גידול תא נבט של השחלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גידול תא נבט של השחלה כולל מספר תת-סוגים של גידולי שחלה שפירים וממאירים שמקורם בתאי נבט (התאים היוצרים את הגונדות): דיסגרמינומה, גידול ממקור אנדודרמל סינוס, קרצינומה אמבריונאלית, כוריאוקרצינומה, טרטומה, פוליאמבריומה וגידול תא נבט מעורב. בניגוד לסרטן שחלות ממקור תאי אפיתל המופיע בדרך כלל בעשור השישי לחיים, גידולי תא נבט בדרך כלל מופיעים בעשור השני או השלישי לחיים ומאופיינים בפרוגנוזה טובה יותר. רבים מהגידולים בסוג זה מפרישים סמנים ביוכימיים, באמצעותם ניתן לעקוב אחרי מהלך הגידול והשפעת הטיפול.

הטיפול בגידול תא נבט הוא בדרך כלל כירורגי ומערב הסרה של השחלה הנגועה ללא דגימה או הסרה של השחלה הבריאה.

דיסג'רמינומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסגרמינומה של השחלה היא המקבילה הנקבית לסמינומה אצל הזכר. גידול זה מופיע לרוב אצל נשים נשים צעירות ומהווה 30-40% מגידולי תא הנבט. בכ-90% מהמקרים הגידול הינו חד צדדי. מבחינה היסטולוגית חדירה של לימפוציטים לתוך הגידול נחשב סמן פרוגנוסטי חיובי. לעתים ניתן לקבל עליית HCG בדם. גידול זה נוטה לשלוח גרורות מבודדות לבלוטות לימפה אגניות ולכן חשוב לדגום אותם בעת הניתוח להסרת הגידול. דיסגרמינומה הוא הגידול הרגיש ביותר לרדיותרפיה אך בדרך כלל מעדיפים לטפל בו באמצעות כימותרפיה כדי לנסות לשמר את פוריות האישה.

לחולות עם גידול מסוג זה שרידות ל-5 שנים של 95%.

גידול אנדודרמל סינוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול מסוג אנדודרמל סינוס, בעבר נודע כגידול שק החלמון, הוא גידול תא הנבא השלישי בשכיחותו. כמעט בכל המקרים הוא מופיע באופן דו-צדדי והוא מתייחד בכך שהוא הגידול המהיר ביותר מכל הגידולים בגוף. החולות בדרך כלל מופיעות לראשונה עם תסמיני בטן חריפה. הממצא ההיסטולוגי המאפיין באופן חד משמעי את הגידולים מסוג זה הוא גופיף שילר-דובל, פפילה בודדה המצופה תאי גידול עם כלי דם מרכזי. גידול זה בדרך כלל כולל תאים המפרישים AFP (אלפא-פטו-פרוטאין), מה שיכול לשמש כמרקר למעקב אחרי התגובה לטיפול.

לחולות עם גידול מסוג זה שרידות ל-5 שנים של 60-70%.

טרטומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרטומה לא בשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרטומה לא בשלה של השחלות היא המקבילה הממאירה של הטרטומה הציסטית (דרמואיד ציסט). מדובר בגידול תא הנבט הממאיר השני בשכיחותו. מופיעות בדרך כלל אצל נשים מתחת לגיל 20 לרוב באופן חד צדדי, אך לעתים יחד עם טרטומה ציסטיצ בשחלה השנייה. בדרך כלל מלווה בעלייה ברמות AFP בדם. תחת המיקרוסקופ הגידול נראה כערבוב של רקמות משלוש שכבות הנבט יחד עם מרכיבים אמבריונאליים לא בשלים מסוג ניורואקטודרם. סיווג הגידול נעשה על פי כמות תאי הנוירואקטודרם מאחד עד שלוש. סיווג זה קובע את הפרוגנוזה וכן את הצורך בטיפול כימותרפי. בניגוד לגידול הראשוני הגרורות יכולות להיות מתאים נוירואקטודרם בשלים, מה שלא מעלה את סיווג הגידול.

טרטומה בשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרטומות בשלה או דרמואיד הוא גידול שחלה שכיח המופיע בדרך כלל אצל נשים בעשור השלישי לחיים. מדובר בגידול הנפוץ ביותר המתגלה בהריון. פחות מ-1% מהטרטומות מתגלות כממאירות.

קרצינומה אמבריונאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרצינומה אמבריונאלית הוא גידול שחלה נדיר מאוד המופיע בממוצע בגיל 15. מדובר בגידול אלים ביותר המתפשט במהירות. אצל החולות בדרך כלל חלה עלייה ברמות HCG ו-AFP בדם ולעתים גם ברמות אסטרוגן היכול לשמש כמרקר.

כוריאוקרצינומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוריאוקרצינומה של השחלה הוא גידול נדיר שאינו קשור להריון. בניגוד לכוריאוקרצינומה של ההריון, גידול זה מאופיין בעלייה מתונה יותר ברמת HCG בדם. גידול זה יכול להשפיע באופן אנדוקריני ולגרום להתבגרות מינית מוקדמת, דימום רחמי או אמנוריאה (חוסר דימום ווסתי). מבחינה מיקרוסקופית הגידול מורכב מתאים שלייתים.

גונדובלסטומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גונדובלסטומה של השחלה הוא גידול הדיר המורכב מקינים של תאי נבט יחד עם תאי sex cord עטופים ברקמת חיבור. גידול שכיח יותר בשחלה הימנית ומופיע בדרך כלל בעשור השני לחיים אצל נשים בעלות התפתחות גונדות לא תקינה בנוכחות כרומוזום Y.

גידול תא נבט מעורב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולי תא נבט מעורב מהווים כ-10% מגידולי תא הנבט. מדובר בשילוב של שניים מרכיבי נבט או יותר. השילוב השכיח ביותר הוא של דיסגרמינומה עם גידול אנדודרמל סינוס. לעתים כימותרפיה שונה נדרשת עבור כל מרכיב של הגידול.

פוליפיברומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליפיברומה של השחלה הוא גידול נדיר מאוד המופיע בדרך כלל אצל נערות לפני הופעת הווסת בעלות סימני התבגרות מינית מדומה. הגידול מפריש AFP ו-HCG ודומה למבנה שלוש שכבות הנבט של ההתפחתות העוברית המוקדמת.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.