גלולה למניעת היריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מארזים חודשיים של גלולות למניעת היריון מסוגים שונים. ניתן להבחין גם בגלולות דמה ובסימון המקל על חישוב מועדי נטילת הגלולות

גלולות למניעת היריון (לרוב מכונות בקיצור "גלולות") הן אמצעי מניעה המיועד לנשים ונחשב לבעל יעילות גבוהה. הגלולות נכנסו לשוק התרופות בשנות ה-60 המוקדמות של המאה ה-20 ומשמשות כיום מיליוני נשים ברחבי העולם.

החומרים הפעילים העיקריים בגלולות הם הורמוני המין הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון, או אנלוגים סינתטיים דומים שלהם. הפרוגסטרון פועל על המוח, ומונע את הפרשת הגונדוטרופינים (FSH ו-LH) וכך נמנע הביוץ. האסטרוגן מסייע לפרוגסטרון במניעת הביוץ. הפרוגסטרון שבגלולה פועל גם למנוע מרירית הרחם את השינויים שנדרשים לקליטת הביצית המופרית.

גלולות משמשות גם להסדרת המחזור אצל נשים עם אי-סדירויות הורמונליות ולעתים גם לצורך טיפול באקנה קשה בגיל ההתבגרות ובשיעור יתר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשת הפרוגסטרון והאסטרוגן על ידי השחלות התגלתה בשנות ה-30. מתן הורמונים אלו בצורה ישירה הייתה בעייתית, שכן הורמונים טבעיים אלו מתפרקים מהר ברוק ובקיבה, וכך נמנעת ספיגתם היעילה ממערכת העיכול למחזור הדם. במחקר שנמשך משנות ה-30 ועד לשנות ה-50 הצליחו לייצר הורמונים סינתטיים שיגיעו למחזור הדם, ובשנות ה-60 אלה יצאו לשוק בצורת גלולות (שאביהן הרשמי הוא הביוכימאי האמריקאי ד"ר גרגורי פינקוס, שעמד בראש צוות שכלל גם את פרנק קולטון ומין צ'ה צ'אנג). בגרסאותיהן הראשונות, הכילו הגלולות מינון הגבוה עד פי 10 מהמקובל כיום. אולם, לאחר שהתגלו תופעות לוואי המשפיעות על מחזור הדם, על מנגנון הקרישה ועל העלאת הסיכון לסרטן, והיות שלא נצפה הבדל מבחינת היעילות במניעת היריון, החלו להוריד את המינונים בהדרגה עד למינונים הנמוכים המקובלים כיום. כמו כן, החלו לייצר גלולה חדשה אשר מכילה מינונים שונים של אסטרוגן ושל פרוגסטרון עבור כל יום במהלך המחזור, בניסיון לחקות את מחזור השחלה. לגלולה זו ניתן השם "הגלולה המשולבת", בעוד שלגלולה הקודמת קראו "הגלולה המונופאזית". כיום, תופעות הלוואי המדווחות עקב השימוש בגלולות, נדירות ביותר.[דרוש מקור]

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלולה למניעת הריון מכילה את שני הורמוני המין הנשיים, האסטרוגן והפרוגסטרון. הפרוגסטרון פועל למניעת הפרשת הגונדוטרופינים (ההורמון מגרה זקיק - FSH והורמון ההצהבה-LH), שהם ההורמונים שמייצרת בלוטת יותרת המוח כדי לגרות את איברי המין לייצר תאי זרע או ביציות. כפועל יוצא מכך נמנע הביוץ. האסטרוגן מסייע לפרוגסטרון במניעת הביוץ. הפרוגסטרון שבגלולה פועל גם למנוע מרירית הרחם את השינויים שנדרשים לקליטת הביצית המופרית.

יעילות הגלולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור רוב הגלולות, ההנחיות הן לקחת את הגלולה מדי יום בשעה קבועה במשך 21 יום ולאחר מכן לעשות הפסקה בת שבעה ימים. בסוג מסוים של גלולות ישנן 24 גלולות עם חומר פעיל ו-4 גלולות דמה במהלכן מופיעה הווסת, המאפשרות לקיחה רציפה של גלולה מדי יום. סוג זה עוזר, בין היתר, לנשים אשר מתקשות בשמירה על מועדי נטילת הגלולות והפסקתן. גלולות אחרות ניטלות באופן רציף ואז אין הפסקה דמוית הווסת (למשל גלולות לנשים מניקות).

במידה והאישה שוכחת לקחת את הגלולה בזמן, הדבר פוגע ביעילותה.

  • החמצה של נטילת שתי גלולות רצופות מחייבת שימוש באמצעי מניעה נוספים לא-הורמונליים באותו חודש לשם גיבוי.
  • במשך חודש הנטילה הראשון (ולאחר הפסקה) יש להשתמש באמצעי נוסף.
  • נטילת תרופות שונות עלולה לפגוע ביעילות הגלולה.
  • שלשול או הקאה מונעים ספיגה ראויה של ההורמונים הנמצאים בגלולה ופוגעים ביעילותה.

אינדקס פרל (pearl index) הוא מדד המשמש לבחינת יעילותם של אמצעי מניעה. המדד מבוטא כ"מספר ההריונות בקרב 100 נשים פוריות נורמליות למשך תקופה של שנה". כל צורה של מניעת היריון זוכה לשני אינדקסי פרל: "יעילות האמצעי", המייצג שימוש מושלם באמצעי ההגנה, ו"יעילות טיפוסית", המייצג שימוש טיפוסי כלומר שימוש שאינו מושלם באמצעי המניעה.

  • בשימוש מושלם מקבלת הגלולה על-פי ההערכה אינדקס פרל של 0.3-1.25. המשמעות היא שבתנאים אידאלים ושימוש נכון בגלולה, ייכנסו להיריון 0.3-1.25 נשים בממוצע לשנה, בקרב 100 נשים.
  • סטטיסטית, במקרה של שימוש טיפוסי, הגלולה מקבלת אינדקס פרל של 2.5-8, כלומר שבקרב 100 נשים שייקחו את הגלולה, 2.5-8 נשים בממוצע לשנה ייכנסו להיריון.

הסתייגויות משימוש בגלולה ותופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שנמצא כי שימוש ארוך בגלולות אינו פוגע בפוריות האשה, ישנן הסתייגויות אחרות לשימוש בה. מחקרים אחדים מצאו כי שימוש של מעל ל-5 שנים בגלולות עוזר במניעת סוגי סרטן מסוימים, בעוד מחקרים אחרים טוענים כי שימוש ארוך טווח עלול להעלות את הסיכון ללקות במיני סרטן אחרים.

ישנן לא מעט נשים שמתלוננות על אובדן החשק המיני בעקבות השימוש בגלולות, תופעה שבדרך כלל נעלמת מספר חודשים לאחר הפסקת השימוש בגלולות. גלולות עשויות לגרום לתחושת נפיחות וכן לעליה במשקל ועליה בגודל וברגישות החזה. במקרים מסוימים נטילת גלולות יכולה לגרום לעליה בכמות השיעור על הגוף, אולם במצבים כגון שחלה פוליציסטית ניתן לצפות להפחתה בכמות שיער הגוף.

גלולות עשויות לגרום לעליה בקרישיות הדם, ונשים הסובלות מנטייה לקרישיות יתר או הסובלות ממחלות שבהן ידועה הגברת הסיכון להיווצרות קרישי דם - צריכות לערוך בדיקות דם תקופתיות או להימנע לחלוטין מנטילת גלולות. גם על נשים המעשנות בקביעות - להימנע מנטילת גלולות.

בשנים האחרונות החלו מחקרים הבודקים את תרומת הגלולות לתסמינים הדומים לתסמיני גיל המעבר. זאת, לאחר שנמצא כי מבין נשים צעירות רבות שפונות לרופא בתלונה על יובש בנרתיק וכאבים בעת קיום יחסי מין (שניים מהתסמינים של גיל המעבר בנשים) אחוז גבוה בצורה משמעותית נוטלות גלולות במינון נמוך של אסטרוגן, כפי שמקובל לרשום כיום.

סוגיות אתיות במרשם גלולות למניעת היריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרופאים רבים יש קשר עם יצרני תרופות מסוימים, מהן גם חברות לייצור גלולות. פעמים רבות הם רושמים לנשים את סוג הגלולות המיוצרות על ידי החברות הללו (יש לציין כי תופעה זו איננה בלעדית לתחום הגלולות למניעת היריון). לראייה בעת מתן המרשם הראשון לתרופה, האשה בדרך כלל מקבלת "דוגמית" של הגלולה, שהיא למעשה חפיסה מלאה של גלולות לשימוש לחודש הראשון. בנוסף מרשמי הגלולות ניתנים פעמים רבות על גבי נייר-ייעודי של יצרן הגלולות הכולל את לוגו הגלולה, ולא על טופסי מרשם-תרופות של קופת החולים.
יש לשים לב לסוגיה זו, שכן תופעות לוואי מסוימות יכולות להיעלם בעת מעבר לגלולה של יצרן אחר, בה יש הבדלים קטנים ביחסי המינונים של הרכיבים השונים, גם אם הגלולה שייכת לאותה קבוצה של גלולות (כאלה מהדור החדש או גלולות עתירות אסטרוגן).

גלולות ומחזור חודשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, ברוב הגלולות הוראות היצרנים הן לנטילת הגלולה לתקופות בנות 21 יום, כאשר בין חפיסה לחפיסה מופיע דימום דמוי המחזור החודשי (וסת). נטילה רצופה של חפיסות ללא הפסקה מונעת את הופעת הדימום, וקיימת מחלוקת מקצועית בשאלה האם יש סיכון בנטילה רצופה של הגלולות ללא הפסקה.

בשנים האחרונות פותחו אמצעי מניעה חדשים על בסיס הורמונלי, הניתנים בזריקה או במדבקה באופן קבוע ומונעים הופעת הדימום לתקופה של מספר חודשים בכל פעם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.