גיאורגי הרביעי לאשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיאורגי הרביעי לאשה
გიორგი IV ლაშა
פרסקו של גיאורגי הרביעי במנזר בתניה (אנ')
פרסקו של גיאורגי הרביעי במנזר בתניה (אנ')
לידה 1192
טבחמלה טביליסי, גאורגיה
פטירה 18 בינואר 1223 (בגיל 31 בערך)
Bagavan, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא גיאורגי הרביעי מלך גאורגיה
שם לידה გიორგი IV ლაშა עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גאורגיהגאורגיה גאורגיה
מקום קבורה סווטיצחובלי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אישה שלא ממעמד האצולה
שושלת בגרטיוני
תואר מלך ממלכת גאורגיה
כינוי לאשה גאורגי
אב דוד סוסלן
אם תמר המלכה
צאצאים דוד השביעי
Rusudan of Georgia, Empress of Trebizond עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך ממלכת גאורגיה
121318 בינואר 1223
(כ־10 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיאורגי הרביעי לאשָהגאורגית: გიორგი IV ლაშა; נקרא גם לאשה גיאורגי - ლაშა გიორგი;‏ 119218 בינואר 1223) מבית בגרטיוני, היה מלך ממלכת גאורגיה מ-1213 ועד 1223. בשנת 1207 הוא הוכרז על ידי אמו, בעלת סמכויות השלטון בממלכה, כשליט משותף עמה. כאמו, הוא המשיך את מדיניות ההתפשטות של הממלכה הפיאודלית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיאורגי היה בנם של תמר ודוד סוסלן. בשנות העשרה של המאה השלוש עשרה הוא דיכא את מרידות הממלכות הוואסליות המוסלמיות השכנות. בשנת 1214 דיכא מרידה בשטחיה של ארמניה כיום. בשנת 1219/1220 בנסיכות צ'אט ובמחוז סיוניק (Սյունիք), והמשיך את כיבושיו באזור נחיצ'יבאן. המערכה נגד הסולטנות הסלג'וקית צ'לאט נסתיימה בניצחונו. תחת שלטונו זכתה הממלכה להתפשטות הגדולה ביותר, וזאת על אף המאבקים הפנימיים עם אצילי הממלכה - אולי בזכות המטרות המשותפות של כיבוש אזורים נוספים והגנה על המולדת.

בשנת 1220 הוא החל בהכנות למערכה נרחבת כדי לסייע למסע הצלב הרביעי, ששם לו למטרה את כיבוש ירושלים[1]. אולם התקרבות המונגולים, בראשות ג'ינג'יס חאן, לגאורגיה שינתה את תוכניותיו. התקיפות המונגוליות הראשונות שהיו בשנים 12211222, כללו שכירי חרב קיפצ'קים[2]. הגאורגים סבלו אבדות כבדות עקב התקפות אלה, והמלך נפצע קשה. מחלתו נמשכה עד שנת 1223 והוא נפטר ממנה בגיל 31. אחותו רוסודן ירשה אותו.

גיאורגי היה ידוע בפתיחותו וקיבל ביקורת רבה מקהילה הפיאודלית השמרנית. האצילים והכמורה הנוצרית דחו ולא הכירו באשתו, שלא הייתה ממשפחת אצילים. בסופו של דבר נאלץ המלך להתפשר והתגרש ממנה, אולם סירב להתחתן עם מישהי אחרת. מנישואיו אלה נולד לו הבן, דוד השביעי אולו, שלימים יהיה מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת.

מקורות מימי הביניים, שהם כרגע המקורות הזמינים הטובים ביותר, מתארים את גיאורגי כשליט חכם ולוחם אמיץ, ומצד שני מציינים את אורח חייו הבלתי מוסרי והתמכרותו למיסטיקה וסופיות.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
דמטרה הראשון
מלך גאורגיה, 1125–1154
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד החמישי
מלך גאורגיה, 1154–1155
 
 
גיאורגי השלישי
מלך גאורגיה, 1155–1184
 
 
 
בורדוחן מאלאניה (אנ')
 
רוסודן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דמנה
 
 
 
 
תמר, מלכת גאורגיה
1184–1213
 
 
יורי בוגוליובסקי
 
 
רוסודן?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד סוסלן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיאורגי הרביעי
מלך גאורגיה, 1213–1223
 
רוסודן
מלכת גאורגיה, 1223–1245
 
 
 
ע'יאז אד-דין (אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד השביעי (אנ')
מלך גאורגיה, 1247–1270
 
 
 
 
דוד השישי נארין
מלך גאורגיה, 1245–1293
 
תמר
 

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקשרים הדיפלומטיים נוצרו כבר ב-1211. ראה: רוסמונד אלן (2004), גבול מזרחי: מסע ונוסעים, 1050-1150, עמ' 23, ISBN 0719066913, (באנגלית)
  2. ^ לאון ויליאמס (2005), הזעם הברוטלי: חיי ג'ינג'יס חאן, עמ' 560, ISBN 1412056241, (באנגלית)