גיורא שוסטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|
גיורא שוסטר (20 באוקטובר 1915 - 1 באפריל 2006) היה מלחין ומורה ישראלי.
שוסטר נולד בהמבורג, גרמניה ולמד מוזיקה בהמבורג ובקלן. בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והיה מורה לאקוסטיקה, תאוריה של המוזיקה ותזמור במדרשה למורי מוזיקה בתל אביב ומאז 1958 גם בסמינר "אורנים" בטבעון.
בשנים 1957-1958 יצא להשתלמות אצל וולפגנג פורטנר בפרייבורג, גרמניה. רוב היצירות שכתב אחרי 1957 זכו לביצוע ורבות מהן יצאו לאור בדפוס. יצירות שנכתבו לפני שנה זו נפסלו על ידו.
גיורא שוסטר נפטר ברחובות בשנת 2006.
[עריכה] יצירותיו (רשימה חלקית)
- קנטטה (1957) למצו-סופרן, חליל, קלרנית וצ'לו בטרניקה דודקאפונית, למילים מן ה"אלגיות" של רילקה, ביצוע בכורה: פרייבורג, 1957.
- "מוזיקה לכלי קשת ופסנתר" (1959), ביצוע בכורה: הרביעייה הישראלית ופסנתרן, 1961.
- "לשניים, ("פר דואה") לכינור ופסנתר (1960), ביצוע בכורה: מרים האז וגיורא שוסטר.
- "שלושה שירים" לסופרן, פסנתר, ויברפון, קסילופון וגונג (ליליה שני, נינה שטיינר, גדעון שטיינר, 1965), בטכניקה דודקאפונית סריאלית. השיר האמצעי הוא של שרל בודלר, השניים האחרים של אודן.
- "אינטרמצי" לרביעיית כלי נשיפה ממתכת - שתי חצוצרות, קרן וטרומבון (1962), ביצוע בכורה: נשפני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, 1963.
- "אצ'נטי" (הטעמות) לשני פסנתרים וכלי הקשה (1965), ביצוע בכורה: שרה פוקסון, נינה שטיינר וגדעון שטיינר, 1965.
- "אריוזו לתזמורת" (1965), ביצוע בכורה תזמורת קול ישראל בניצוח מנדי רודן 1965.
- "שני דיאלוגים ורצ'יטטיב" לחליל (או אבוב), קול ופסנתר (1965), למילים של פול אלואר. התפקיד הקולי בפרק השני מושר בלחש, לקו שאיננו מסמן עליה או ירידה בלחישה. ביצוע בכורה: אורי שוהם, חליל, ליליה שני, סופרן, חרות ישראלי, פסנתר, 1965.
- "שלוש ערבסקות" (1968) קיימות בשתי גרסאות: האחת לחמישיית כלי נשיפה והשנייה לאבוב, קרן, צ'לו, פסנתר וכלי הקשה.
- "מוזיקה לשלוש חליליות (1969), יצירה פוליפונית המבוססת על שישה קווים מלודיים.
- "שתי פואמות" (1974) לסופרן (או אבוב) וגיטרה (או צ'מבלו או פסנתר) לשירים של הנלורה קרסטנס בנושאים מן המיתולוגיה היוונית.
- "רביעיית חליל" (1976) משלבת כתיבה מסורתית עם ראייה מודרנית. בפרק הרביעי ארבע וריאציות על נושא של היידן (מנואט מתוך רביעיית מיתרים בסול מז'ור, אופוס 9 מס' 3).
- "שישה שירים" למצו סופרן עם חליל ופסנתר, או כינור וויולה, למילים של אפולינר, עזרא פאונד, אוגוסטינוס, אונגרטי והמלחין יוצרים מחזור בשם "כמו אבן זו" (Come questa pietra) על שם אחד השירים. (1976).
- "בגלמודיות ובחברה" (1977), שלושה פריקם עם שני קטעי ביניים לתזמורת קאמרית קטנה בלי כינורות ועם כלי הקשה רבים.
- "קנטאטילה" למצו סופרן ופסנתר (1978), ביצוע בכורה: אמילי ברנדסן ושרה פוקסון, 1979. זהו מחזור של שלושה שירים בנושא בדידות ואהבה. השיר הראשון הוא של דוד אבידן, השני של אודן והשלישי, "שיחה משעשעת בלחש, בבוקר בבוקר", של יהודה עמיחי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", הוצאת עם עובד, 1990