גילי לנדאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גילי לנדאו
מידע אישי
לידה 7 באוגוסט 1958 (בן 65)
בת ים שבישראל
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
הפועל תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1974–1990 הפועל תל אביב 298 (43)
נבחרת לאומית כשחקן
1978–1984 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 12 (0)
קבוצות כמאמן
1991–1992
1993–1995
1995–1996
1998–1999
1999–2000
2000–2002
2002–2004
2004
2006–2007
2008
2008
2011–2012
2012
2018–2019
2021–2022
הפועל בת ים
הפועל בת ים
מכבי הרצליה
הפועל באר שבע
הכח רמת גן
מכבי קריית גת
מכבי נתניה
הפועל תל אביב
הפועל באר שבע
הפועל באר שבע
בני לוד
הפועל פתח תקווה
עירוני קריית שמונה
הפועל אשדוד
נבחרת ישראל בכדורגל נשים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גילי לנדאו (נולד ב-7 באוגוסט 1958 בבת ים) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ בהפועל תל אביב. כיום הוא המנהל המקצועי של גדנ"ע תל אביב.[1]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדאו החל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב והחל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון בשנת 1974, לצידם של שחקנים ידועים כגון רפעת "ג'ימי" טורק, יעקב אקהויז ואחרים. לנדאו ערך את הופעת הבכורה שלו בסגל הבוגר של הקבוצה במשחק מול הכח רמת גן בעונת 1974/1975, כשהיה בן 16 בלבד. ב-2 באוקטובר 1976 כבש את שער הבכורה שלו, מול הפועל חיפה באצטדיון קריית חיים.

לנדאו שיחק בעיקר בעמדת החלוץ והוביל את התקפת הקבוצה בשנות השמונים לצידם של מוריס ז'אנו ושבתאי לוי. לנדאו זכה עם הפועל תל אביב בשלוש אליפויות (1981,[2] 1986 ו-1988) ובגביע המדינה ב-1983. במשחק גמר הגביע הבקיע לנדאו - ייתכן בעזרת ידו - את שער הניצחון בדרבי מול מכבי תל אביב.[3] באליפות השנייה (1986) הוא אף הבקיע את שער הניצחון מול מכבי חיפה בדקה ה-86, שער שהיה שנוי במחלוקת בשל הנבדל הפסיבי בו נמצא חלוץ אחר (אלי יאני) בזמן המסירה של משה סיני ללנדאו. בזכות ניצחון זה הבטיחה הפועל תל אביב את הזכייה בתואר. בעונה שאחרי האליפות האחרונה היה שותף לנדאו לירידת הקבוצה לליגה השנייה בפעם הראשונה בתולדותיה, ובמהלך העונה שלאחר מכן סבל מפציעה, וב-11 במרץ 1990 הודיע על פרישה ממשחק פעיל.

לאורך כל הקריירה שלו שיחק לנדאו רק בהפועל תל אביב ובמדיה רשם 298 הופעות, בהן כבש 43 שערים בליגה הבכירה. לנדאו מדורג במקום ה-11 בטבלת מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים, ובסך הכל כבש 56 שערים במדי הקבוצה בכל המסגרות.

לנדאו ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל ב-18 באפריל 1978, במשחק ידידות מול נבחרת הולנד. בסך הכל רשם לנדאו 12 הופעות במדי הנבחרת, האחרונה במשחק ידידות מול נבחרת צפון אירלנד ב-16 באוקטובר 1984.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 החל לנדאו לאמן את הפועל בת ים, ובהמשך אימן את מכבי הרצליה (ממנה פוטר בעונתו השנייה), הפועל באר שבע (עונה אחת), הכח רמת גן (מעט יותר מעונה), מכבי קריית גת (עלייה וירידה מליגת העל), מכבי נתניה (עונה וחצי), הפועל תל אביב (משחקים בודדים), שתי קדנציות נוספות בהפועל באר שבע, ותקופה קצרה בהפועל בני לוד.

במאי 2011 מונה לתפקיד מאמן הפועל פתח תקווה, במקומו של יובל נעים. מספר ימים לפני פתיחת עונת 2011/12 התפטר מתפקידו לאחר שנדרש לקצץ כשליש משכרו, אך למחרת הגיע לסיכום עם המועדון על קיצוץ של 20 אחוז וחתם על חוזה לעונה אחת.[4] מספר מחזורים לפני סיום העונה ואחרי שהקבוצה שלו ירדה לליגה הלאומית חתם לנדאו על חוזה חדש כמאמן האלופה עירוני קריית שמונה.[5] לנדאו, שהגיע לקריית שמונה לאחר שזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה, לא הצליח להעפיל עם הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות, אך העפיל עמה לשלב הבתים של הליגה האירופית. חמישה מחזורים בלבד לאחר תחילת העונה, ולאחר משחק אחד בשלב הבתים (בו סיימה הקבוצה בתיקו 1-1 בספרד מול אתלטיק בילבאו), הודיעה הקבוצה על סיום תפקידו של לנדאו במועדון.[6]

ביוני 2016 מונה לנדאו למנהל ספורטיבי במועדון ספורט אשדוד, אך לאחר חצי שנה סיים את תפקידו.

בספטמבר 2018 מונה למאמן הפועל אשדוד מליגה א'. במהלך עונת 2018/2019 סיים את תפקידו.

ב-28 ביולי 2021 מונה להיות המאמן הלאומי של נבחרת הנשים של ישראל.[7]

ב-24 באפריל 2022 דווח באתר JSport על ששחקניות הנבחרת נגד לנדאו בעיקר בפן המקצועי[8]

ב-17 במאי 2022 פוטר לנדאו מתפקיד מאמן נבחרת הנשים על ידי ההתאחדות לכדורגל, עקב מחלוקת מקצועית בינו לבין השחקניות כפי שנטען להתאחדות על-ידיהן, שעיקרן הטרדות מיניות כפי ששודר בתכנית "זמן אמת" ביולי 2023.[9]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גילי לנדאו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן גינזבורג, ‏חוזר לכדורגל: לנדאו מונה למנהל מקצועי בגדנ"ע, באתר ONE‏, 19 ביולי 2022
  2. ^ רביב שכטר, העשור האדום, באתר ynet, 8 באוגוסט 2000
  3. ^ עמרי ליבנה, יד אלוהים תוצרת הארץ, באתר ynet, 2 בנובמבר 2000
  4. ^ מוטי פשכצקי, ‏עשה פרסה: לנדאו קיצץ 20% בשכרו ויישאר מאמן הפ' פ"ת, באתר ערוץ הספורט, 17 באוגוסט 2011
  5. ^ תהל אלון‏, עירוני קרית שמונה: גילי לנדאו חתם לעונה אחת, באתר וואלה!‏, 7 במאי 2012
  6. ^ שירלי בר דיין, ‏הלם בקרית שמונה: גילי לנדאו עוזב מיידית את תפקידו כמאמן, באתר ערוץ הספורט, 3 באוקטובר 2012
  7. ^ ליאור ברטל, ‏כדורגל: גילי לנדאו מונה למאמן נבחרת הנשים של ישראל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 ביולי 2021
  8. ^ שאול גרינפלד, פרסום ראשון: שחקניות נבחרת ישראל נגד גילי לנדאו, באתר JSport, ‏24/04/22
  9. ^ גרינפלד, שאול (2022-05-17). "גילי לנדאו סיים את דרכו כמאמן נבחרת ישראל". JSport.