גיריות דבש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גירית דבש)
קריאת טבלת מיוןגיריות דבש
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: סמוריים
תת־משפחה: גיריות דבש
סוג: גירית דבש
שם מדעי
Mellivora
סטור, 1780
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיריות דבש (שם מדעי: Mellivorinae) היא תת-משפחה של טורפים ממשפחת הסמוריים החיים באפריקה ודרום אסיה ובעבר התקיימו גם באירופה. תת-משפחה זו מכילה סוג אחד - גירית דבש (Mellivora) ובו קיים כיום רק המין גירית הדבש, בעוד שני מינים מהסוג נכחדו. הסוג קרוב גם לסוגים הנכחדים Promellivora ולבני השבט הנכחד Eomellivorini, בו האאומליבורה והאקורוס.

הגירית מגיעה לאורך ממוצע של 55-77 ס"מ ולמשקל של 6 עד 12 ק"ג. היא בעלת ראש קשיח ועור עבה המגן עליה. צבעה שחור-לבן מה שמשמש כצבעי אזהרה לטורפים. מעט מאוד טורפים מאיימים על הגירית עקב התגוננותה המרשימה ועקב יכולתה להפריש נוזל מצחין מאחוריה.

גירית הדבש היא טורפת נועזת וחסרת פחד החיה במחילות ויכולה לגבור על טרף בגודל דומה לה, כשהיא ניזונה בין השאר מצמחייה, חרקים, זוחלים, עופות ויונקים קטנים והיא חסינה מארס של נחשים ארסיים.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיריות הדבש בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד (מסכת שבת דף עז עמוד ב) מבואר שגירית הדבש שמה מפגיע ואימתה מוטלת על האריה. ופירש רבי נתן בעל הערוך (ערך "מפגיע"): "בריש גמרא דפרק המוציא יין במסכת שבת אימת מפגיע על ארי - פירוש חיה קטנה שהיא מהלכת בין רגלי הארי וצועקת בקול גדול וכששומע הארי את קולה מתפחד". ברש"י שם מסביר מדוע האריה פוחד: "מפגיע - חיה קטנה וקולה גדול, ושומע וירא שתהא בריה גדולה, ובורח". בפירוש רבינו חננאל אנו מוצאים את שם החיה בשפה הערבית: "מפגיע חיה קטנה שהיא מהלכת בין רגלי הארי וצועקת בקול גדול ומבהלת הארי ונקראת אל "פרנאך"-פארנק-פרנק בערבית فرانق. בספר בן יהוידע להרב יוסף חיים הבן איש חי כתב בזו הלשון; אך העולם אומרים מפגיע זה מין חיה שקורין בלשון ערבי ני"ץ, והוא כמו חתול וכו', ויש לה בכפות ידיה בכל כף יותר משלשים ציפורניים קטנים וחדים מאוד יותר מסכין, וכשרואה הארי קופץ עליו ויושב על כתיפיו, ומשם עולה על גולגולתו של הארי וחופר בו בציפורניים החדים שלו עד שנוקב עצם הגולגולת ומוצא המוח ואוכלו, והארי מפיל עצמו לארץ בעת שרוכב זה על כתיפו כדי לרומסו, ולא יכול לו כי זה הני"ץ תיכף נשמט לצידו השני, ובמעט רגעים גומר מלאכתו בציפורניו, וזאת החיה נקראת בלשון חכמינו ז"ל בשם מפגיע, וזה מתיישב יותר מפירש"י, וכו'. ויש בני אדם שהעידו שראו בעיניהם מעשיו הנזכר שעשה בארי אצל שר אחד שהביא שניהם לשחק בם, עד כאן לשון הבן איש חי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיריות דבש בוויקישיתוף