גז בוז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גז בוז אידאלי הוא המקבילה במכניקת הקוונטים למושג בפיזיקה הקלאסית של גז אידאלי. הוא מורכב מבוזונים, אשר להם ספין שלם, ומציית להתפלגות בוז-איינשטיין. המכניקה הסטטיסטית של הבוזונים פותחה על ידי סאטינדרה נאת בוז עבור פוטונים (ראו גם: גז פוטונים) והורחב לחלקיקים בעלי מסה על ידי אלברט איינשטיין, אשר הבין כי גז אידאלי המורכב מבוזונים, בניגוד לגז אידאלי קלאסי, יתעבה בטמפרטורות נמוכות מספיק. עיבוי זה נקרא עיבוי בוז-איינשטיין.
