גישור
ערך זה עוסק בשיטה ליישוב סכסוכים. אם התכוונתם לאותו תחום כמקצוע-משנה של טוען רבני, ראו טיעון רבני.
גישור הוא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחומי הגישור
|
הַמָּקוֹם שֶבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
|
|---|
|
מִן הַמָּקוֹם שֶבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים |
| תחילת "המקום שבו אנו צודקים", יהודה עמיחי. |
|
השיר "המקום שבו אנו צודקים" נבחר להופיע בלוח השנה המשותף של מרכזי הגישור המוכרים בישראל. |
ניתן להשתמש בגישור כמעט בכל תחום שיש בו סכסוך. ביניהם :
- סכסוכי שכנים - בין שכנים בבניין או ברחוב
- סכסוכים מוניציפליים - בין אזרח לעיריה או מועצה מקומית
- צרכנות - בין נותן שירות ללקוח
- סכסוכים עיסקיים - בין שותפים או מתחרים
- גירושים, פרידה, טיפול בילדים - בין בני זוג במהלך נישואין, לפני או אחרי
- ירושה - בין יורשים
- בעבודה - בין עובד למעביד או בין העובדים
- בבתי ספר - בין תלמידים, בין הורים לבית ספר
- סכסוכים מדיניים - בין מדינות, עד לשיחות שלום
- גישור בפלילים - ראה צדק מאחה
[עריכה] מאפייני הגישור
מאפייני הצדדים בטרם הליך הגישור:
- קיומה של מחלוקת, הנובעת מעמדות מנוגדות בין צדדים שונים.
- רצונם החופשי של הצדדים למצוא פתרון חיובי לבעיותיהם ולהסכים לשוחח עליהן.
- מוכנות הצדדים להגיע לפתרון זה בעזרתו של גורם עצמאי ונייטרלי.
- כוונת הצדדים להגיע להסכם יציב, עם תוצאות ארוכות טווח.
בהתקיים תנאים אלו ניתן להתחיל בהליך הגישור. הגישור מתאפיין בפשטות ההליך, ובראייה הרחבה של האינטרסים של הצדדים, במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד. המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. בכך שונה הגישור ממרבית השיטות (האלטרנטיביות והאחרות) לפתרון סכסוכים.
מאפייני הליך הגישור הם :
- נייטרליות של המגשר. נייטרליות, להבדיל מאובייקטיביות, היא העדר מוחלט של עמדה בקשר לנושא מסוים, ואילו אובייקטיביות היא קבלת עמדה שאינה מושפעת מאחת מעמדות הצדדים.
- סודיות המידע המתגלה במהלך הגישור.
- הצדדים משתתפים בהליך מרצונם.
- הצדדים מגיעים בעצמם אל הפתרון, וזה אינו נכפה עליהם על ידי המגשר.
במהלך הגישור ינסה המגשר להביא ל:
- הבהרת האינטרסים של הצדדים.
- המרת נקודת הראייה הסובייקטיבית של כל צד בערכים אובייקטיביים.
- הצגה בפני הצדדים של מגוון פתרונות ודרכי פעולה אפשריות.
- הבהרה של התוצאות האפשריות של כל פתרון מוצע.
- עידון והתאמה של כל נושאי המשנה העולים במהלך הגישור.
- תרגום הפתרון לכלל טיוטת הסכם.
- מתן צורה רשמית להסכם.
הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח, חופשי וברוח טובה, היכול להימשך אף מספר ישיבות. בניגוד להליכים כגון בוררות, או הליכים משפטיים, יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו. ישיבה זו נקראת "Caucus", ואף כי אינה מחויבת בכל מקרה, מרבית המגשרים משתמשים בה. דברים הנאמרים למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט, וישיבה במעמד אחד הצדדים היא דרך טובה לרדת לעומקם של הדברים, לחשוף מידע חסוי ועמדות שהיו מוסתרות, מבלי שיהיה חשש כי אלו ישמשו את הצד השני, אלא ישמשו רק את המגשר ככלי לקידום הסכסוך לקראת פתרונו.
[עריכה] כישורי המגשר
ברוב הארצות המגשר נחשב לאחראי להעברת מידע נכון לצדדים על התוצאות השונות של הפתרונות המוצעים במהלך הגישור, על מנת לאפשר לצדדים בחינה יעילה של הסיכויים והסיכונים בפתרון המוצע. עובדה זו דורשת מן המגשר יכולת ניכרת בתחום לגביו מתנהל הגישור, יהא זה סכסוך עסקי, פוליטי או משפחתי. כמו כן על המגשר לנסח את ההסכם הסופי בצורה שתביא לכלל יישוב הסכסוך על פי הפתרון שאליו הגיעו הצדדים.במידה והגיעו לפתרון.
באופן בסיסי על המגשר להיות בקיא במושגים הכלליים של המערכת המשפטית והעסקית שבה הוא פועל. אין כל דרישה כי המגשר יהיה משפטן בהשכלתו, ואכן, מגשרים רבים אינם משפטנים. המגשר מביא לגישור את ניסיון חייו, ואת ניסיונו בתחום המקצועי ממנו הוא בא, אם זהו התחום המשפטי, תחום הכלכלה, או אחד מהתחומים הטיפוליים. עורכי דין ותיקים, אשר בילו את חייהם המקצועיים בשטיחת טענות שולחיהם בבית המשפט, על מנת שאלו יגברו על טענות הצד השני, יתקשו לעתים להסתגל לנייטרליות המוחלטת שמחייב הליך הגישור.
במדינת ישראל, תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), הגדירו בעבר את הכשירות הנדרשת ממגשר, על מנת להיכלל ברשימה המופצת בבתי המשפט. עיקרי הדברים הם כי על המגשר להיות בוגר של קורס הכנה עיוני ומעשי בגישור, בעל תואר בוגר ממוסד אקדמי מוכר, וותק של חמש שנים לפחות בתחום עיסוקו המקצועי. תקנות אלו בוטלו בשנת 2008.[1]
עם זאת, אין כל מניעה ממי שאינו עומד בקריטריונים אלו לעסוק בגישור, ואין כל הגבלה חוקית על העיסוק בגישור.
[עריכה] אתיקה מקצועית של המגשר
על פי תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, על המגשר במדינת ישראל חלות החובות הבאות:
- לנהוג בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.
- לסרב לקבל מינוי לגישור אם יש בינו ובין אחד הצדדים קשר, או חשד לניגוד עניינים.
- להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור בסכסוך.
- לא להשתמש בכל מידע המגיע אליו במהלך הגישור לכל צורך שאינו קשור בגישור.
- לא לגלות כל מידע שהגיע אליו במהלך הגישור לכל צד שאינו קשור לגישור (וזאת לרבות בית משפט. רבים הם המפרשים סעיף זה כיוצר חיסיון למגשר, אם זה יוזמן לבית המשפט להעיד על שנתגלה לו במהלך הגישור. לזאת יש להוסיף כי לפי חוק בתי המשפט דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי).
- לא להעביר מצד אחד לשני מידע שנתגלה לו על ידי אותו צד, אם נדרש לשמור מידע זה בסוד.
- לא לייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא לתת חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות אף אם היא בתחום מומחיותו.
- לא להיות צד להסכם אליו יגיעו הצדדים ולא לקבל כל זכויות או חובות על פיו.
כללים אלו מחייבים כל מגשר באשר הוא. ישנן עמותות גישור אשר ניסחו לעצמן כללי אתיקה מפורטים יותר, המתייחסים להבטים נוספים של פעולת המגשר.
[עריכה] מקומו של הגישור במערכת המשפטית בישראל
סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. הסעיף מגדיר אף מה רשאי המגשר לעשות במסגרת הליך הגישור, ומה סמכויותיו כלפי בית המשפט. על פי סעיף זה נחקקו תקנות מפורטות המפרטות מיהם המגשרים אליהם יפנה בית המשפט סכסוך, ומהן סמכויותיהם.
עקב העומס המוטל על מערכת בתי המשפט, רבים הם הסכסוכים המופנים על ידי בית המשפט לגישור. בבתי משפט רבים פועלת מערכת ניתוב תיקים, המפנה לגישור תיקים הנראים ראויים לכך, עוד בטרם נקבע להם תור לדיון בפני שופט.
כיום (2005) קיימות עמותות רבות העוסקות בגישור. הגישור צבר תאוצה במיוחד בתחום דיני האישות, וזוגות רבים נעזרים בשירותי מגשרים בעת סכסוך ביניהם. כיום מתפתח אף תחום של גישור בתחום הדין הפלילי המכונה "צדק מאחה", אם כי הליך זה הינו עדיין בשלבים מוקדמים של התפתחותו.
[עריכה] פגישת מהו"ת
פגישת מידע, היכרות ותיאום, המוכרת יותר בראשי התיבות פגישת מהו"ת, היא הליך משפטי בדיון אזרחי בתביעות מסוימות, שנועד לבחינת האפשרות לפתרון הסכסוך באמצעות גישור. פגישת מהו"ת היא הליך חובה, שאינו כרוך בתשלום, ומשמש כמעין קדם גישור (על משקל קדם משפט).
ההוראות בעניין פגישת מהו"ת מבוססות על התוכנית הנסיונית שהוצעה במסגרת "דוח הוועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט", בראשות השופטת מיכל רובינשטיין. על פי הוראות התקנות, פגישת מהו"ת תתקיים רק בתביעות כספיות אזרחיות בסכום העולה על 50,000 ש"ח (למעט חריגים מסוימים). למרות זאת, יישום ההוראות בעניין פגישות מהו"ת נעשה בהדרגה, וכיום נערכות פגישות מהו"ת רק בבתי משפט השלום בתל אביב, ירושלים וראשון-לציון. בניגוד לשיטות אלטרנטיביות אחרות ליישוב סכסוכים, כגון בוררות, גישור או פסק דין על דרך הפשרה, הסכמת הצדדים לעצם קיום פגישת המהו"ת אינה נדרשת, ובית המשפט לא ידון בתביעה שלא נערכה בה פגישת מהו"ת אלא בנסיבות מיוחדות, כאשר יש לדון בתביעה באופן מיידי. במקרים אלה עדיין רשאי בית המשפט להורות על קיום פגישת מהו"ת בשלב מאוחר יותר.
התקנות בעניין פגישת מהו"ת נועדו לאפשר דיון לגופו של עניין באפשרות לסיום הסכסוך על ידי גישור או בהסכמה. כך, לדוגמה, הצדדים חייבים בדרך כלל להתייצב בעצמם (או בלווית עורך דין), כדי שבעלי הסכסוך יוכלו להביע עמדה בלתי אמצעית לגביו. למגשר בפגישת מהו"ת סמכות להיפגש עם כל מי שקשור לסכסוך, וגם סמכות להיפגש עם בעל דין שהסכים לכך, ללא נוכחות עורך דינו. כמו בהליך גישור, על דברים שנמסרו בפגישת מהו"ת חל חיסיון והם לא ישמשו כראיה במשפט אזרחי. לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת על הצדדים להודיע במשותף האם הם מסכימים להעברת התביעה להליך של גישור או מבקשים להמשיך לדון בה בבית המשפט.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- סוזן זיידל, להתגרש ולהישאר חברים. המדריך המורחב לגישור ולהסדרי גירושין, הוצאת הסכמות, חיפה, 2004.
- רונן סטי, דרך גישור להסכם הוצאת דרכים, תל אביב, 2001.
- מירי אלעני, המסע אל האופק הוצאת עמיחי, נתניה, 2007.
- תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, סעיפים 99א-99יא.
- דוד סילורה - גישור -בין תאוריה ליישום, בהוצאת ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל ומרכז השכלה - רעננה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רינה בוגוש ורות הלפרין-קדרי, הקול קול הגישור, אך הידיים ידי המשפט: על גישור ועל ניהול גירושין בישראל, הפרקליט מט(2), ספטמבר 2007
- סוזן זיידל, גישה מערכתית ליישוב סכסוכים במשפחות בהליכי גירושין
- עדי צור, חדירתה של תרבות הגישור אל בתי המשפט
- דוח הוועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, מתוך אתר בתי המשפט.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
