גיוס בני ישיבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית ימי מדינת ישראל הונהג הסדר בשם "תורתו אומנותו", לפיו בני ישיבות יוכלו לדחות גיוסם לצה"ל, כדי שיוכלו להתמקד בלימוד תורה בישיבה. מספר בני הישיבה שבהסדר הלך וגדל עם השנים. בשנת 1968 נקבעה מכסה של כ-800 בחורי ישיבה מצטרפים חדשים מדי שנתון, אולם למעשה היא לא שימשה לחייב בני ישיבות להתגייס. בשנת 1977, עם עליית הליכוד לשלטון, בוטלה ההגבלה על מספר הנכללים בהסדר ועל מספר הישיבות המוכרות. בשנת 2011 הגיע מספר המצטרפים החדשים להסדר לכ-7,700 [דרוש מקור].

בהסדר זה, שלא נוצר בראשיתו עבור מגזר מסוים, נעשה שימוש בעיקר על ידי בני הציבור החרדי. דחיית השירות המתמשכת הביאה למצב שבו רוב הציבור החרדי נפטר למעשה משירות צבאי, בעקבות דחייה חוזרת בת מספר שנים. גורמים שונים הגישו עתירות לבג"ץ נגד ההסדרים המאפשרים את הדחייה, בטענה לאי-שיוויוניות.

בציבור הדתי-לאומי נוצרו במהלך השנים מסגרות שונות המאפשרות דחיית גיוס לשנה-שנתיים לצורך לימודים תורניים במכינה קדם צבאית, ומסלול ההסדר הכולל בתחילתו דחיית גיוס לכשנתיים-שלוש לצורך לימודים תורניים. מספר מצומצם מהציבור הדתי דוחה גיוס בהסדר תורתו אומנותו באופן דומה למקובל בציבור החרדי, לצורך לימוד בישיבה גבוהה, כאשר חלקם מתגייס מאוחר יותר לשירות צבאי רגיל, חלקם לשירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר, חלקם משרתים שירות מקוצר במסגרת הסדרים מיוחדים כדוגמת הסדר מרכז ושלב ב' (ומאוחר יותר גם חלופות בדמות שירות לאומי אזרחי), וחלקם אינו מתגייס כלל.

תוצאת לוואי של דחיית הגיוס למי שתורתו אומנותו הייתה הגבלת יכולת התעסוקה של גברים בחברה החרדית, משום שהפסקת הלימודים לשם עבודה, או לימודים אקדמאים, טמנה בחובה אפשרות גיוס, עקב ביטול מעמד 'תורתו אומנותו'‏[1]. לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלה מדינת ישראל לדון בצורך להגביר את שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה הישראלי‏[2].

הסדר "תורתו אומנותו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורתו אומנותו

ב-9 במרץ 1948, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות, טרם הקמת המדינה, הורה ראש המפקדה הארצית של ההגנה ישראל גלילי כי "נתקבלה החלטה כי בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים יינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם". בשנת 1948 נכללו בהסדר כ-400 בחורי ישיבה‏[3] ביחס ל-115,000 חיילים שגויסו עד סוף המלחמה (מקצתם נשים), כלומר כ-0.3% ממצבת הגיוס. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: "על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות."[4]

בסוף שנות ה-50 קבע סגן שר הביטחון, שמעון פרס, כי תלמיד ישיבה שיעבור את גיל 25 ויחליט להתגייס, יגויס רק לשלושה חודשי אימונים ("טירונות שלב ב'") ומשם יועבר לצבא המילואים.

בשנת 1968 הוגבל המספר, בהוראת שר הביטחון משה דיין, ל-800 בחורי ישיבה מצטרפים חדשים מדי שנה להסדר.

בשנת 1977, כאשר הליכוד עלה לשלטון ומנחם בגין הקים קואליציה שבה השתתפה אגודת ישראל החרדית, הוסרה המכסה למצטרפים להסדר "תורתו אומנותו", כחלק מההסכם הקואליציוני[5]. גם קודם לכן לא נעשה שימוש מעשי במכסה כדי לחייב בני ישיבות להתגייס.

בשנים 1986-1970 הוגשו שלוש עתירות לבג"ץ נגד ההסדר, וכולן נדחו. בנימוקו לדחיית האחרונה שבהן כתב השופט אהרן ברק כי "לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה, ולא הוכח כי השימוש בשיקול הדעת הינו, בנסיבות העניין, בלתי סביר."‏[6]

אחוז בני הישיבות הכלולים בהסדר עלה משמעותית במהלך השנים. בשנת 1974 רק 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל- 9.2% בשנת 1999. באמצע 2005 נכללו בהסדר 41,450 איש, כ- 0.6% מהתושבים. משרד האוצר הציג נתונים המצביעים על עלייה תלולה במספר האברכים הכלולים בהסדר - בעוד מספר התלמידים גדל בהיקף של 237% בין השנים 1985 – 1998, מספר האברכים גדל באותו פרק זמן בשיעור של 354%. בשנת 2011 הגיע מספר המצטרפים החדשים להסדר לכ-7700, מתוכם כ-6700 חרדים [דרוש מקור].

ועדת טל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועדת טל

בדצמבר 1998, בעקבות עתירה נוספת לבג"ץ, הוא פסק שסמכותו של שר הביטחון לפטור מועמד לשירות ביטחון משירות צבאי, אינה כוללת הענקת פטור גורף לכלל תלמידי הישיבות‏[7]. בעקבות כך, ב-1999 מונתה ועדת טל, בראשות השופט בדימוס צבי טל, במטרה לגבש הצעת תיקון לחוק. הוועדה הונחתה לנסח את הצעת החוק כך שתאפשר לשר הביטחון לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי ללא הגבלה ובמקביל לבחון את היבטי הסוגיה ולהמליץ על הסדרים לחלק מהציבור החרדי, כגון מסגרות ייחודיות והורדת גיל הפטור. באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-23 ביולי 2002 עבר בכנסת "חוק טל" המאפשר המשך מתן פטור לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. שתי האופציות הן מגיל 22. בנוסף יורחבו מסגרות לשירות בצבא כמו הנח"ל החרדי. תאכף ביתר קפדנות בחינת השוהים תחת ההסדר.

היחס לוועדת טל בקרב הרבנים הליטאים לא היה אחיד. מרדכי קרליץ, הנציג הבכיר של החרדים בוועדה, הוא בנו של הרב נסים קרליץ ומקורבו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. היו שייחסו לרב שטיינמן תמיכה שבשתיקה למסקנות ועדה זו. בשנת תש"ס (2000) שיגר הרב שטיינמן מכתב תמיכה לקרליץ ובו כתב: "באתי בדברים אלה להודות לך על המאמצים הגדולים אשר עשית למען שכל בחור ישיבה יוכל ללמוד תורה כל זמן שירצה בלי שום הגבלה". קבוצת של עשרים וחמישה רבנים וראשי ישיבות, ובהם הרב נסים קרליץ, הרב גרשון אדלשטיין, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב ברוך מרדכי אזרחי והרב אביעזר פילץ, צרפו את חתימתם למכתב[8].

לעומת זאת, קבוצה של רבנים בולטים הביעה התנגדות נחרצת לוועדה ולהמלצותיה, בהם הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב משה שמואל שפירא, הרב שמואל אוירבך, הרב יחיאל מיכל פיינשטיין והרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק. בשנת תש"ס (2000) פרסמו שישה מחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה כרוז נגד כוונת ועדת טל לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות, ובו נכתב: "אין לעשות כל שינוי אפילו כל שהוא ממה שהיה, ולבל יעיזו גורמים מבחוץ להכתיב דרכו וצורתו של עולם התורה, שכל רצונם להמעיט הלומדים... ובל יפחידונו באיומים שמחויבים אנו לקבל הצעותיהם ומזימותיהם, כי לא מפיהם אנו חיים, כי אם מהבטחת הבורא שלא תשתכח תורה מישראל". מלבד הרבנים ליפקוביץ, שפירא ואוירבך, חתמו על הכרוז הרב אברהם יעקב זלזניק, הרב זלמן רוטברג והרב חיים פנחס שיינברג. מספר שבועות לאחר מכן פורסם גילוי דעת על ידי עשרים ראשי ישיבות, בהם שני חברים נוספים במועצת גדולי התורה של דגל התורה, הרב ברוך רוזנברג והרב יצחק שיינר, ובו הם מצטרפים להתנגדות לשינויים כלשהם בהסדרי הגיוס של בני הישיבות. עמדה דומה הביעו גם הרב שמואל הלוי וואזנר.

הרב ברוך מרדכי אזרחי הופיע בפני הוועדה בשליחות הרב יוסף שלום אלישיב[9]. בהוראת הרב אלישיב ועל פי דרישת רבנים נוספים נמנע חבר הוועדה הרב טננבוים מלחתום על החלטותיה. במקום זאת צירף "חוות דעת יחיד" ובה דרש שלא לבצע שום שינוי מההסדר שהיה קיים מאז קום המדינה. בעקבות זאת כתבו לו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב משה שמואל שפירא מכתבי הוקרה.

על רקע החלטות הוועדה נתגלעו חילוקי דעות בין הרב משה שמואל שפירא לבין הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. הרב שפירא שלח אליו מכתב אישי ובו ביקש ממנו שלא להיכנע לדרישות הבג"ץ ולסרב לכל הצעת פשרה, ובין השאר כתב: "ומהנסיון הוא שהדרך היחידה פה בארץ הקודש הוא לעמוד בתוקף מוחלט על כך כי אין לגעת בישיבות הקדושות ובהיכלי התורה, ורק על ידי עמידה תקיפה ישמר המצב הקיים". ביולי 2002, ערב ההצבעה בכנסת על חוק טל ובעקבות חילוקי הדעות הללו, פרש הרב שפירא מחברותו במועצת גדולי התורה של דגל התורה, בנימוק שאינו יכול לקחת אחריות על הנעשה בתחום זה על ידי נציגי המפלגה.

ביולי 2005 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי הניסיון לשנות את ממדי ההתגייסות לצבא בקרב בני הישיבות באמצעות חוק טל נכשל כליל. בשלוש השנים שמאז חקיקתו הוא הביא לגיוס עשרות בודדים של בני ישיבות בלבד‏[10]. ביולי 2009 הודיע אגף כוח אדם בצה"ל לצוות המעקב הפרלמנטרי לישום חוק טל, כי מספר מקבלי דחיית השירות גדל בצורה משמעותית, לעומת גדילת ההתגייסות של בני-הישיבות שקיבלו את הדחייה‏[11]. בכך נכשל לחלוטין השילוב בצה"ל באמצעות חוק טל.

עיקרי ההסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להיכלל בהסדר "תורתו אומנותו" יש להיות צעיר יוצא צבא (גבר בגילאים 54-18 הכשיר לשירות צבאי) ולהיות תלמיד בישיבה גבוהה מגיל 16, או לסיים לימודים בישיבה תיכונית.

על פי ההסדר, על תלמיד ישיבה הרוצה להצטרף להסדר להתחייב להקדיש 45 שעות שבועיות ללימוד תורה, ולא לעסוק בכל עיסוק אחר שמקובל לקבל בגינו תמורה. לאחר אישור ראש הישיבה ומזכיר ועד הישיבות, צה"ל נותן אישור לדחיית שירות. האישור תקף לחצי שנה ויש לחדש אותו בסוף התקופה. אפשר לדחות את השירות עוד ועוד, עד גיל 41, שבו ניתן פטור מלא משירות ביטחון. קודם לכן, בגיל 31, ניתן פטור לאבות לחמישה ילדים, ובגיל 35 מוענק פטור לאבות לארבעה ילדים.

שירות שלב ב' מתאפשר מגיל 27 לאבות לשני ילדים ומגיל 29 לשאר.

במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2003 בוצע שינוי בהסדר ביוזמת משרד האוצר, וניתנה לתלמידים האופציה לצאת לעבוד בגיל 23 לצד המשך הלימודים התורניים.

תפוגת חוק טל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הוועדה לקידום השוויון בנטל

ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ שחוק טל אינו חוקתי, ולכן הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו מעבר למועד פקיעת תוקפו, 1 באוגוסט 2012. מנהיגים וח"כים חרדים הביעו תגובות נחרצות נגד פסיקת בג"ץ, הרב שמואל אויערבך, למשל, כתב: "על דבר הגזירה הנוראה לפגוע בלב היהדות, אשר חושבים על גיוס בני הישיבות חלילה וחלילה וח"ו לא תהא כזאת בישראל"‏[12].

בחודש מאי 2012 הקימה הממשלה את הוועדה לקידום השוויון בנטל, בראשות חבר הכנסת יוחנן פלסנר כדי לגבש חלופה לחוק טל, באופן שיבטל את דחיית גיוסם של בני הישיבות ללא הגבלה במספרם, הוועדה כללה נציגים ממפלגות הקואליציה למעט נציגי המפלגות החרדיות שהחרימו את הוועדה, והודיעו כי לא ישתפו פעולה עמה. לקראת סיום עבודתה כחודש וחצי לאחר שהוקמה, הודיע ראש הממשלה על פירוק הוועדה, זאת לאחר שמספר נציגים ממפלגות הקואליציה פרשו ממנה, לאחר שהתנהלות הוועדה הייתה שלא לרוחם.

לאחר ביטול חוק טל, פרסמו ראשי הישיבות הוראה לתלמידיהן לא לחתום על מסמכים בלשכת הגיוס מעבר לאישור הפרטים האישיים, וחלק אף הורו לא להתייצב כלל עם קבלת זימון ללשכת הגיוס‏[13].

ועדת פרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת ממשלת נתניהו השלישית במרץ 2013, הוקמה ועדת שרים בראשותו של יעקב פרי, שהמליצה על תוכנית גיוס אשר לפיה יהיו פטורים מגיוס רק 1,800 "מתמידים" בכל שנתון. הוועדה קבעה כי יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, ואילו ישיבות בעלות אחוזי גיוס גבוהים יתוגמלו כספית. כמו כן המליצה הוועדה כי אם יעדי הגיוס לא יתממשו, ייפתחו הליכים פליליים כנגד המסרבים להתגייס‏[14].

ביולי 2013 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק: להסדרת גיוסם של בני ישיבות לצה"ל‏[15] ולשילובם בשירות אזרחי‏[16].

ועדת שקד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שוועדת פרי הגישה את מסקנותיה, ולאחר שהחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה, קמה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה, ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בראשות חברת הכנסת איילת שקד מהבית היהודי ("ועדת שקד"), שתפקידה לגבש את טיוטת החוק שיוגש לכנסת. בוועדה נכחו נציגי החרדים שהשמיעו את התנגדותם לחובת גיוס תלמידי ישיבות, בשאר המפלגות נתגלעו ויכוחים שונים, הבולט מביניהם היה מחלוקת בין סיעת "יש עתיד" לסיעת "הבית היהודי", האם יש להטיל על המשתמטים מגיוס סנקציות כלכליות או פליליות. בפברואר 2014 לאחר התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אישרה ועדת שקד את סעיף הסנקציות הפליליות בחוק השוויון בנטל‏[17]. בתגובה לאישור המלצות ועדת שקד, התקיים כינוס של מנהיגי כל הפלגים של הציבור החרדי, ובו הוחלט להכריז מלחמה נגד המלצות הוועדה‏[18]. ב-12 במרץ 2014 הוצג בכנסת חוק הגיוס של ועדת שקד‏[19] ואושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב גדול מול מתנגד אחד (ח"כ יוני שטבון)‏[20][21].

תקצוב תלמידי ישיבות שגיוסם נדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בפברואר 2014 החליט הרכב של תשעה שופטי בג"ץ, ברוב של שמונה מול אחד, להוציא צו ביניים האוסר על המדינה לתקצב את תלמידי הישיבות שנדחה מועד גיוסם בהוראה כללית (ולא מסיבות אישיות)‏[22]. הצו מתייחס רק להעברות כספים הנעשות בהתאם ל"מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות".

שילוב שירות צבאי בלימודים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבות הסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת הסדר

ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי מקוצר בן 16 חדשים (ביחידות קרביות זה יהיה בדרך כלל יחד עם בעלי רקע דתי). ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ומהוות בחברה זו שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. נכון ל-2011, קיימות 68 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ-8,500 תלמידים, מהם כ-5,400 נמצאים במסלול ההסדר‏[23].

מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר התקבע בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-1999 כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר‏[24].

הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל ומשרד הביטחון בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר. מספר ישיבות אינן חברות באיגוד והן מתנהלות מול צה"ל בצורה עצמאית.

על המיועדים למסלול ההסדר בצה"ל להיות בוגרי ישיבה תיכונית או לגשת לבחינת בגרות מורחבת בגמרא[25].

הסדר מרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסדר מרכז

הסדר מרכז (שתי המילים מבוטאות במלעיל) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר. מקור השם בישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב.

מסגרת "הסדר מרכז" מיועדת לבחורי ישיבות בשיעור ד' או מגיל 22 ואילך שדחו עד עתה את שירותם הצבאי בתור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ההסדר הוא כזה שבחור הישיבה מתגייס לצה"ל, ולאחר שירות מקוצר בצבא נדחה המשך השירות על מנת שיוכל לחזור ללמוד בישיבה. בעבר הונהגו הסדרים שונים לגבי השחרור הסופי של החיילים מן התוכנית, שהיו תלויים במצבם המשפחתי, אך בשנת 2010 הוחלט שחייל ששירת במסגרת "הסדר מרכז" ישוחרר מחובותיו כלפי הצבא כאשר יגיע לגיל 26 בכל מקרה.

משך השירות תלוי ביחידה אליה בוחר החייל להתגייס:

שילוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוב הוא מסלול גיוס מיוחד הכולל שירות צבאי מלא של שלוש שנים בצה"ל, ושנתיים לימוד בישיבה, עם אפשרות ללימודי המשך. התלמידים מתחילים בשנת הלימודים הראשונה מיד לאחר סיום בית הספר התיכון ובסופה מתגייסים לשנה וחצי. לאחר השנה וחצי חוזרים התלמידים לעוד שנה בישיבה, ולאחריה משלימים עוד שנה וחצי בצבא. בניגוד לשירות במסגרת של ישיבות ההסדר התלמידים אינם משרתים במחלקות נפרדות, ויכולים להתגייס לכל יחידה בצה"ל.

ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, שנסגרה בתחילת ה'תשס"ט, הייתה הישיבה הראשונה שפעלה במסלול זה. שתי ישיבות פועלות במסלול זה: ישיבת מעלה גלבוע, השייכת אף היא לתנועת הקיבוץ הדתי, והישיבה החילונית שמופעלת על ידי ארגון בינה.

קורס רבנים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורס רבנים צבאיים מכשיר רבנים ליחידות צה"ל. הקורס מיועד לחיילי מילואים המעוניינים לכהן כרבנים צבאיים. מטרתו העיקרית של הקורס היא להכשיר רבנים צבאיים במילואים עבור יחידות המילואים של צה"ל, אך מעטים מבוגרי הקורס עוברים לתפקידי קבע. על המועמדים להיות לאחר שירות חובה מלא (כלומר, סיום המסלול - הסדר, שלוש שנים, וכדומה), מעל גיל 25, ובעלי השכלה תורנית של חמש שנות לימודים ישיבתיים גבוהים לאחר גיל 18, וכן להביא מכתב המלצה מראש הישיבה שבה למד המועמד.

מסגרות שירות מיוחדות לחרדים ולדתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שח"ר (ראשי תיבות של "שילוב חרדים") הוא מיזם לשילוב חיילים חרדים בתפקידים עורפיים בצבא. הקבוצה הראשונה התגייסה בנובמבר 2007 למערך הטכני של חיל האוויר, ובעקבות הצלחת הפרויקט פתחו עוד חילות (חיל המודיעין, חיל הים, אכ"א, אט"ל) מחזורי גיוס במודל שח"ר, כשהם נעזרים בניסיון של חיל האוויר. הצבא מציין בפני המועמדים כי בכל הבסיסים פועלים רב צבאי, בית כנסת ושיעור תורה יומי, אוכל כשר למהדרין, ושירות לצד גברים בלבד במעגל הראשון של העבודה. כמו כן הוא מדגיש את ההכשרה המקיפה הניתנת למתגייסים, המאפשרת פרנסה בתחום לאחר תום השירות.
  • מחלקות הומוגניות לבני ישיבות: באחדות מחטיבות צה"ל התקיימו מחלקות שכל חייליהן הן בני ישיבות הסדר, כך שנשמר בהן צביון דתי. ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כך ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני[27], אך ביטל את ההחלטה בתחילת 2008.

שירותם של בני ישיבות נשואים ובעלי משפחות כרוך בעלות גבוהה עבור צה"ל, משום שהם זכאים לתשלומי משפחה של אלפי שקלים בחודש. ב-2011 נקבע מנגנון בהסכם בין משרד האוצר לצה"ל, לפיו יועברו לצה"ל תקציבים מיוחדים עבור כל חייל המשרת במסלולי שח"ר או שלב ב'. בנוסף, נקבע תמריץ תקציבי לצה"ל, שאם יצליח לגייס חיילים למסלולים המיועדים לחרדים מעבר למכסות מסוימות, יקבל תוספת תקציבית נוספת‏[28].

יחס הציבור החרדי לגיוס חרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרדים בהפגנה בפברואר 2014

כינוס מועצות גדולי וחכמי התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפגנת היהדות החרדית נגד גיוס בני ישיבות (2014)

בחודש פברואר 2014 לאור התקדמות חקיקת חוק גיוס חדש הכולל אפשרות של סנקציות פליליות כנגד חלק מבני ישיבות שלא יתגייסו, התכנסו בבני ברק חברי במועצות גדולי וחכמי התורה של אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס לכינוס משותף נדיר. חברי המועצות דרשו לעצור את החוק המתגבש וקראו לבני הישיבות לא להיכנע לפיתויים ולאיומים ולא להתגייס לצה"ל. כמו כן קראו להשתתף בעצרת תפילה המונית. עצרת זו התקיימה בכניסה לירושלים בראש חודש אדר ב', והשתתפו בה מאות אלפי חרדים שמחו על החוק החדש.

קמפיין החרדקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חרדק

בשנת 2013, בעקבות היוזמה לחקיקת חוק לגיוס בני הישיבות, הועלה קמפיין שנועד לבזות חרדים שהתגייסו לצה"ל ולערער את הלגיטימציה שלהם בציבור, כדי ליצור לחץ חברתי שימנע מחרדים מתלבטים להתגייס לצה"ל. במסגרת זו הוצמד לחיילים אלה כינוי הגנאי "חרדקים", המתפרש הן כראשי תיבות של חרדים קלי דעת והן כהלחם של "חרקים" ו"חיידקים", מילים הנושאות קונוטציות שליליות. הקמפיין מפורסם באמצעות פשקווילים (מודעות רחוב) ועלונים. לדברי יוזמי הקמפיין, "אנחנו לא מפזרים פשקווילים אלא מחלקים לציבור ניירות בעלי ערך המסייעים לשמור על היהדות בטהרתה. החרדקים מסכנים את עתידם של אלפי ילדי ישראל הטהורים. אם לא נעצור את התופעה בזמן מי יודע להיכן נגיע"‏[29].

בעקבות הקמפיין פנה צה"ל למשטרה לפעול כנגדו, בטענה להסתה[30]. הקמפיין גרר גל של גינויים.[דרושה הבהרה] בתגובה לקמפיין יזמו צעירים חרדים עמוד תמיכה ברשת החברתית המקוונת פייסבוק תחת הכותרת "חרדקים מצייצים"‏[31]. לעומת זאת, היו בציבור החרדי גם מי שתמכו בפומבי בקמפיין.

אלימות נגד לובשי מדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביולי 2013 הותקף חייל במאה שערים הירושלמית.[32] בימים שלאחר מכן, הותקף חייל נוסף פיזית ומילולית‏[33]. האירועים גררו גינויים מרוב הסיעות בממשלה[34].

ראש חטיבת תכנון ומיצוי כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף גדי אגמון, טען כי "מדובר בהוקעה של ממש שכוללת גם תקיפות פיזיות, חיתוך צמיגים, ריסוס של כתובות גרפיטי על קירות, יריקות ועוד"‏[35].

יו"ר מפלגת ש"ס, אריה דרעי, גינה את הפגיעה בחיילים חרדים ואמר: "דרכם לא דרכנו"‏[36]. חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה אמר כי "פעולות אלו משחקות לידי אויבינו", גם בכירים בהעדה החרדית גינו את התקיפות. הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז', אמר "מי שעשה את המעשה הזה גרם נזק גדול לעולם התורה. הם לא רק פרחחים כי אם גם שוטים"‏[37]. גם ראשי ישיבות 'מטה אהרון' ו'דושינסקי' גינו את המעשים‏[38].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה צבי נריה, בני הישיבות וגיוסם, גוילין, תשכ"ח, מהדורה שנייה - תשנ"ט.
  • יחזקאל כהן, גיוס כהלכה : על שחרור תלמידי ישיבות מצה"ל, נאמני תורה ועבודה, תשנ"ג. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חרדים בצבא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים לוינסון ויאיר אטינגר, 22% מהחרדים שקיבלו פטור מגיוס עובדים בניגוד לחוק, באתר הארץ
  2. ^ באפריל 2007 אימצה מדינת ישראל את האג'נדה החברתית כלכלית לשנים 2008-2010, שאחד מהנושאים בה עסק בפעילות בקרב המגזר החרדי. צוות משנה של הפורום ליישום האג'נדה עסק גם במגזר החרדי
  3. ^ אבישי בן חיים, זה התחיל אצל בן-גוריון - אירועים מרכזיים בתולדות ההסדר, באתר ynet‏, 23 ביולי 2002
  4. ^ הוועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות - דו"ח
  5. ^ ההסכם בחתימת עזר ויצמן, מאתר כיכר השבת.
  6. ^ בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441
  7. ^ בג"ץ 3267/97 אמנון רובינשטיין נ' שר הביטחון, ניתן ב-9 בדצמבר 1998
  8. ^ המכתב המלא בכבר היה לעולמים
  9. ^ חשיפת מסמכי ועדת טל באתר בחדרי חרדים
  10. ^ אפרת פורשר, "מנגנוני חוק טל לא מתפקדים", nrg מעריב, 10.7.2005
  11. ^ מזל מועלם, תוך עשור, רבע מהמועמדים לגיוס ילמדו בישיבה, באתר הארץ, 30.7.2009
  12. ^ יתד נאמן 23 בפברואר 2012
  13. ^ חזקי שטרן, ‏הוראה לבני הישיבות: זומנתם ללשכת הגיוס? אל תחתמו על שום מסמך, באתר כיכר השבת, 5 באוגוסט 2012
  14. ^ ועדת פרי אישרה: סנקציות פליליות על חרדים משתמטים
  15. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 787 מיום 10 ביולי 2013
  16. ^ הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 787 מיום 10 ביולי 2013
  17. ^ עמית סגל, ‏ועדת שקד אישרה סנקציות פליליות לחרדים שלא יתגייסו, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בפברואר 2014‏
  18. ^ ראה ערך מורחב הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות (2014)
  19. ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס` 19), התשע”ד-2014
  20. ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014.
  21. ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, אתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  22. ^ אביאל מגנזי, דרמה בבג"ץ: עצר כספים לחרדים שלא גויסו, באתר ynet‏, 4 בפברואר 2014
    בג"ץ 5823/12 התנועה לאיכות השלטון בישראל נגד שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-4 בפברואר 2014
  23. ^ הנתונים נמסרו בהתכתבות עם מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר איתן עוזרי, הנתון לגבי מספר התלמידים הכולל (8,500) הוא הערכה בלבד.
  24. ^ חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, עמוד 3, אתר הכנסת
  25. ^ דחיית גיוס, אתר "הסדר"
  26. ^ כבר היה לעולמים, כולל רשימת חיילי גדוד הנחל החרדי שנהרגו במערכות ישראל.
  27. ^ אמיר בוחבוט, גולני וצנחנים? לא לבני הישיבות, באתר nrg‏, 3 בינואר 2008
  28. ^ ‫מוטי בסוק, כמה מקבל צה"ל על כל חרדי שמתגייס?, באתר וואלה!, 14 בפברואר 2011‬
  29. ^ ישראל כהן, ‏יוזמי קמפיין ה'חרדקים' משיבים לטענות: החרדקים מסכנים את עתיד ילדי ישראל, באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2013
  30. ^ צה"ל למשטרה: "פעלו נגד קמפיין החרד"קים", בחדרי חרדים; צה"ל בהיסטריה: "לאתר את יוצרי קמפיין החרד"קים!", בחדרי חרדים.
  31. ^ יוסף פאר, ‏התגובה להסתה נגד החרדים העובדים? 'חרדקים מצייצים', באתר כיכר השבת, 19 במאי 2013
  32. ^ יאיר אטינגרחרדים תקפו חייל במאה שערים; כוח משטרה שנכנס לחלצו נרגם באבנים, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
    מתן חצרוני, ‏החייל שהותקף על ידי חרדים: "קיללו וזרקו עליי שקיות זבל", באתר ‏mako‏‏, ‏10 ביולי 2013‏
  33. ^ עמרי מניב, בפעם השנייה בתוך יומיים: חייל חרדי הותקף בי-ם, אתר נענע, 11 ביולי 2013
  34. ^ שי דורון ועומרי מניב, חייל חרדי נרגם באבנים במאה שערים; המתפרעים: "נתקוף כל חייל שיגיע לשכונה", אתר נענע, 9 ביולי 2013
  35. ^ שי דורון, קצין בצה"ל: "הכרזות נגד חרדים משרתים - כמו הדר שטירמר", אתר נענע, 1 ביולי 2013
  36. ^ שרי רוט, שמנהיגי החרדים יקחו המושכות לפני שיקרה אסון", בחדרי חדרים, 9 ביולי 2013
  37. ^ אלי כהן, הגרי"ג אדלשטיין: על 'העדה' לגנות את תקיפת החייל החרדי, בחדרי חרדים, 11 ביולי 2013
  38. ^ יואל קוריץ, לראשונה • בכירים ב'עדה': "מגנים תקיפת החייל החרדי", חדרי חרדים, 14 ביולי 2013