גישה ישירה מרוחקת לזיכרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גישה ישירה מרוחקת לזיכרון (Remote direct memory access ובקיצור RDMA), היא גישה ישירה לזיכרון מזיכרון של מחשב אחד לזיכרון של מחשב אחר, שיכולה להיעשות ללא מעורבות של מערכת ההפעלה באף אחד מהמחשבים. הודות לכך מתאפשרת העברה מהירה של נתונים וזמן השהיה קצר, מאפיינים החשובים לאשכולות מחשבים (קלאסטרים) הממקבלים חישובים בין מחשבים.

בהעברת מידע בין מחשבים ברשת עשויים להיות צווארי בקבוק הנגרמים ממעורבות של מערכת ההפעלה והמעבד, כגון העתקות בין זיכרון של היישום לזיכרון של מערכת ההפעלה ומעבר דרך מערכת ההפעלה (המערב החלפת הקשר; context-switch). בגישה ישירה מרוחקת לזיכרון, יישומים מסוגלים לגשת (לקרוא ולכתוב) לזיכרון במחשב אחר, והודות לתמיכה מתאימה של כרטיס הרשת הניגש ישירות לזיכרון של היישום (מרחב משתמש), לא נדרשת מעורבות של המעבד בהעתקות של זיכרון (zero-copy).

הממשק מגדיר את הפעולות האפשריות בגישה ישירה מרוחקת לזיכרון, הידועות גם כ"פעלים" (verbs): היישום שולח משימה (Work Request) דרך תורים אסינכרוניים, תורי Queue Pair ‏(QP), תור שליחה ותור קבלה, וכשהבקשה מושלמת מתקבל מידע על ההשלמה בתור משימות שהושלמו (Completion Queue; CQ). דוגמאות למשימות הנתמכות ב-RDMA הן משימות Read לקריאת מידע מזיכרון מרוחק, Write לכתיבת מידע לזיכרון מרוחק, ו-Send/Receive לשליחה וקבלה של מידע.

מימושים עיקריים של RDMA הם iWARP ו-InfiniBand.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]