נשק כימי
נשק כימי הוא נשק להשמדה המונית, שבו נעשה שימוש בכימיקלים כאמצעי להרעלת הקורבן או לפגיעה אחרת בו מתוך מטרה להמיתו, להביאו לאי יכולת לחימה או לפציעתו.
השימוש המוצלח הראשון בנשק כימי נעשה בקרב איפר השני (אפריל 1915) במלחמת העולם הראשונה על ידי הגרמנים. אמנם מספר הנפגעים מנשק כימי במלחמה זו לא היה גבוה (יחסית למספר הנפגעים מכלי נשק קונבנציונלי), אך יצא לו מוניטין של נשק מפחיד ואכזרי. הבעיה העיקרית במיגון כנגדו היא בכך שקשה להגן על כל הגוף ולעתים מספיק שיש שטח מגע קטן של הגוף עם החומר המזיק על מנת לגרום למוות.
קיימים שני סוגים עיקריים של חומרי לחימה כימיים (חל"כ):
- חל"כ עצבים – גז הפוגע במערכת העצבים (סארין, למשל), בדרך כלל חוסם את הסינפסות, שהן המעברים בין זוגות של תאי עצב. הנפגעים מגז עצבים מאבדים שליטה על שרירי גופם, מפרכסים, מזיעים ומאבדים שליטה על הסוגרים. פעולתו של גז עצבים מהירה יחסית. סיבת המוות היא בדרך כלל דום נשימה או דום לב. רוב גזי העצבים חודרים לגוף דרך מערכת הנשימה, ולכן מסכת אב"כ יעילה נגדם.
- חל"כ כווייה - חומר, בדרך כלל רסס נוזלי, שגורם לכוויות במגע עם העור. הכוויות אינן כוויות חום אלא כוויות כימיות. חל"כ זה עלול להביא מוות אם נשאף לריאות וגורם לבצקת ריאות. טיפול בחל"כ כוויות הנו טיפול תומך. ניתן להימנע מפגיעת חל"כ כוויות על ידי שהייה בחדר סגור, או לבישת בגדים מיוחדים.
גז מדמיע הוא סוג של נשק כימי, אם כי הוא איננו הורג. מרבית בקבוקוני הגז המדמיע הנמכרים לשימוש פרטי אינם מכילים גז מדמיע אלא תרסיס פלפל חריף.
כיום ניתן לחמש טילים בראשי קרב כימיים וכן להכניס חל"כ לפגזים ולשגרם ממגוון רחב של אמצעים, כמו: תותחים, משגרי טילי קרקע-קרקע ועוד.
יעילות הנשק הכימי במלחמה היא מוגבלת, גם כאשר הוא מופנה נגד אזרחים. עיקר כוחו בפאניקה שהוא גורם כאשר מתבצע בו שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. דרכי התגוננות מפני נשק כימי ידועות וקלות לביצוע, וכוללות מסכת גז, המסננת את האוויר קודם נשימתו, ושהייה בחדר אטום, המונע חדירת גז. טווח השפעתו קטן ומושפע ממזג האוויר ופני השטח.
נשק כימי נחשב לנשק לא קונבנציונלי - נשק להשמדה המונית, שהשימוש בו אסור על פי אמנת ז'נבה. חרף זאת נעשה בו שימוש לעתים, ובמיוחד על ידי שליטים חסרי מעצורים. הדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני השתמש בנשק כימי בפלישת איטליה הפשיסטית לאתיופיה, גמאל עבד אל נאצר נשיא מצרים עשה בו שימוש במלחמתו בתימן, וסדאם חוסיין שליט עיראק, השתמש בנשק כימי במלחמתו בכורדים תושבי צפון ארצו שלו (ראו הערך חלבג'ה).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מיכה בר, תולדות הלחימה הכימית לקחים ברמה האסטרטגית, מערכות 318, פברואר 1990, עמ' 41-47
- לוחמה כימית וביולוגית
- אשכול נשק כימי, באתר הידען
