גיחות הרעשה מעל קהיר במלחמת ההתשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גיחות הרעשה מעל קהיר היו סדרה של גיחות של מטוסי קרב ישראליים שביצעו בומים על קוליים מעל קהיר כאמצעי לחץ נוסף על הציבור המצרי והשלטון המצרי במהלך מלחמת ההתשה. הגיחות גרמו לנזק למבנים בעיקר ברובעי היוקרה של קהיר ולזעם ותסכול של ההנהגה המצרית.

במהלך מלחמת ההתשה שאפה מצרים לשחוק את כוחות צה"ל ולהביא לנפגעים רבים ככל האפשר בעיקר באמצעות תקיפות ארטילריה לעבר קו בר-לב ולעבר מטרות במערב סיני. בתגובה נהגה ישראל לתקוף כוחות מצריים בצידה המערבי של תעלת סואץ באמצעות הפצצות חיל האוויר ובפעולות קרקעיות. הימשכותה של המלחמה, והגידול במספר החיילים הנפגעים לצה"ל הביא להחרפת תגובותיו, שהחל לתקוף גם כוחות בעומק מצרים וכן מטרות תשתית אזרחית ומטרות כלכליות. התקיפות בוצעו בין היתר באמצעות כוחות חי"ר מוסק. חלק מההתקפות העמוקות הביאו לרגיעה בחזית למשך מספר שבועות או חודשים מאחר שדרשו מהמצרים הקצאת משאבים לשמירה על עורפם באמצעות כוחות שמירה על מתקנים שנקראו המיליציות העממיות. ב-17 ביוני 1969 במהלך גיחת צילום של שדות תעופה צבאיים בסביבת קהיר ושל הכור הגרעיני באינשאס(אנ') של שני זוגות מטוסי מיראז' 3 מטייסת 119, הגביר אחד המטוסים מהירותו כדי לחבור לבן זוגו ובטעות עבר את מהירות הקול כשהוא בגובה נמוך של 800 רגל מעל לשכונותיה של קהיר. הבום העל קולי שנוצר גרם להרס, ניפץ זגוגיות בשכונת היוקרה הליופוליס שבה ארמון הנשיא ובמפקדת ההגנה האווירית המצרית. אמצעי התקשורת בעולם דיווחו על ההרעשה הישראלית בקהיר והביכו את ההנהגה המצרית.

נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר זעם על ביצוע הבום העל קולי מעל בירת מצרים ולאחר דיון עם המפקדי הצבא, הדיח את מפקד חיל האוויר מוסטאפה שאלבי אל חינאווי שהספיק לכהן כשמונה חודשים בלבד ומינה במקומו את עלי מוסטפא בגדאדי. כן הדיח את מפקדים נוספים ובהם מפקד ההגנה האווירית חסאן כאמל והעניש אחרים.

מפקד חיל האוויר הישראלי, מוטי הוד ביקש לברר את נסיבות המקרה וראה בו כאמצעי נוסף להפעלת לחץ על המצרים. כתוצאה מכך, בהמשך המלחמה הזניקה ישראל מטוסי קרב לביצוע בומים על קוליים מעל שכונות היוקרה של קהיר. במטרה להגביר את עוצמת הפיצוץ והנזק למבנים, בוצעו הבומים במטוסי הפנטום שהיו גדולים יותר מהמיראז'ים ולכן גרמו להדף חזק יותר וביצעו פס נזק לאורך העיר. אחת הגיחות המשפיעות בוצעה ב-4 באוקטובר 1969, שבו טסו זוג מטוסי פנטום בין היתר מעל ארמון הנשיא ומעל כיכר תחריר כשהם מזעזעים את המבנים מנפצים שמשות וזורעים הרס רב.

גיחות ההרעשה היו גורם נוסף שהביא את נאצר לדרוש מבני בריתו הסובייטים לשלוח חיל משלוח להגנה על שמי ארצו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), דני שלום עמ' 273-276