גז טבעי בישראל

מפת נתיבי הגז הטבעי בישראל

יוסי לנגוצקי באתר קידוח "דלית 1"

גז טבעי הוא אחד ממקורות האנרגיה העיקריים המשמשים את ישראל. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור אנרגיה, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי חברות ישראליות בים התיכון, בשנת 1999. כיום מיובא גז טבעי לישראל משני מקורות: משדות הגז של מצרים, וממאגרי הגז הטבעי הנמצאים במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא הפעלתן של תחנות הכוח של חברת החשמל.

קידוחי גז טבעי בישראל ובחופיה

סביבה חוקית

חיפוש והפקה של גז טבעי בישראל מוסדרים באמצעות חוק הנפט, התשי"ב-1952. הולכה של גז טבעי לצרכנים מוסדרת באמצעות חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.‏

תגליות גז בישראל

גז טבעי מועט התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במדבר יהודה, בקידוחי "זוהר", "כידוד" ו"הר קנאים" (באזור שבו הוקמה לאחר מכן העיר ערד).

בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. המאגר התגלה על ידי שותפות ים תטיס השייכת לשותפויות הנפט "דלק קידוחים" ו"אבנר חיפושי נפט", ובשיתוף החברה האמריקאית "נובל אנרג'י". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מרי", וברובם נמצאו כמויות גז גדולות. וכשהתגלה המאגר הוא הכיל רזרבות של כ-32 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי. החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את חברת החשמל להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום המזוט ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין את חלקן של תחנות הכוח בזיהום האוויר ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"תחנת הכוח אשכול" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות לקראת סוף שנת 2012.

ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"ישראמקו" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח "תמר 1" כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).‏. נכון לתחילת 2011 כמות הגז מוערכת ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM)‏.

במרץ 2009 נתגלה מאגר נוסף מול חופי חדרה, דלית 1, במרחק 60 קילומטר מהחוף, במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר נאמדו המאגרים בכ-14 עד 15 מיליארד מטר מעוקב (BCM), אך נכון לתום 2010 הם נאמדים בכ-7 עד 8 מיליארד מטר מעוקב (BCM). על אף שהפוטנציאל קטן בהרבה מזה של שדה "תמר", מדובר בהיקף משמעותי שעשוי לסייע לשותפות בקידוח להקדים את הפקת הגז כבר לשנים 2012‏-2013 בשל הקרבה היחסית לחוף.

ביוני 2010 פרסמו דלק קידוחים, אבנר ושותפות רציו כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 מיליארד מטר מעוקב (BCM) במאגר לוויתן, הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת רציו וחברת נובל אנרג'י. המידע הופק על ידי ניתוח של מיפוי תלת-ממדי של המאגר‏. בסוף אותה שנה הוכרז כי בשדה זה נתגלו בוודאות 453 מיליארד מטר מעוקב (BCM)‏.

בפברואר 2012, התגלה גז במאגר תנין 1, 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).‏

מיסוי תגליות גז

בעקבות ההכרזות על תגליות הגז בשנים 2009-2010 מינה שר האוצר יובל שטייניץ ועדה ציבורית בראשות פרופסור איתן ששינסקי, ועדה שנודעה בשם "ועדת ששינסקי", לבחינת מדיניות המיסוי של תגליות גז ונפט בישראל. הוועדה המליצה על הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים עד לשיעור של 60% מהרווחים, לאחר שהמשקיעים ייזכו להחזר ההשקעה בתוספת 50%. ההמלצות הועברו לחקיקה בכנסת, ובמרץ 2011 אושר חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011.

שימושים

שימוש עיקרי בגז טבעי בישראל הוא הנעתן של תחנות כוח של חברת החשמל. התחנה הראשונה שהוסבה לשימוש בגז טבעי היא תחנת הכוח אשכול באשדוד.‏ הגז הטבעי מסופק לתחנה באופן ישיר מאסדה באתר "ים תטיס". האסדה שואבת את הגז מבאר אשר נקדחה בקרקעית הים, מול חופי אשקלון, ומספקת את הגז באמצעות צינור באורך 40 ק"מ היישר אל מתקני קליטת הגז שבתוך מתחם תחנות הכוח. המעבר לייצור בגז הפחית באופן משמעותי את רמת זיהום האוויר באשדוד, שסבלה מהערפיח שמקורו מתחנת הכוח מיום היווסדה.

בהדרגה בוצעה הסבה של תחנות כוח נוספות לעבודה בגז טבעי. בגז טבעי מופעלות תחנות כוח של חברת החשמל בחגית, גזר, רדינג, צפית ורמת חובב (זאת בנוסף לתחנת כוח אשכול). כמו כן מופעלות בגז טבעי תחנות כוח פרטיות באשקלון (במשולב עם מתקן התפלה), אשדוד (משולבת בפז בית זיקוק אשדוד) ורמלה (משולבת במפעל נשר) ומפעלי ים המלח באזור סדום.

בשנת 2010 כ-45% מתפוקת החשמל בישראל נבעה מגז טבעי, כ-50% פחם, היתרה מסולר ומזוט.

צריכת גז טבעי בישראל

לאור התגליות, פעלה מדינת ישראל להקמת תשתיות להולכת גז בהיקף של מאות מיליוני דולרים. צריכת הגז על ידי חברת החשמל ממאגר "מרי" החל משנת 2004 ועד 2010 נאמדה על ידי ועדת ששינסקי בכ-17 מיליארד מטר מעוקב (BCM). הצריכה הכוללת במשק נאמדה בשנת 2010 לבדה במעל 5 מיליארד מטר מעוקב (BCM), בהיקף של כשלושה מיליארד שקל. תחזיות הוועדה אמדו את היקף הצריכה בשנת 2015 ב-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) לשנה, ולקראת 2030 ב-17 מיליארד מטר מעוקב.

יבוא גז טבעי לישראל

המקטע הישראלי של צינור הגז הערבי

גז מצרי

לאחר משא ומתן ממושך עם מצרים שנמשך כחמש שנים, נחתם ב־21 ביולי 2005 ההסכם לרכישת גז טבעי ממצרים בכארבעה‬ מיליארד דולר בכמות של 7 מיליארד מטר מעוקב (BCM) בשנה. לפי הסכם זה, מסופק גז טבעי החל מראשית שנת 2008 באמצעות הצינור התת-ימי מאל עריש לאשקלון למשך 15 שנה, כאשר ישנה אופציה להרחבת העסקה עד ל-20 שנה‏. ישראל ומצרים חתמו גם על הסכם הנותן עירבון לכל עסקת הגז. בייצוא הגז לישראל עוסקת חברת EMG המצרית באמצעות המקטע הישראלי של צינור הגז הערבי המחבר בצינור תת-ימי את אל עריש לאשקלון ומשם מתחבר למערכת הולכת הגז הישראלית.

בתחילת 2011, בעקבות אירועי ההפיכה במצרים, נפסקה אספקת הגז לישראל עקב חבלות במערכת צינורות הגז בסיני.‏ לאחר חודשיים וחצי חודשה האספקה אך בקצב נמוך משמעותית‏, מאז הופסקה וחודשה האספקה לסירוגין בשל חבלות נוספות.‏

גז פלסטיני

חברת בריטיש גז (BG Group) פעלה בישראל בין השנים 1996 ל-2008, ובשנת 2000 חשפה מאגר גז פוטנציאלי, Gaza Marine, מול חופי עזה המוערך בכ-40 BCM. מאגר זה משותף עם הרשות הפלסטינית. לאורך השנים עלו בתוהו המאמצים לחתימת הסכם בין ישראל לבין בריטיש גז לרכישת הגז הטבעי מן המאגר, לבסוף בשנת 2005 החליטה ממשלת ישראל שלא לאפשר לבריטיש גז לספק גז לישראל בשל החשש כי התמורה תגיע לגופי טרור.

גז טבעי מונזל

בתחילת 2011 הורה שר התשתיות, עוזי לנדאו, לקדם מיזם לייבוא גז טבעי מונזל (LNG), שיצמצם את התלות של ישראל בגז טבעי המיובא ממצרים.‏

טענות לבנון

האזורים הכלכליים הימיים של ישראל ושכנותיה

לאחר הגילוי בתמר 1, טענה לבנון שהשדה נמצא בשטחי המים המשויכים לה וטענה לבעלות על הגז. היא המשיכה לדרוש בעלות גם על דלית 1 ולוויתן, ואף איימה שהדבר יישמש עילה לפעולות התקפיות מצידה בעתיד. הטענות נדחו על ידי חברת נובל אנרג'י‏.

מערכת הולכת הגז הטבעי

נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 2003, למטרת הקמה והפעלה של מערכת הולכת גז טבעי בישראל.

מערכת ההולכה הוקמה על פי תוכנית מתאר ארצית 37 וכוללת ארבעה קוי גז עיקריים:

• הקו הימי: מאשדוד עד חוף דור עם חיבור יבשתי לתחנת הכוח חגית שבואדי מילק (פעיל ממאי 2006). הקו הוקם על ידי חברת החשמל אך מופעל על ידי החברה.
• הקו המרכזי: בתוואי אשקלון – קריית-גת – שורק – גזר – אשדוד (פעיל ממאי 2007)
• הקו הדרומי: בתוואי קריית-גת – באר-שבע – רמת-חובב – דימונה – סדום (פעיל מנובמבר 2009)
• הקו הצפוני: מחבר את תחנת הכוח חגית לתחנת הכוח אלון תבור וחיפה - (פעיל מאפריל 2011)

מתוכננים מספר קווי גז נוספים.

קישורים חיצוניים

• סקירה ענפית - משק הגז הטבעי בישראל, באתר "מעלות"
• גילוי מאגר הגז הטבעי מול חופי חיפה, באתר הידען, 18 בינואר 2009
• נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ
• ניתוח חלק הממשלה מהכנסות נפט וגז בישראל ובמדינות שונות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי 2010.
• משרד התשתיות ימליץ על הקמת מתקן לקליטת גז טבעי בעכו, 26 באוקטובר 2011