גז דחוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גז דחוס הוא טכניקה המשמשת בתחומים שונים, בה משתמשים בגז או אוויר שנדחס במשאבה ונשמר תחת לחץ, בדרך כלל גבוה מזה הקיים באטמוספירה. השימוש בחומר דחוס קיים בתחומים נוספים, ביניהם תרסיס ואיירלס.
במדינות אירופה, 10% מכל המכשור הנמצא בשימוש בתעשייה מונע על ידי אוויר דחוס [1].
את לחץ האוויר נהוג למדוד ביחידות בר.
[עריכה] שימושים
אוויר דחוס משמש למטרות רבות ומגוונות כגון:
- פנאומטיקה (השימוש בגז דחוס לצורך ביצוע עבודה)
- הנעת מנוע דיזל (כתחליף להנעה חשמלית)
- התזת חול
- קירור
- בלמי אוויר
- צלילת סקובה
- שפופרות אוויר
- ירי ברובי אוויר
- ניקוי באמצעות אקדחי אוויר
- ניפוח צמיגים, מזרנים, חסימת עורקים במד לחץ דם, ועוד
[עריכה] סכנות
- בשימוש באוויר דחוס, בעיקר באגירתו, קיים סיכון להתפוצצות המיכל
- אוויר דחוס בלחץ גבוה המופנה כלפי ראש אדם עלול לגרום לקריעת עור התוף ואף לנזק מוחי
