גותים (זרם תרבותי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבוצת צעירים בתחנת רכבת בבזל, הלבושים בהתאם לסגנון הגותי- בגדים שחורים, מרקמים חלקים ומבהיקים כגון ויניל וקטיפה, איפור כבד, ותכשיטי מתכת מבריקים.

תת התרבות הגותית היא קבוצה חברתית-תרבותית של אנשים (בדרך כלל צעירים) המתאפיינים במשיכה לתרבות הגותית הרומנטית שהתפתחה במאה ה-19 ובפרט לגל מוזיקת הרוק הגותי שהתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20.

התנועה הגותית המודרנית התפתחה כתנועת מרד נעורים בצמוד למוזיקת הפאנק והרוק הגותי בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. זרם זה התבטא לא רק במוזיקה אלא בעיקר בסגנון הלבוש המיוחד שהוליד, הכולל בגדים שחורים מקטיפה ועור שחור, איפור כבד ותכשיטים כסופים שהמפורסם בהם הוא הענח' המצרי. סמל נוסף של המטאליסטים הגותים והמטאליסטים בכלל הוא פנטגרם עם עיגול מסביבו (בדרך כלל). כאשר גותים מתאגדים בחבורות הם נוהגים לבלות במועדונים גותים (בעיקר בלילה) או בבתי קפה (בעיקר ביום).

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכלות הגותית, שאפיינה את ימי הביניים החל מהמאה ה-12, נתפסה בעייני אנשי הרנסאנס כאמנות של ברברים לא נאורים, ולכן נקראה על שם השבטים הגותים הברברים שהחריבו את רומא העתיקה. במאה ה-19 קמה תנועת התחייה הגותית שהעלתה את קרנה של האמנות והאדריכלות הגותית כמבנים רומנטיים ומלאי הדר, ואף שיחזרה ובנתה מבנים בסגנון הגותי. לצידה, התפתחה הספרות הגותית שעסקה באפל, במורבידי, בגרוטסק ובנשגב. המוזיקה הגותית, ובפרט רוק גותי שהתפתח בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, עסקו בתכנים מהספרות הגותית. סביב הרוק הגותי (ומאוחר יותר גם סביב המטאל הגותי ומוזיקה גותית-אלקטרונית) קמה תת-התרבות הגותית.

הגות גותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הזרם האופנתי, התפתחה גם הגות גותית, המושפעת מהספרות הגותית של תקופת הרומנטיקה וגל התחייה הגותית. חלק מהגותיים המודרניים מרותקים מהדואליות והדיכוטומיה שבין טוב לרע, חושך ואור, שחור ולבן ונושא זה זוכה לביטוי רב ביצירה האמנותית וההגותית שלהם. לחלק מהם נטייה כלפי תרבות הנסתר ואמונה בעל-טבעי. חלקם נוטים לפאגאניות וחלק קטן מהם אף מתעניינים בערפדים בסגנון דרקולה ומתלבשים כמוהם.

הגות, אמנות וספרות אלו מכילות מוטיבים גותים ובהם:

  • קדרות ואפלוליות.
  • דמויות פסיכולוגיות מורכבות וטרגיות, ולעתים אף מעוותות בצורה כלשהי (לדוגמה: המפלצת של ד"ר פרנקנשטיין, הערפד).
  • שילוב (ולעתים עימות) בין הגרוטסק לבין הנשגב.
  • דיכוטומיות והנגדות: טוב ורע, חושך ואור, יפה ומכוער, שחור ולבן ועוד.
  • בחינת המושגים של טוב ורע, הניגודיות ביניהן והאסתטיקה שלהם (האם מכוער בהכרח רע וטוב בהכרח יפה?).
  • בחינת המושגים של חיים ומוות.
  • שימוש ביסודות על-טבעיים, מיסטיים ואימתיים.

שני סופרים המזוהים עם הזרם הגותי הם אדגר אלן פו ואוסקר ווילד.

מאפיין נוסף ביצירות האמנותיות של הגותיים, שמופיע בעיקר בלחנים, פואמות וציור, הוא העבר - בעיקר ימי הביניים, המאה ה-18 והמאה ה-19, כאשר עלילות רבות מתרחשות בקתדרלות גותיות, טירות עתיקות ובתי קברות.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גותים מגלים משיכה למוזיקה ולאמנויות אחרות דרכם הם מביעים את תפישת העולם הייחודית שלהם. להקות גותיות בולטות הן:

רוק גותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דת'רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסט פאנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אנרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד סגנונות מוזיקה בעלי קשר הדוק לתת-תרבות הגותית:

הופעה חיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמני באבזור ובאיפור גותים

האופנה הגותית מושתתת בעיקר על צבעים כהים כמו שחור ואדום כהה, ושימוש בבדים כמו תחרה, קטיפה וויניל, בדרך-כלל על מנת ליצור תדמית אפלה ומורבידית עם קריצה לסרטי אימה ישנים, לפאנק ולאופנה תקופתית (למשל אופנת התקופה הוויקטוריאנית). המראה שנוצר הוא בדרך כלל אנדרוגיני. הביגוד כאמור לרוב שחור, עם שילוב של בגדים מודרניים - ג'ינס שחור, שמלות שחורות ושימוש בפרטי לבוש כמו גלימות ומחוכים. הגיזרה הגותית בדרך כלל אינה צמודה לגוף ואף מתוכננת במכוון לעוות את קווי הגוף הטבעיים.

השיער בדרך כלל צבוע שחור, אדום (ג'ינג'י) או בצבע פלטינה, אך ניתן גם למצוא שיער בצבעים עזים או תוספות שיער צבעוניות. ישנם גותים רבים שמתעטרים בקעקועים ופירסינג, ולעומתם כאלה שמסתפקים בתכשיטים בצבע כסף או שחור. עיטורים פופולריים הם סימן הפנטגרם והענח' המצרי. תכשיטים אחרים שגותים רבים משתמשים בהם הם ניטים מסוגים שונים, שהם חודי מתכת המוטבעים לרוב עלרצועות עור שחורות. בדרך כלל גותים עוטים איפור כבד עם אודם כהה ואייליינר שחור ובדרך כלל גם הלק השחור מקולף או ירד למחצה

יש גותים שלא מאמצים את מאפייני הלבוש והבילוי של החברה הגותית, ונחשבים לגותים רק בגלל ההגות או היצירה שלהם.

תדמית חברתית שלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הופעתם החיצונית החריגה והמפחידה, גותים לעתים מעוררים תגובות חברתיות שליליות. ארגוני נוצרים שמרניים בארצות הברית לעתים מציגים את הגותים כ"עובדי שטן", למרות שמדובר בטעות שנובעת מחוסר ההבנה של הז'אנר והאידאולוגיה שלו. גותים הוצגו לעתים בתקשורת בארצות הברית כמקושרים לאלימות נוער, למשל, בעקבות הטבח בתיכון קולומביין, שבו הרוצחים קושרו שלא בצדק עם תת-התרבות הגותית‏[1][2]. הצד השני של המטבע זהו יחס אלים כלפי בני נוער ומבוגרים המגדירים את עצמם כגותים, כמו מקרה הרצח של סופי לנקסטר בשנת 2007, שהוכתה קשות יחד עם חברה בגלל החזות הגותית שלה, ולבסוף נפטרה מפצעיה‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]