גירוש זבונשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גירוש שימונשטיין התרחש באוקטובר 1938, כשהשלטון הנאצי החל לגרש מגרמניה את כל היהודים שלא היו אזרחי המדינה.

ב-18 באוקטובר אספו הנאצים למעלה מ-12,000 יהודים בעלי אזרחות פולנית שהתגוררו בגרמניה ‏‏‏[1]. רבים מיהודים אלה חיו רוב שנותיהם בגרמניה, ובהם נכללו גם ותיקי מלחמת העולם הראשונה. יהודים אלו גורשו לעיירה זבונשין שבגבול בין פולין לגרמניה, אך שם סירבה הממשלה הפולנית לקבלם, בהתאם לחוק האזרחות ממרץ 1938, שבו החליטו שלטונות פולין להפקיע את האזרחות הפולנית ממי שחי מעל 5 שנים מחוץ לפולין.

היהודים נותרו באזור הגבול, ללא מחסה מפני הקור, וקיבלו מזון וציוד רפואי מהג'וינט (JDC), הצלב האדום הפולני וארגונים יהודיים פולניים‏[2], עד שבסופו של דבר שיכנעו הנאצים את הממשלה הפולנית לקלוט אותם.

בין היהודים שהוגלו הייתה משפחת גרינשפן מהנובר, שביתם, ברטה, סיפרה על הגירוש לאחיה הצעיר, הרשל גרינשפן, שהתגורר באותה העת בפריז. גרינשפן סער מרגשות זעם, נטל אקדח וניגש לשגרירות גרמניה בפריז ושם ירה מטווח קרוב בפקיד בכיר בשגרירות, ארנסט פום ראט. ראט נפצע קשה ונפטר יומיים לאחר מכן. על פי הוראתו של שר התעמולה יוזף גבלס, זכתה ההתנקשות לפרסום נרחב בעמודים הראשיים של כל עיתוני גרמניה הנאצית. המשטר הנאצי ניצל את מקרה הרצח לארגון פרץ האלימות, הספונטני לכאורה, של ליל 9 בנובמבר 1938, שנודע כליל הבדולח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרטין גילברט, ליל הבדולח, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2005, עמ' 1112.
  2. ^ Jürgen Matthäus, Mark Roseman, Jewish Responses to Persecution: 1933-1938
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.