גיוס בני ישיבות

בראשית ימי מדינת ישראל הונהג הסדר בשם "תורתו אומנותו", לפיו כ-400 בני ישיבות יזכו לדחיית גיוסם לצה"ל, כדי שיוכלו להתמקד בלימוד תורה בישיבה. בשנת 1968 הוגבל המספר ל-800 בחורי ישיבה מצטרפים חדשים מדי שנה. בשנת 1977, עם עליית הליכוד לשלטון, בוטלה ההגבלה על מספר הנכללים בהסדר ועל מספר הישיבות המוכרות, ובאמצע 2005 נכללו בהסדר 41,450 איש.

דחיית השירות יצרה מצב שבו בפועל רוב הציבור החרדי נפטר למעשה משירות צבאי. מצב זה הביא לעתירות לבג"ץ נגד ההסדרים המאפשרים את הדחייה.

עבור חלק מבני הישיבות שמתגייסים נוצרו מסלולי שירות מיוחדים, בהם מסלול הסדר, "שלב ב'" ומסגרות שירות מיוחדות לבני ישיבות, ומאוחר יותר גם חלופות בדמות שירות לאומי.

הסדר "תורתו אומנותו"

ערך מורחב – תורתו אומנותו

עם הקמת המדינה הגיע ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, להסדר שעוגן בתקנה זמנית למתן דחיית שירות בצה"ל למספר קטן של בחורי ישיבה. על פי ההסכם, תלמידי ישיבות גבוהות יהיו פטורים משירות צבאי, בתנאי שיקדישו את כל עיתותיהם ללימוד תורה. מעמד זה כונה בשם "תורתו אומנותו". ההסדר הוא תוצאה של בקשת הרב יצחק מאיר לוין, שר הסעד ומנהיג תנועת אגודת ישראל העולמית, מבן-גוריון, בעיצומה של מלחמת השחרור, להסדר דיחוי מסוים, בקשה אליה נעתר בן-גוריון באותה עת על בסיס אישי וללא כל חקיקה. בשנת 1948 נכללו בהסדר כ-400 בחורי ישיבה ביחס ל-600,000 תושבים, כלומר כ-0.07% מהתושבים.

בסוף שנות ה-50 קבע סגן שר הביטחון, שמעון פרס, כי תלמיד ישיבה שיעבור את גיל 25 יגויס רק לשלושה חודשי מילואים במסגרת הקרויה היום טירונות שלב ב.

בשנת 1968 הוגבל המספר, בהוראת שר הביטחון משה דיין, ל-800 בחורי ישיבה מצטרפים חדשים מדי שנה להסדר.

בשנת 1977, כאשר הליכוד עלה לשלטון ומנחם בגין הקים קואליציה שבה השתתפה אגודת ישראל החרדית, הוסרה המכסה למצטרפים להסדר "תורתו אומנותו", כחלק מההסכם הקואליציוני‏. גם קודם לכן לא נעשה שימוש מעשי במכסה כדי לחייב בני ישיבות להתגייס.

בשנים 1986-1970 הוגשו שלוש עתירות לבג"ץ נגד ההסדר, וכולן נדחו. בנימוקו לדחיית האחרונה שבהן כתב השופט אהרן ברק כי "לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה, ולא הוכח כי השימוש בשיקול הדעת הינו, בנסיבות העניין, בלתי סביר."‏

אחוז בני הישיבות הכלולים בהסדר עלה משמעותית במהלך השנים. בשנת 1974 רק 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל- 9.2% בשנת 1999. באמצע 2005 נכללו בהסדר 41,450 איש, כ- 0.6% מהתושבים. משרד האוצר הציג נתונים המצביעים על עלייה תלולה במספר האברכים הכלולים בהסדר - בעוד מספר התלמידים גדל בהיקף של 237% בין השנים 1985 – 1998, מספר האברכים גדל באותו פרק זמן בשיעור של 354%.

ועדת טל

ערך מורחב – ועדת טל

ב-1999 מונתה ועדת טל, בראשות השופט בדימוס צבי טל, במטרה להחליף את ההסדר הקיים בדבר גיוס בני ישיבות בהסדר ראוי יותר שיגובש. הוועדה מונתה לאחר פסיקת בג"ץ‏ שהורתה למדינה לחוקק חוק אחר בדבר גיוס בני ישיבות מאחר שהסדר "תורתו אומנותו" אינו חוקי.

באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-23 ביולי 2002 עבר בכנסת "חוק טל" המאפשר המשך מתן פטור לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. שתי האופציות הן מגיל 22. בנוסף יורחבו מסגרות לשירות בצבא כמו הנח"ל החרדי. תאכף ביתר קפדנות בחינת השוהים תחת ההסדר.

ביולי 2005 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי הניסיון לשנות את ממדי ההתגייסות לצבא בקרב בני הישיבות באמצעות חוק טל נכשל כליל. בשלוש השנים שמאז חקיקתו הוא הביא לגיוס עשרות בודדים של בני ישיבות בלבד.‏

ביולי 2009 הודיע אגף כוח אדם בצה"ל לצוות המעקב הפרלמנטרי לישום חוק טל, כי מספר מקבלי דחיית השירות גדל על אף חוק טל, ובכך נכשל לחלוטין השילוב בצה"ל באמצעות חוק טל.‏

עיקרי ההסדר

באופן פורמלי, על מנת להיכלל בהסדר "תורתו אומנותו" יש להיות צעיר יוצא צבא (גבר בגילאים 54-18 הכשיר לשירות צבאי) ולהיות תלמיד בישיבה גבוהה מגיל 16, או לסיים לימודים בישיבה תיכונית.

על פי ההסדר על תלמיד ישיבה הרוצה להצטרף להסדר להתחייב להקדיש 45 שעות שבועיות ללימוד תורה, ואם הוא צעיר מ-23, לא לעסוק בכל עיסוק אחר שמקובל לקבל בגינו תמורה. לאחר אישור ראש הישיבה ומזכיר ועד הישיבות, צה"ל נותן אישור לדחיית שירות. האישור תקף לחצי שנה ויש לחדש אותו בסוף התקופה. אפשר לדחות את השירות עוד ועוד, עד גיל 41, שבו ניתן פטור מלא משירות ביטחון. קודם לכן, בגיל 31, ניתן פטור לאבות לחמישה ילדים, ובגיל 35 מוענק פטור לאבות לארבעה ילדים.

שירות שלב ב' מתאפשר מגיל 27 לאבות לשני ילדים ומגיל 29 לשאר.

במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2003 בוצע שינוי בהסדר ביוזמת משרד האוצר, וניתנה לתלמידים האופציה לצאת לעבוד בגיל 23 לצד המשך הלימודים התורניים.

תפוגת חוק טל

ערך מורחב – הוועדה לקידום השוויון בנטל

ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ שחוק טל אינו חוקתי, ולכן הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו מעבר למועד פקיעת תוקפו, 1 באוגוסט 2012. מנהיגים וח"כים חרדים הביעו תגובות נחרצות נגד פסיקת בג"ץ, הרב שמואל אויערבך, למשל, כתב: "על דבר הגזירה הנוראה לפגוע בלב היהדות, אשר חושבים על גיוס בני הישיבות חלילה וחלילה וח"ו לא תהא כזאת בישראל".‏

בחודש מאי 2012 הקימה הממשלה את הוועדה לקידום השוויון בנטל, בראשות חבר הכנסת יוחנן פלסנר כדי לגבש חלופה לחוק טל, באופן שיבטל את דחיית גיוסם של בני הישיבות ללא הגבלה במספרם, הוועדה כללה נציגים ממפלגות הקואליציה למעט נציגי המפלגות החרדיות שהחרימו את הוועדה, והודיעו כי לא ישתפו פעולה עמה. לקראת סיום עבודתה כחודש וחצי לאחר שהוקמה, הודיע ראש הממשלה על פירוק הוועדה, זאת לאחר שמספר נציגים ממפלגות הקואליציה פרשו ממנה, לאחר שהתנהלות הוועדה הייתה שלא לרוחם.

לאחר ביטול חוק טל, פרסמו ראשי הישיבות הוראה לתלמידיהן לא לחתום על מסמכים בלשכת הגיוס מעבר לאישור הפרטים האישיים, וחלק אף הורו לא להתייצב כלל עם קבלת זימון ללשכת הגיוס.‏

שילוב שירות צבאי בלימודים בישיבה

ישיבות הסדר

ערך מורחב – ישיבת הסדר

ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ומהוות בחברה זו שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. נכון ל-2011, קיימות 68 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ-8,500 תלמידים, מהם כ-5,400 נמצאים במסלול ההסדר.‏

מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר התקבע בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-1999 כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר‏.

הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל ומשרד הביטחון בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר. מספר ישיבות אינן חברות באיגוד והן מתנהלות מול צה"ל בצורה עצמאית.

על המיועדים למסלול ההסדר בצה"ל להיות בוגרי ישיבה תיכונית או לגשת לבחינת בגרות מורחבת בגמרא‏.

הסדר מרכז

ערך מורחב – הסדר מרכז

הסדר מרכז (שתי המילים מבוטאות במלעיל) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר. מקור השם בישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב.

מסגרת "הסדר מרכז" מיועדת לבחורי ישיבות בשיעור ד' או מגיל 22 ואילך שדחו עד עתה את שירותם הצבאי בתור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ההסדר הוא כזה שבחור הישיבה מתגייס לצה"ל, ולאחר שירות מקוצר בצבא נדחה המשך השירות על מנת שיוכל לחזור ללמוד בישיבה. בעבר הונהגו הסדרים שונים לגבי השחרור הסופי של החיילים מן התוכנית, שהיו תלויים במצבם המשפחתי, אך בשנת 2010 הוחלט שחייל ששירת במסגרת "הסדר מרכז" ישוחרר מחובותיו כלפי הצבא כאשר יגיע לגיל 26 בכל מקרה.

משך השירות תלוי ביחידה אליה בוחר החייל להתגייס:

• תותחנים - 6 חודשים.
• שריון - 9 חודשים.
• חובשים - 12 חודשים.
• חילות העורף (לבעלי פרופיל רפואי הנמוך מ-72) וחי"ר הייעודי - 15 חודשים.

שילוב

שילוב הוא מסלול גיוס מיוחד הכולל שירות צבאי מלא של שלוש שנים בצה"ל, ושנתיים לימוד בישיבה, עם אפשרות ללימודי המשך. התלמידים מתחילים בשנת הלימודים הראשונה מיד לאחר סיום בית הספר התיכון ובסופה מתגייסים לשנה וחצי. לאחר השנה וחצי חוזרים התלמידים לעוד שנה בישיבה, ולאחריה משלימים עוד שנה וחצי בצבא. בניגוד לשירות במסגרת של ישיבות ההסדר התלמידים אינם משרתים במחלקות נפרדות, ויכולים להתגייס לכל יחידה בצה"ל.

ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, שנסגרה בתחילת ה'תשס"ט, הייתה הישיבה הראשונה שפעלה במסלול זה. שתי ישיבות פועלות במסלול זה: ישיבת מעלה גלבוע, השייכת אף היא לתנועת הקיבוץ הדתי, והישיבה החילונית שמופעלת על ידי ארגון בינה.

קורס רבנים צבאיים

קורס רבנים צבאיים מכשיר רבנים ליחידות צה"ל. הקורס מיועד לחיילי מילואים המעוניינים לכהן כרבנים צבאיים. מטרתו העיקרית של הקורס היא להכשיר רבנים צבאיים במילואים עבור יחידות המילואים של צה"ל, אך מעטים מבוגרי הקורס עוברים לתפקידי קבע. על המועמדים להיות לאחר שירות חובה מלא (כלומר, סיום המסלול - הסדר, שלוש שנים, וכדומה), מעל גיל 25, ובעלי השכלה תורנית של חמש שנות לימודים ישיבתיים גבוהים לאחר גיל 18, וכן להביא מכתב המלצה מראש הישיבה שבה למד המועמד.

מסגרות שירות מיוחדות לחרדים

• גדוד טוביה, שנודע גם בשם גדוד בני הישיבות, היה גדוד שפעל בירושלים במלחמת העצמאות, בחודשים מאי-נובמבר 1948. הגדוד היה פרי הסכמה של המרכז למפקד העם מצד אחד ואיגוד הישיבות בארץ ישראל מצד שני. מטרת הגדוד הייתה שילובם של בני הישיבות שהתגוררו בירושלים במערך ההגנה על העיר. חיילי הגדוד עסקו בביצורים בקו החזית, אך לא נלחמו. בגדוד שירתו בני כל הישיבות בירושלים, ומכל קצות הקשת ישיבתית - ליטאים לצד חסידים ובני ישיבה מישיבת מרכז הרב.
• גדוד נצח יהודה (גדוד 97, נקרא בעבר הנח"ל החרדי, משום שהיה שייך לפיקוד הנח"ל) הוקם על ידי צה"ל בשיתוף עם רבנים ומשרד הביטחון, על מנת לאפשר לחרדים לשלב שירות צבאי קרבי עם המשך השמירה על אורח חייהם. עד שנת 2008 שירת הגדוד תחת פיקודה של החטיבה המרחבית שבבקעת הירדן. בסוף אותה שנה עבר הגדוד לשרת תחת פיקודה של החטיבה המרחבית "מנשה" באזור ג'נין. כיום הגדוד מהווה חלק מחטיבת כפיר.

• שח"ר (ראשי תיבות של "שילוב חרדים") הוא מיזם לשילוב חיילים חרדים בתפקידים עורפיים בצבא. הקבוצה הראשונה התגייסה בנובמבר 2007 למערך הטכני של חיל האוויר, ובעקבות הצלחת הפרויקט פתחו עוד חילות (חיל המודיעין, חיל הים, אכ"א, אט"ל) מחזורי גיוס במודל שח"ר, כשהם נעזרים בניסיון של חיל האוויר. הצבא מציין בפני המועמדים כי בכל הבסיסים פועלים רב צבאי, בית כנסת ושיעור תורה יומי, אוכל כשר למהדרין, ושירות לצד גברים בלבד במעגל הראשון של העבודה. כמו כן הוא מדגיש את ההכשרה המקיפה הניתנת למתגייסים, המאפשרת פרנסה בתחום לאחר תום השירות.

• מחלקות הומוגניות לבני ישיבות: באחדות מחטיבות צה"ל התקיימו מחלקות שכל חייליהן הן בני ישיבות הסדר, כך שנשמר בהן צביון דתי. ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כך ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני, אך ביטל את ההחלטה בתחילת 2008.

שירותם של בני ישיבות נשואים ובעלי משפחות כרוך בעלות גבוהה עבור צה"ל, משום שהם זכאים לתשלומי משפחה של אלפי שקלים בחודש. ב-2011 נקבע מנגנון בהסכם בין משרד האוצר לצה"ל, לפיו יועברו לצה"ל תקציבים מיוחדים עבור כל חייל המשרת במסלולי שח"ר או שלב ב'. בנוסף, נקבע תמריץ תקציבי לצה"ל, שאם יצליח לגייס חיילים למסלולים המיועדים לחרדים מעבר למכסות מסוימות, יקבל תוספת תקציבית נוספת.‏

לקריאה נוספת

• משה צבי נריה, בני הישיבות וגיוסם, גוילין, תשכ"ח, מהדורה שנייה - תשנ"ט.
• יחזקאל כהן, גיוס כהלכה : על שחרור תלמידי ישיבות מצה"ל, נאמני תורה ועבודה, תשנ"ג. ‬

קישורים חיצוניים

• דפנה ברק-ארז, "גיוס בחורי הישיבות: מפשרה למחלוקת", בספר: דבורה הכהן ומשה ליסק (עורכים), צומתי הכרעות ופרשיות מפתח בישראל, מכון בן-גוריון לחקר ישראל, 2010.
• אבישי בן חיים, זה התחיל אצל בן-גוריון - אירועים מרכזיים בתולדות ההסדר, באתר ynet‏, 23.7.2002
• אביעד הכהן, על חובת השוויון בשירות הצבאי, באתר "דעת"
• תום קליפר, קונפליקט גיוס בני הישיבות
• פרופ' מנחם אלון, ‏הפטור מגיוס וסרבנות הגיוס, באתר דעת
• אתר שילוב החרדים בצה"ל, באתר של אגף כוח אדם
• החרדים והישראלים מאמר דעה מאת פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה