גלאוקוניט

גלאוקוניט
תכונות המינרל
הרכב כימי	(K,Na,Ca)1.2-2.0(Fe+3,Al,Fe+2,Mg)4 (Si7-7.6Al1-0.4O20)(OH)4•7nH20
מערך קריסטלוגרפי	מונוקליני
צורת הגביש	בעיקר בתצורת כדוריות קטנות מעוגלות, כמו כן לוחיות אלסטיות בדומה לנציץ.
צבע	ירוק כחול, ירוק, ירוק צהוב
ברק	עמום
שקיפות	שקוף למחצה עד אטום.
פצילות	מושלמת בכיוון אחד.
שבירה	עלעלית.
קשיות	2 בסולם מוס
משקל סגולי	משתנה. בין 2.4 ל-2.95.
שרטוט	ירוק בהיר
מינרלים נלווים	קוורץ, פצלת השדה, גלאוקופן, דולומיט, סידריט, קלציט, אנקריט, פיריט ולימוניט

גלאוקוניט הוא מינרל פילוסיליקטי (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות) השייך לקבוצת הנציצים, אם כי ניתן לשייך אותו גם לסיליקטים של ברזל. יש גם המשייכים את הגלאוקוניט לקבוצת האיליט.

הגלאוקוניט מתגבש במערך מונוקליני. שם המינרל נקבע ב-1828 מיוונית, "גלאוקוס" (γλαυκος), שפרושו "כסוף" או "בוהק" שנועד לתאר את מראה הצבע הכחול-ירוק של המינרל, כפי הנראה בהתייחס לברק ולגוון הכחול-ירוק של פני הים. צבעו של המינרל משתנה מירוק זית, לירוק שחור ולירוק כחלחל. מקור הצבע הוא תוצאה של תכולת הברזל במינרל. קשיות המינרל היא 2 בסולם מוס, המשקל הסגולי נע בין 2.4 ל-2.95. מבחינת תכונותיו האופטיות הגלאוקוניט הוא דו-צירי (כמו מינרלי נציץ אחרים), והוא ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו). מזווית אחת הוא נראה ירוק, ירוק צהבהב ומזווית אחרת צהוב, ירוק כחלחל. את המינרל ניתן למצוא בנודלות מעוגלות בגודל של גרגירי חול. קל לטעות בינו לבין מינרלים מקבוצת הכלוריט או מינרלי חרסית מסוימים.

מבנה הגלאוקוניט זהה למבנה המינרלים ממשפחת הנציצים כדוגמת המוסקוביט. כלומר, שלוש שכבות היוצרות לוחית. שתי השכבות החיצוניות בנויות מטטרהדרונים של SiO₄. שלושה מתוך ארבעת אטומי החמצן נמצאים במישור השכבה ומתחברים לאטומי חמצן של הטטרהדרונים האחרים באותה שכבה ויוצרים בכך רשת של משושים. אטום החמצן המהווה את הקודקוד הרביעי של הטטרהדרון מתקשר עם השכבה האמצעית. השכבה האמצעית בנויה מאוקטהדרונים (גופים בעלי שמונה מישורים) שבמרכזם אלומיניום או ברזל המוקפים באטומים של חמצן או בקבוצת ההידרוקסיל (OH). מבנה זה מכונה חרסית של 2:1. עובי הלוחית כ-~ 1nm‏. בין הלוחיות מפרידה שכבת ביניים המכילה מים ויונים ספוחים. ההבדל בין גלאוקוניט למינרלים אחרים ממשפחת הנציצים הוא בכך שבגלאוקוניט יש אחוז גבוה יותר של צורן, מגנזיום, ברזל ומים ואחוז נמוך יותר של אלומיניום בשכבות הטטרהדרליות וקטיוני אשלגן בשכבת הביניים שבין הלוחיות.

בתנאים רגילים מציינת הופעת גלאוקוניט סביבות השקעה ימיות של מדף היבשת וקצב נמוך של הצטברות חומרי ההשקעה. הגלאוקוניט מופיע בצורה אופיינית בסלעי המשקע מתקופת היורה והקרטיקון המכונים "גרינסנד" (greensand – "חול ירוק"), סוג של אבן חול שצבעה ירקרק בגלל הגלאוקוניט. ניתן למצוא גלאוקוניט גם באבני גיר שאינן טהורות, באבני טין ובקירטון. המינרל מתפתח כתוצאה משינויים בשלב הדיאגנזה בחומרי המשקע, שינויים החלים בביוטיט (סוג של נציץ) לדוגמה מושפעים מתהליך הריקבון של החומר האורגני בקונכיות של בעלי החיים. גלאוקוניט נוצר בתנאי חיזור במשקעים ושכבות מסוג זה נפוצות באבני חול שנוצרו קרוב לחוף, בימים עמוקים ובים התיכון, אבל לא בים השחור או באגמי מים מתוקים. הגלאוקוניט מתחמצן במגע עם אוויר, והאוויר דל החמצן שנוצר תוך כדי כך מהווה סכנה לכורים.

באירופה נעשה שימוש במשך זמן רב בגלאוקוניט כצבע שמן אמנותי, בייחוד ב"ציורי איקונין" רוסיים. הוא נמצא כפיגמנט בציורי קיר מגאליה הרומית.

תפוצת החולות המכילים גלאוקוניט נרחבת. עובדה זו נתגלתה לראשונה על ידי חוקרי הטבע במשלחת המחקר של הספינה הבריטית צ'לנג'ר במסעה בשנים 1876-1872. את הגלאוקוניט ניתן למצוא בחצי האי אוטגו (Otago) בניו זילנד, בחצי האי יורק באוסטרליה, במקומות שונים באנגליה (לדוגמה בקנט), באזור קלבדוס בצרפת, ליד ורונה באיטליה, בדרום אפריקה, בגרמניה ובמדינות רבות בארצות הברית.

הגלאוקוניט נפוץ מאוד בישראל. הוא מצוי באבן גיר ובחוואר יוראסיים (בעיקר בתת-הקרקע). בחוואר, גיר ודולומיט מגיל קרטיקון תחתון בנגב ובגליל. ובקירטון סנוני בגליל, ועוד. הגלאוקוניט הוא אחד מהמינרלים המצויים בתצורת חתרורים.

קישורים חיצוניים

• גלאוקוניט במיזם Ruff
• גלאוקוניט באתר Mindat
• גלאוקוניט באתר webmineral