גיחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעיין הגיחון
מעיין הגיחון רוברטס.jpg מעיין הגיחון באיור של דייוויד רוברטס
שם נוסף עין אום א-דרג'
מיקום המעיין
מדינה ישראל
מחוז ירושלים
אזור ירושלים
גובה 636 מ'
נתוני המעיין
סוג זרימה מעיין איתן
סוג נביעה מעיין קארסטי
ספיקה ממוצעת כ-600,000 מ"ק בשנה
אגן ניקוז אפיק נחל קדרון
גישה למעיין
נגישות לציבור פתוח
דרך גישה רגלית (תת-קרקעית)

גִיחוֹןערבית:عين أم الدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג') הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מ' מעל פני הים.

הגיחון הוא מעיין חשוב ביותר בתחום ירושלים, וכנראה היה מהגורמים הראשיים לייסוד יישוב במעלה הגבעה המתרוממת מעליו - הגרעין של ירושלים הקדומה. ספיקתו של המעין היא כ-600,000 מ"ק לשנה בממוצע רב שנתי, מהגדולים במעיינות הרי יהודה. עקב חשיבותו, תאגיד המים של ירושלים - הגיחון, נקרא על שם המעיין.

המעיין נקרא בשם 'גיחון' כנראה בשל היותו מעיין פועם, כלומר שמימיו מגיחים בפעימות וגיחות קצובות. הסיבה לכך היא מבנה אגן הניקוז התת-קרקעי שלו, המורכב מכיסי מים, המתמלאים עד גדותיהם מחלחול, ואז "נשפכים" אל פתח הנביעה. התיעוד האחרון של פעימות המעיין מובא אצל לואי ונסאן בשנת 1909, שכתב כי המעיין פועם למשך כ-15 דקות כל שעתיים - שלוש. כיום המעין הפסיק לפעום, כנראה בעקבות הפעילות האורבנית באגן ההיקוות של המעיין, או בעקבות תזוזות גאולוגיות ששינו את מבנה אגן הניקוז שלו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיין הגיחון היה מפורסם בימי קדם. הוא מופיע בהקשר של המלכת שלמה למלך, "והרכבתם את שלמה בני על הפירדה אשר לי, והורדתם אותו אל הגיחון... וימשחו אותו...למלך בגיחון" (מלכים א א לג).

בימי המלך חזקיהו, כהכנות לבואם של צבא אשור ועריכת מצור על ירושלים, מצווה המלך חזקיהו לחצוב מנהרה שתוביל את מי הגיחון מתחת לירושלים אל בריכת השילוח הנמצאת בתוך חומות העיר המורחבת של חזקיהו. כפי שמופיע בדברי הימים:

Cquote2.svg

וְהוּא יְחִזְקִיָהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַישְרֵם לְמַטָה מַעְרָבָה לְעִיר דָוִיד וַיַצְלַח יְחִזְקִיָהוּ בְכָל מַעֲשֵהוּ

Cquote3.svg
– דברי הימים ב' לב, ל

בתלמוד, בברייתא שחדרה גם למשנה בפסחים, מוזכר שמעשהו זה של חזקיהו לא עלה בקנה אחד עם דעת חכמים "תנו רבנן: ששה דברים עשה חזקיהו המלך, על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו... סתם מי גיחון ולא הודו לו..." [1].

כתובת נקבת השילוח שהתגלתה ב-1880, מתארת את מעמד סיום החציבה. כיום נמצאת הכתובת במוזאון באיסטנבול.

בחג הסוכות התקיימה "שמחת בית השוֹאֵבָה" שנסובה במקור על שאיבת מים ממעיין הגיחון והעלתם לבית המקדש. במים אלו קיימו את מצוות ניסוך המים על-גבי המזבח.

חברת המים והביוב של ירושלים המודרנית קרויה "הגיחון" על שם המעיין החשוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רונית בן-עמי עמיאל ואחרים, "ההידרולוגיה של מעיין קארסטי עירוני - מעין הגיחון, ירושלים", בתוך: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 2, ירושלים, תשס"ז

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י ע"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]