גלהאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' פרדריק ואטס, 1888, שמן על קנבס, סר גלהאד.

סר גַלָהַאד (Galahad) היה מאבירי השולחן העגול של המלך ארתור ואחר משלושת אוצרי הגביע הקדוש באגדה על ארתור. הוא בנם של סר לנסלוט דו לאק ואיליין מקרבונק, נסיכת הדייגים, וידוע בגבורתו וטוהרו. אפשר שהוא התגלמות ישו באביר בסיפורי המלך ארתור. הוא הופיע לראשונה ב"מחזור לנסלוט - הגביע", וסיפורו "התרומם" בכתבים מאוחרים יותר דוגמת "המחזור הבתר-וולגטי" ו"מות ארתור" לסר תומאס מלורי.

עלילותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלהאד נולד עקב תככיה של איליין, בתו של מלך הגביע פֶלֶס, העושה שימוש בכשפים על מנת לתעתע בלנסלוט לחשוב שהיא גוויניבר. הם שוכבים, אך ברגע שהתרמית נחשפת, הוא נוטש את איליין ושב לחצר המלך ארתור. גלהאד מועבר למשמורת דודתו הגדולה, אם המנזר בננרי, וגדל שם. "גלהאד" הוא שמו המקורי של לנסלוט, שהוחלף בעודו רך בשנים. מרלין מנבא שגלהאד יתעלה על אביו בגבורתו ואומץ-לבו ויצליח במשימתו להשיג את הגביע הקדוש.

עם הגיעו לבגרות חובר גלהאד לאביו, שמכתיר אותו לאבירות. הוא מובא לאחר מכן אל חצר המלך ארתור בקמלוט במהלך חגיגות-הפנטקוסט. מבלי להבין את הסכנה המרחפת מעל ראשו, צועד סר גלהאד אל השולחן העגול בעיצומה של ההילולה ומתיישב על "הכס המסוכן". מקום זה נשמר ריק לאדם היחיד שישלים את החיפוש אחר הגביע הקדוש; כל אחד אחר שיתיישב עליו יזכה למוות מידִי מידֵי שמים.

סר גלהאד נותר בחיים, לעיניהם המשתאות של המלך ארתור ואביריו. או-אז, המלך מבקש מן האביר הצעיר לעמוד למבחן הכולל שליפת חרב מן הסלע. הוא צולח את המבחן בקלות, ובעקבות זאת המלך ארתור מכריז עליו בזריזות כעל האביר הדגול בעולם. הוא מזמינו מידית להצטרף למסדר אבירי השולחן העגול, ולאחר חיזיון שמימי של הגביע הקדוש, נפתח החיפוש אחר החפץ המפורסם.

ב"מות ארתור" למלורי, מיומנותו המדהימה של גלהאד בחרב והמזל שלא חדל להאיר לו פנים מיוחסים לאדיקותו הדתית. על-פי האגדה, רק אבירים טהורים רוחנית יוכלו להשיג את הגביע. בעוד שבמובן הרחב, "טוהר" זה משמעותו צניעות, נראה שגלהאד חי חיים נטולי-חטאים, וכתוצאה מכך, מצטייר כמי שרוחו ופועלו מתעלים לרמה שונה לחלוטין מזו של שאר האבירים באגדה.

על אף, ואולי בשל אופיו נטול-החטאים, גלהאד כדמות ספרותית נדמה לעתים כעל-אנושי: הוא מביס אבירים יריבים בלי שמץ מאמץ הנראה לעין, ממעט לבוא בדברים עם חבריו האבירים, ומוביל את בני-לווייתו במסעם אל הגביע הקדוש בנחישות בלתי-נלאית. מבין השלושה היוצאים לחיפוש אחר הגביע (בורס, פרסיבל וגלהאד), גלהאד הוא האחד שמשיגו בפועל. כשהוא עושה כן, הוא עולה השמימה כאליהו הנביא וחנוך, בהותירו את חבריו מאחור.

עיבודים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1949 הופיע גלהאד בסדרה הקרויה על שמו בהפקת אולפני קולומביה, בכיכובו של ג'ורג' ריבס, שגילם בשנות החמישים את דמותו של סופרמן בסדרת טלוויזיה. זו הייתה סדרת הסרטים הראשונה והאחרונה שעסקה בגלהאד כדמות ראשית. גלהאד זכה למקומות טובים פחות בעיבודים מודרניים לסיפורי המלך ארתור. ב"אבירי השולחן העגול" ו"מרלין" הוא נראה רק כילד, (אם כי מיועד למצוא את הגביע הקדוש לאחר האירועים המופיעים בסרטים); הוא לא הופיע כלל ב"אקסקליבר" ו"קמלוט". הוא מקבל זמן מסך מועט אצל "המלך ארתור", כבוגר אך לא כבנו של לנסלוט.

דמותו של גלהאד נותרה אביר מימי הביניים, אם כי בתפאורה מודרנית, "גלא'אד, אביר של השולחן העגול", בסיפורו הקצר של ניל גיימן, "Chivalry" ("אבירות"). הוא מופיע יום אחד על מפתן ביתה של אישה מבוגרת, גברת וויטאקר, שקנתה זמן לא רב קודם לכן את הגביע הקדוש בשלושים פני בחנות-גרוטאות. הוא מציע לה מגוון רחב של חפצים יקרי-ערך בעבורו, ולבסוף מצליח לשים עליו את ידיו.

אחוזת סר גלהאד נבנתה בוויטבי, אונטריו, קנדה, על ידי החוג הדתי המקומי, "דמוליי אונטריו וויטבי".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה סתיו, עלילות אבירי השולחן העגול - מבחר פרקי שירה מן הסאגה הארתוריאנית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
  • תומאס מלורי, אבירי השולחן העגול, הוצאת מודן.
  • קרטיין דה טרואה (בתרגום ד.ד.ר. אוואן), רומנסות ארתוריאניות, טאטל הוצאה לאור, בהוצאה מחודשת של אברימן, 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]