גידול ביו-אינטנסיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גידול ביו-אינטנסיבי היא שיטת גידול לחקלאות אורגנית מקיימת בקנה מידה קטן, המיושמת בעיקר בחקלאות עירונית כמו גינות קהילתיות וגינות אורגניות. השיטה פותחה ומקודמת בעולם על ידי ארגון "פעולה אקולוגית" (Ecology Action) במטרה להתמודד עם הצורך להגביר את ייצור המזון להזנתם של כל תושבי תבל בלא להמשיך בהרס פוריות הקרקע וזיהומה המאפיינים את החקלאות המתועשת.

השיטה משיגה מטרות אלו על ידי שימוש בשמונה עקרונות אשר פועלים יחדיו להשגת בריאות ופריון קרקע מרביים. גידול ביואינטנסיבי נעשה בדגש על בריאות הקרקע על מרכיביה האורגניים ואוכלוסיות חד תאים ובעלי חיים מיקרוסקופיים המקנים לה את פוריותה וחיוניותה ותורמים לבריאות מרבית של הצמחים, צמח בריא הנו פגיע פחות למחלות ולמזיקים ומסוגל להניב יבול מקסימלי.

עקרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה מדגישה כי להשגת פריון קרקע ויבולים גבוהים ושמירתם לאורך זמן, שמונה עקרונות אלו צריכים להיות מיושמים בו זמנית. יישום חלקי עלול לגרום לדלדול קרקע מהיר פי כמה בגין השתילה האינטנסיבית.

תיחוח כפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטת גידול ביואינטנסיבי, מתחחים את הקרקע לעומק של עד 60 ס"מ (24 אינץ') בעזרת קילשון.

תיחוח כפול

דבר זה מאפשר: נוכחות וזמינות גבוהה של אוויר בקרקע, אשר הנה תנאי לרבגוניות חיים ולפעילות מיקרוביאלית בקרקע, חיים אשר חיוניים להתפתחות טובה של הצמח. התיחוח נותן לקרקע יכולת אחזקת מים טובה יותר ומאפשר חדירה קלה יותר של שורשי הצמחים לשכבות עמוקות יותר בקרקע להשגת יותר חומרי מזון ומים.

שימוש בקומפוסט (ממקור צמחי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומפוסט מעלה את אחוז החומר האורגני בקרקע, דבר המעודד פעילות מיקרוביאלית, מספק חומרי מזון לצמחים, משפר את מרקם הקרקע ואחזקת המים בה ורמת החומציות/בסיסיות (הקובעת את זמינות חומרי המזון לשורשי הצמח).

שתילה צפופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדלים בשיטה שותלים את הצמחים בצפיפות תוך כיסוי מלא של שטח הגידול -כמו בטבע, הצפיפות בין הצמחים יוצרת ומשמרת מיקרו אקלים ממוזג יותר מתחת לעלים העוזר לשימור מים בקרקע. הצל הנפרש מונע צמיחת עשבים ויוצר סביבת חיים נוחה לצמחים.

שתילת צמחים משתפי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתאמה והיחסים הסימביוטיים בין צמחים שונים המועילים זה לזה כאשר הם גדלים בקרבה, משפרת את בריאות הצמח, מעלה את רמת היבול והתוצר ליחידת שטח, תורמת לבריאות הקרקע ומעודדת רב גוניות גנטית. חקלאי המשתמש בשיטה לומד אילו צמחים יש לשתול בסמיכות זה לזה מטבלאות התאמה המבוססות על נסיון של מאות שנים ומחקרים.

גידול יבולי פחמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יבולי פחמן ישתלו בחלק גדול מכל ערוגה, עד 60% משטח הגידול, צמחים אשר מלבד אספקת מזון מייצרים הרבה חומר צמחי (Bio mass) המשמש לייצור קומפוסט אשר חוזר בחזרה לקרקע בגן/חווה להבטחת פוריות בעתיד. דוגמה: תירס, דגנים, סורגום, שעועית ופול.

גידול יבולים עתירי קלוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה נעשה שימוש ביבולים אשר מספקים רמת קלוריות גבוהה למשקל נתון ולשטח אדמה נתון. דוגמה: תפוחי אדמה, בטטות, ירקות שורש אחרים.

שימוש בזרעים מהאבקה פתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרעים מהאבקה פתוחה מכילים את כל טווח החומר התורשתי של המין, דבר המבטיח חיוניות ויכולת שרידה גבוהה יותר אל מול קשת רחבה יותר של תנאי אקלים וקרקע, מחלות ומזיקים. מגדלים בשיטה הביואינטנסיבית מגדלים זרעים לשימוש בשנה הבאה במקביל לגידול היבולים כפי שנהגו חוואים בעת העתיקה.

הבנת הגן/חווה כמערכת אקולוגית שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ידי חשיבה רחבה על הגן והחווה כמערכת אקולוגית (בדומה לשיטות פרמקלצ'ר), עידוד רב גוניות גנטית ושאיפה לאיזון טבעי, יכול מגדל ביואינטנסיבי להפיק את המירב משטח האדמה והמשאבים העומדים לרשותו.

יישום השיטה ותפוצתה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה מיושמת כיום ברחבי העולם על ידי גננים חובבים, איכרים ועובדי אדמה בכ-110 מדינות. במקסיקו 50 ארגונים לא ממשלתיים מיישמים ומלמדים את השיטה כאסטרטגיה מוכחת ומוצלחת לשיפור היצרנות החקלאית ורמת החיים בקרב איכרים עניים ועידוד יציבות כלכלית בקהילות קטנות ברחבי המדינה הענקית. מרכזי הכשרה והתמחות בשיטה קיימים ברוסיה, סיביר, אוזבקיסטן, אפגניסטן, פיליפינים, ארצות הברית וישראל.

בישראל נעשו נסיונות להפצת השיטה תחת השם ביו-פאלחה, תוך שילוב ידע שנצבר בארץ ישראל.