000, 2002, 2004, 2006, 2008) (באנגלית)
- ^ World's rarest gorilla ready for its close-up, 16 בדצמבר 2009 (באנגלית)
- ^ 1 2 March, 1957; Critchley, 1968; Harcourt et al., 1989; Oates et al., 1990; JLG, unpublished data