גורם הגדילה העצבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גורם הגדילה העצבי, (באנגלית: NGF-Nerve growth factor), הוא חלבון קצר המופרש מתאים וגורם לגדילה, התמיינות ושרידה של נוירונים (תאי עצב) המשמשים לו מטרה. הוא נחשב לאב-הטיפוס של גורמי הגדילה מכיוון שהוא היה בין השניים הראשונים שהתגלו. זיהוי גורם הגדילה העצבי על ידי ריטה לוי-מונטלצ'יני הביא לזכייתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1986 במשותף עם סטנלי כהן שגילה את גורם הגדילה האפידרמי - EGF. בעוד השם "גורם הגדילה העצבי" מתייחס לחלבון ספציפי, המונח "גורמי גדילה עצביים" מציין קבוצה של חלבונים הידועים גם בשם נוירוטרופינים.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם הגדילה העצבי הוא חלבון הומודימרי הבנוי משתי שרשרות פפטידיות זהות באורך של 118 חומצות אמינו.

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם הגדילה העצבי מצוי בכל החוליתנים, החל בדגים וכלה ביונקים. הגורם הכרחי לצורך שמירה של נוירונים תחושתיים וסימפתטיים בחיים. הוא מופרש מתאי מטרה מסוגים רבים, ומסוגל לגרום להנצה ולגדילה של אקסונים לכיוונם. האפקטיביות של גורם הגדילה העצבי גדולה. ריכוזים ננו-מולרים שלו מביאים לתגובה של נוירונים תוך 30 שניות וגורמים להם להתחיל לצמוח תוך מספר דקות.

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם הגדילה העצבי משוחרר מן התאים המייצרים אותו (נוירונים, תאי אפיתל ועוד), נקשר לקולטנים הממוקמים בקצות האקסונים של נוירונים מגיבים, ומפעיל אותם. בעקבות הקשירה מוכנס הקולטן כשהוא קשור לגורם הגדילה אל תוך האקסון ונודד לכיוון גוף תא העצב. גורם הגדילה העצבי יכול להקשר לפחות לשני קולטנים. קולטן באפיניות גבוהה (שנקרא TrkA) וקולטן באפיניות נמוכה המכונה LNGFR. הקולטן בעל האפיניות הגבוהה חשוב יותר להתפתחות מערכת העצבים.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנגליון עצבי של עובר תרנגולת לאחר שהושרה בגורם גדילה עצבי. אקסונים הגדלים מן הגנגליון ניכרים לעין

סטנלי כהן וריטה לוי-מונטלצ'יני, שהיו אז חברי סגל באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1986 עבור גילויי גורם הגדילה העצבי וגורם הגדילה האפידרמלי. בסדרה של ניסויים אלגנטיים הראו לוי-מונטלצ'יני והעובדים עמה ראשית שחומרים שתאים סרטניים מסוג סרקומה שהושתלו בעובר תרנגולת מושכים אליהם נוירונים. שנית שחומרים שהופרשו על ידי התאים הסרטניים לתוך התמיסה בה הם גדלים יכלו לגרום לגדילה מואצת והנצה של נוירונים סימפאתיים וסנסורים מתוך גנגליון עצבי שהופרד מעובר תרנגולת. ושלישית, שהגורם הספציפי שמביא לתופעה הוא חלבון מסוים שבודד מן התמיסה. בהמשך התגלו מקורות עשירים יותר לגורם הגידול ובכללם ארס נחש. תגלית זו נחשבת אבן דרך בביולוגיה התפתחותית, שכן בפעם הראשונה הודגם כיצד מולקולה ספציפית יכולה לתרום להתפתחות. לאחר שגילתה את גורם הגדילה, המשיכה לוי-מונטלצ'יני וחקרה את תפקידיו בהתפתחות מערכת העצבים ותפקודו בבוגרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]