גיל המעבר אצל נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גיל המעבר אצל נשים (נקרא גם מנופאוזה או גיל הבלות) היא התקופה בחיי אשה בה נפסק המחזור החודשי. מקור המונח במילים היווניות מנו(=חודש) ופאוזה(=הפסקה).

בעולם המערבי המודרני הגיל השכיח להתחלת תקופת המעבר הוא 50. יש לתהליך הפסקת המחזור החודשי שלושה שלבים:

  • קלימקטריום או פרי-מנופאוזה, שלב מקדים בו עדיין יש ביוץ, אולם הוא אינו תקין ולכן המחזור אינו תקין. נובע מירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן המיוצר על ידי השחלות ובמקביל ירידה בייצור ההורמון פרוגסטרון. שלב זה מאופיין בגלי חום ותופעות לוואי אחרות.
  • שלב המנופאוזה, השלב שבו אין לאישה וסת במשך 6 חודשים רצופים או יותר. זהו השלב בו השחלות מפסיקות לתפקד באופן תקין והאישה כבר אינה יכולה יותר להיכנס להריון.
  • שלב משלים, בו נפסקות תוצאות הלוואי של הפסקת המחזור ומסתיימים גלי החום.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מגברים המייצרים תאי זרע חדשים, נשים נולדות עם כמות מסוימת של ביציות בלתי-בוגרות השוכנות בכל אחת מהשחלות עם הגעתה של האישה לבגרות מינית מבשילות כ-400,000 ביציות. במסגרת המחזור החודשי, כאירוע ביולוגי, משוחררת על-פי-רוב ביצית אחת מדי חודש. יתר הביציות יתפרקו בתהליך הקרוי אטרזיה. ביציות שכבר נאגרו בשחלה לא יוחלפו בביציות חדשות במהלך חייה הפוריים של האישה.

כאשר מתמעטות הביציות בשחלות, יש ירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן המיוצר על ידי השחלות ובמקביל ירידה בייצור ההורמון פרוגסטרון.

עד לפני כמאה שנים תוחלת החיים של נשים הייתה נמוכה מחמישים ולכן ההתעניינות במנופאוזה הייתה נמוכה יחסית. עם עליית תוחלת החיים עלתה המודעות לתופעה.

גורמים אשר יכולים להשפיע על הגיל בו מתחיל גיל המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הגורמים המקדימים את התהליך, פרט למצב בריאות כללי, ניתן לציין עישון, הוצאת רחם, כריתת שחלות, ציסטות או מיומות וכן רזון קיצוני או אנורקסיה.

בין הגורמים שלא הוכח קשר בינם לבין התהליך: מספר הריונות ולידות כולל, בגרות מינית מוקדמת.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי שונות מאישה לאישה ויש מיעוט שאינו סובל מתופעות לוואי כלל, אין כמעט אישה שסובלת מכל תופעות הלוואי המצוינות בהמשך והתמהיל והעוצמה שונים מאישה לאישה. תסמיני גיל המעבר נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:

  • מחזור בלתי סדיר
  • גלי חום
  • הזעה מוגברת
  • פעימות לב מואצות
  • יובש בנרתיק
  • דלקות ובעיות אחרות בדרכי השתן או במתן שתן
  • עלייה במשקל, לרוב כתוצאה מצבירת נוזלים
  • נשירת שיער, גדילת שיער בפנים
  • שינויים במצב הרוח
  • עצבנות
  • חרדות
  • דיכאון
  • נדודי שינה
  • הפרעות בזיכרון, בייחוד ירידה בזיכרון לטווח קצר
  • כאבי ראש
  • עייפות
  • חוסר ריכוז

כמו בתחומים רבים אחרים, הפסקת עישון, תזונה נכונה עם רמה נמוכה של כולסטרול ושומן ופעילות גופנית קבועה ומבוקרת יכולים להקל על הסימפטומים.

סיכונים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דלדול עצם (בריחת סידן). לרוב מומלץ על צריכת סידן למניעתו
  • מחלות לב
  • מחלות דמנטיות.

גלי חום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלי חום המכונים גם זיעה לילית, הם לרוב סימפטום של שינויים הורמונלים המיוחסים למאפייני גיל המעבר אצל נשים [1][2] גל חום מאופיין לרוב בתחושת חום חזקה ופתאומית, המלווה בהזעה ובהגברת קצב לב. גל אופייני אורך בין שתיים לשלושים דקות. תחושת החום מתחילה לרוב בפנים או פנים וחזה גם יחד, למרות שלעתים היא יכולה להופיע גם איברים אחרים כמו חלקו האחורי של הצוואר, ומשם להתפשט ליתר חלקי הגוף. במקרים קיצוניים, נשים עלולות להתעלף במהלך גל חום חזק. בנוסף לתחושת החום הפנימית, גם פני העור ובמיוחד הפנים הופכים חמים למגע. זהו מקור השם "גל חום", היות שתחושת החום מלווה לרוב בהסמקה של הפנים. גלי חום מרובים יכולים להוביל לרוזקאה [3].

תכיפות גלי החום נעה בין מספר פעמים במהלך שבוע לבין הופעות חוזרות באותו היום, כאשר לרוב תדירות ההופעה יורדת באופן הדרגתי. גלי החום עלולים להתחיל להופיע כמה שנים לפני גיל המעבר (הפסקת הביוץ) אצל נשים ולהימשך מספר שנים במהלך ואחרי גיל המעבר. חלק מהנשים המגיעות לגיל המעבר לא חוות גלי חום בכלל, חלקן חוות גלי מעבר מועטים ולא סדירים וחלקן סובל מלמעלה משנים-עשר גלי חום ביום בממוצע. בנוסף, נמצא שתדירות ועוצמת גלי החום נוטה לעלות ככל שהטמפרטורה החיצונית גבוהה, בין אם כתוצאה משינויי מזג אוויר ובין אם בתוצאה מכניסה/יציאה מחדר ממוזג.

גלי חום מקשים על השינה של נשים בגיל המעבר, כאשר רבות מתקשות להשלים שנת לילה מלאה ללא הפרעות (מכונה גם אינסומניה). היעדר השינה מוביל לרוב למצבי רוח משתנים, פגיעה בריכוז ובעיות פיזיולוגיות אחרות. חלק מהנשים חוות הפרעות שינה מבלי שהן חוות גלי חום היות שרמות האסטרוגן נוטות להיות נמוכות ביותר במהלך הלילה [4] .

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנופאוזה היא תופעה טבעית, שלב נוסף בחיים, ולא מחלה. על כן, אין הכרח לטפל בסימפטומים בצורה דרמטית. יחד עם זאת, במקרים בהם תופעות הלוואי מפריעות בצורה חמורה לתפקוד היומיומי או יוצרות תחושת אי נוחות מתמשכת, ניתן ואף מומלץ לטפל בכך. קיימות מספר אפשרויות טיפול:

טיפול הורמונלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טיפול הורמונלי

טיפול הורמונלי תחליפי או HRT הוא טיפול המבוסס על הרעיון של אספקת הורמונים חליפיים לגוף במקום אלו שכבר אינם מיוצרים, כאשר השותף המרכזי הוא אסטרוגן. עד שנת 2002, הטיפול ההורמונלי היה הכלי המרכזי שבאמצעותו רופאים נהגו לטפל בתופעות המנופאוזה. בשנה זו, התפרסמו שני מחקרים משמעותיים אשר סקרו למעלה מ 16,000 נשים בארצות הברית (הראשון על ידי ארגון Women's Health Initiative) והשני על ידי קרן מיליון נשים באנגליה. המחקרים הראו באופן מובהק שהטיפול ההורמונלי אומנם יעיל בטיפול בתופעות הלוואי המלוות את גיל המעבר אך הוא מעלה את ההסתברת לחלות בסרטן השד ב-100% (ביחס לנשים שלא מטופלות בהורמונים) וכן מעלה את הסיכוי לשבץ ב43%. כתוצאה מפרסום תוצאות המחקרים, וכן כתוצאה מהצטברות דיווחים של נשים מטופלות על תופעות לוואי נוספות (השמנה, כאבי בטן, הקאות ובחילות, רגישות בשדיים) הוצאו הנחיות חדשות לרופאי נשים ברחבי העולם להשתמש בטיפול הורמונלי רק במקרים קיצוניים ולאחר שנשקלו כל האופציות האחרות. בעקבות ההנחיות, חלה ירידה דרסטית בכמות מרשמי הרופאים לטיפול הורמונלי, ובעקבות זאת חלה לאחרונה גם ירידה במספר מקרי סרטן שד חדשים בארצות הברית.

טיפול באמצעות SERMs[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון התפתחו מספר תרופות מבטיחות השייכות לקטגוריית ה SERMs (מודולטור סלקטיבי של קולטנים לאסטרוגן) לטיפול בתופעות גיל המעבר.

עקרון הפעולה על תרופות אלה מבוסס על יכולתם של החומרים הפעילים לחקות את פעילותו של אסטרוגן בחלק מהרקמות, תוך שהם סותרים את פעולתו ברקמות אחרות. מנגון פעולה סלקטיבי שכזה מאפשר טיפול יעיל בסימפטומים של גיל המעבר תוך ביטול תופעות הלוואי של הטיפולים ההורמונליים. לקבוצה זו שייכים פמארל (DT56a), מפעיל סלקטיבי של קולטני אסטרוגן ממקור צמחי. פמארל מונע גלי חום, בעוד שהוא חסר השפעה על רקמות השד והרחם [5] וברחם [6][7], מה שמקנה לו פרופיל יעיל ובטיחותי כאחד.

גם התרופה רלוקסיפן (אנ') משתייכת לקבוצה זו. תרופה זו משמשת בעיקר לטיפול באוסטופורוזיס היות שהיא מגבירה את גלי החום, ולכן איננה מתאימה לטיפול בתסמיני גיל המעבר.

תרופות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלק מהרופאים משתמשים בתרופות אנטי-דיכאוניות (SSRI) כמו פרוזאק שנמכר תחת השם סרפם (Sarafem) כאשר הוא ניתן לטיפול בתופעות גיל המעבר.
  • תרופות לניהול לחץ דם. תרופות אלה בעלות אפקטיביות דומה לתרופות אנטי-דיכאוניות לטיפול בגלי חום, אך ללא השפעות על שינויים במצבי רוח.

רפואה משלימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפואה המשלימה מציעה מספר אופציות להקלה על תסמיני גיל המעבר. בתחום תוספי המזון והשינויים בהרגלי התזונה ניתן למצוא מספר מוצרים המבוססים על צמחים בעלי תכונות דומות לאסטרוגן (פיטו-אסטרוגנים). בין המוצרים ניתן להזכיר את האיזופלאוונים המופקים מסויה, צמחי קוהוש שחור, תלתן אדום, צמח ה- Yam ועוד. יש לבדוק היטב את יעילות המוצר ואת הפרופיל הבטיחותי שלו לפני נטילתו. לאחרונה נתגלה שקוהוש שחור עלול לגרום לתופעות לוואי קשות הקשורות בתפקודי כבד [8] ועל כן מומלץ שלא ליטול אותו ללא בדיקת רופא מקיפה.

שינויים תזונתיים נוספים שיכולים להשפיע על גלי החום הם הימנעות מצריכת קפאין, משקאות חמים, שוקולד, מזון חריף ואלכוהול[9].

נטען שאקופונקטורה עוזרת בחלק מהמקרים, אך הראיות לכך הן אנקדוטליות בלבד, ואין ראיות אמפיריות שתומכות בכך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ menopause symptom
  2. ^ Women's HealthCare Forum: Menopause
  3. ^ Hot Flashes: Health Topics: University of Iowa Health Care
  4. ^ University of Glasgow :: :: University news
  5. ^ Yoles I, Lilling G (January 2007). "Pharmacological doses of the natural phyto-SERM DT56a (Femarelle) have no effect on MCF-7 human breast cancer cell-line". Eur. J. Obstet. Gynecol. Reprod. Biol. 130 (1): 140–1. doi:10.1016/j.ejogrb.2006.02.010. PMID 16580119. 
  6. ^ Somjen D, Yoles I (July 2003). "DT56a (Tofupill/Femarelle) selectively stimulates creatine kinase specific activity in skeletal tissues of rats but not in the uterus". J. Steroid Biochem. Mol. Biol. 86 (1): 93–8. PMID 12943748. 
  7. ^ Oropeza MV, Orozco S, Ponce H, Campos MG (2005). "Tofupill lacks peripheral estrogen-like actions in the rat reproductive tract". Reprod. Toxicol. 20 (2): 261–6. doi:10.1016/j.reprotox.2005.02.007. PMID 15878261. 
  8. ^ Vitetta L, Thomsen M, Sali A (April 2003). "Black cohosh and other herbal remedies associated with acute hepatitis". Med. J. Aust. 178 (8): 411–2. PMID 12697018. 
  9. ^ Hot Flash, Hot Flashes - Menopause and What's a Hot Flash?

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.