גינקומסטיה
גינקומסטיה (Gynecomastia) היא ההתפתחות האבנורמלית של בלוטות חלב גדולות בזכר אשר גורמות לגדילת החזה, שלעתים מפריש חלב. המונח בא מהמילים היווניות גינה (אישה) ומסטוס (חזה). המצב עלול להתרחש פיזיולוגית בינקות (בגין הורמונים מהאם), בהתבגרות ובזיקנה. בנערים מתבגרים הגינקומסטיה היא גורם ללחץ, אך בשביל מרבית הנערים, שאצלם הגינקומסטיה ההתבגרותית אינה תוצאת השמנה, התפתחות החזה כומשת או חדלה ונעלמת תוך כמה שנים.
[עריכה] סיבות אפשריות
הסיבות לגינקומסטיה המצויה אינן ברורות אולם קשורות לאי-יציבות בהורמוני המין או תגובת הרקמות אליהם. הזדקרות החזה יכולה לנבוע מהיפרטרופיה של רקמת החזה, רקמה אפידוזית בחזה ועור, ולרוב מהווה שילוב של השתיים. הזדקרות חזה שהיא רק מיתר רקמה אפידוזית נקראת פסאודוגינקומסטיה ולפעמים ליפומסטיה.
יש להבדיל בין גינקומסטיה למסה של שרירי חזה המתפתחת מספורט כמו הרמת משקולות, התעמלות או שחייה. סיבות נוספות קשורות בפגמי רצפטור אנדרוגן (כמו במחלת קנדי), בתורשה גנטית כמותסמונת קליינפלטר, במחלת כליות וכבד כרוניות, בתחלואה כרונית אחרת ובטיפול HIV. ב-25% מהמקרים הסיבה של גינקומסטיה לא ידועה. הרבה מקרים של גינקומסטיה הם אידיופתיים, כלומר סיבתם לא ברורה.
[עריכה] תרופות
תרופות הן בין 10 ל-20% מהגורמים לגינקומסטיה בזכרים פוסט-התבגרותיים, והן: סימטידין, אומפרזול, אימטיניב, פינסטריד, ספירונולקטון, תרופות אנטיפסיכוטיות מסוימות ותרופות הכוללות הורמונים, כמוסרום אסטרוגן. חלק משפיעות ישירות על רקמת החזה, ואחרות מגבירות את הפרשת הפרולקטין מבלוטת יותרת המוח על ידי חסימה של פעולות הדופמין בקבוצת התאים של הלקטוטרופ ביותרת המוח האנטריורית. אנדרוסטנדיון יכול להוביל לגינקומסטיה חרף גודש של פעולת אסטרוגן. סיבות אחרות יכולות להיות הפחתת טסטוסטרון, שימוש בסטרואידים אנאבוליים.
[עריכה] טיפול
דרכים לטפל בגינקומסטיה הן טמוקסיפן, קלומיפן, אנדרוגן ולטרוזול (אמנם אין הסכמה אוניברסלית לשימושם), תשומת לב אנדוקרינולוגית לשנתיים-שלוש, שאיבת שומן / ליפוסקציה, חיתוך בלוטות, גילוף עור, הפחתה ממופלסטית ורדיותרפיה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
