גורנה אוריאחוביצה
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
גורנה אוריאחוביצה, (בולגרית Горна Оряховица), הינה עיר בצפון בולגריה, בשטח מחוז וליקו טרנובו, הממוקמת על גדות נהר הדנובה ומהווה את העיר השלישית בגודלה במחוז מבחינת כמות האוכלוסין. העיר מרוחקת 230 קילומטרים מהבירה סופיה, 220 קילומטרים מהעיר וארנה, 100 קילומטרים מהעיר רוסה ו-7 קילומטרים מעיר הבירה של המחוז וליקו טרנובו. בעיר שוררר אקלים ממוזג והטמפרטורה השנתית הממוצעת הינה 12.5oc.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
ראשית התיישבות אנושית מאורגנת באזור מתוארכת לתקופת האבן החדשה. במאה ה-1 נכבש המקום על ידי האימפריה הרומית המערבית ובמקום נבנתה מצודה. בהמשך עבר היישוב לשליטת האימפריה הביזאנטית, תוך הגירת שבטים סלאבים ופרוטו בולגארים אשר שינו את המאזן הדמוגראפי ביישוב בשלהי המאה ה-6. ישנן עדויות ארכאולוגיות ליישוב מאורגן גם בתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה והשנייה, עת הפך היישוב למבצר כחלק משרשרת מצודות דרכים, שוועדו להגן על הבירה טרנובו. בסוף המאה ה-14 נכבשה המצודה על ידי צבאות האימפריה העות'מאנית ונחרבה ב-1444 בעת מסעו של ולדיסלב השלישי מוורנה כנגד העות'מאנים.
היישוב חזר לשגשג רק בראשית המאה ה-19, עידן התחייה הבולגרית ובעיר נבנו מוסדות ציבור, דת וחינוך. ב-1870 זכה היישוב למעמשד של עיר. ב-1876, במהלך מרד אפריל הבולגרי כנגד העות'מאנים, הייתה העיר מרכז יציאה לכוחות המורדים בצפון ורבים מבניה התנדבו בהמשך למיליציית המתנדבים הבולגרית האופלצ'אנצי, שפעלה לצד הכוחות הרוסיים במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878). העיר שוחררה על ידי הכוחות הרוסיים ב-26 ביוני 1877 ובהמשך הפכה חלק מנסיכות בולגריה, אשר הפכה בהמשך למדינת הלאום, בולגריה.
כלכלה [עריכה]
העיר היא אחד המרכזים הגדולים בבולגריה לייצור סוכר ומוצריו וכן קיימים בתי מאפה ומפעלים לייצור ממתקים.
תחבורה [עריכה]
גורנה אוריאחוביצה מהווה צומת מסילות ברזל חשובה בצפון בולגריה ופועל בה אחד מששת נמלי התעופה הבינלאומיים המצוים בבולגריה. עורק תחבורה מספר 9 של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים חולף בסמיכות לעיר[1].
הערות שוליים [עריכה]
- ^ תחבורת העיר גורנה אוריחוביצה באתר הרשות המקומית (בבולגרית).
| רשויות מקומיות וערי מחוז וליקו טרנובו שבבולגריה | |||
|---|---|---|---|
|
