גלטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרובינקיה הרומית גלטיה במזרח הקיסרות הרומית
הגאלי הגוסס (220 לפנה"ס לערך)

גָלָטיה (לטינית Galatia) הוא חבל ארץ היסטורי ברמת אנטוליה במרכז אסיה הקטנה, אשר נחשב לישות מדינית וגאוגרפית נפרדת החל מפלישת שבטי הגאלים הקלטים לאסיה הקטנה במאה ה-3 לפנה"ס ועד לתום השלטון הרומי באנטוליה. העיר הראשה בגלטיה הייתה אנקירה (כיום אנקרה בירת טורקיה).

התקופה הגאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של גלטיה בא מהגאלים שהגיעו אליה מתראקיה במהלך השנים 278 ו-277 לפנה"ס, והרומאים כינו אותה לעתים "גאליה של המזרח". הגאלים הגיעו לתראקיה במהלך נדידת השבטים הקלטים מארץ מוצאם, ככל הנראה במרכז אירופה או בצפון הבלקן, וממנה המשיכו בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס לכיוון יוון, ומוקדון, בעוד ששלושה שבטים שמנו כ-20,000 איש, מחציתם לוחמים, פלשו לאסיה הקטנה והתיישבו בגלטיה.

הגאלים הוזמנו על ידי ניקומדס הראשון, מלך ביתיניה לסייע לו במלחמת הירושה שניהל כנגד אחיו זיפיטיס, וניקומדס אף סיפק להם את האמצעים לחציית הבוספורוס. לאחר מכן נלחמו הגלטים באנטיוכוס הראשון והובסו על ידו, אך דבר זה אך בלם את התקדמותם והביא להתיישבותם בחלקה המזרחי של פריגיה שנטל את שמם. גלטים נוספים הגיעו מאירופה לגלטיה, וביססו את מעמדם באזור תוך שהם בוזזים את ביתיניה ואת יתר שכניהם.

לפי סטראבון חולק כל אחד משלושת שבטי הגאלים לארבעה קנטונים ונשלט בידי מנהיג. למנהיג היה כפוף שופט שכוחותיו היו בלתי מוגבלים, למעט במקרה של רצח שאז נשפט הנאשם בפני מועצה בת 300 חברים שהתכנסה במקום קדוש כ-30 ק"מ דרומית לאנקירה. במקום זה שנקרא "דרינמטון" (Drynemeton), ניצב ככל הנראה אלון מקודש שכן משמעות השם היא "כנסיית האלון". האוכלוסייה הקפדוקית המקומית המשיכה לחיות בגלטיה והייתה כפופה לאריסטוקרטיה הגלאטית.

הגאלים היו לוחמים מוכשרים אשר השכירו עצמם לעתים מזומנות כשכירי חרב, לעתים משני צידי המתרס במאבק אחד. כך הם נלחמו לצידם של הסלאוקים במלחמתם נגד פרגמון ולאחר שהראשונים הפסידו, השכירו את שירותיהם למלכי פרגמון. במאה ה-2 לפנה"ס נלחמו הגאלים לצידו של אנטיוכוס השלישי אך יחד עימו הם הובסו בידי הרומאים וכוחם הצבאי נשבר. בשל כך נחשפו הגאלים לתוקפנותה של פונטוס ובמלחמות מיתרידטס צידדו ברומא. בשנת 64 לפנה"ס הייתה גלטיה למדינת חסות של הרפובליקה הרומית, ומבין שלושת מנהיגי השבטים התבלט דיוראטיקס הראשון (Deiotarix I) אשר הוכר בידי הרומאים כמלך הגאלים.

כפרובינקיה רומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 25 לפנה"ס צירף הקיסר אוגוסטוס את גלטיה לאימפריה, מרקוס לוליוס נשלח לארגן אותה כפרובינקיה רומית. שליט הגאלים בנה באנקירה את מקדש אוגוסטוס ורומא (Monumentum Ancyranum) כאות לנאמנותו, וגם במקדש זה, כמו במקומות אחרים ברחבי האימפריה, נחקקה כתובת תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי ביוונית ובלטינית. כתובת זו היא היחידה שהשתמרה בשלמותה.

גלטיה הייתה אחד מיעדיו של השליח פאולוס הקדוש בשליחויותיו הראשונה והשנייה, ומגעיו עימם מתוארים באיגרתו אל הגלטים ובמעשי השליחים בברית החדשה.

בסוף מאה ה-4 כתב הירונימוס כי הגלטים דיברו בשפה הדומה לשפתם של תושבי טריר בגרמניה ועל כן נראה כי עדיין דיברו בשפה קלטית. גורלם המדויק של הגאלים אינו ידוע, אך נראה כי נטמעו לבסוף באוכלוסייה דוברת היוונית של מערב אסיה הקטנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הפרובינקיות של האימפריה הרומית בשיאה
אוסרואנהאכאיהאלפס קוטיאהאלפס מרטימהאלפס פנינהארביה פטראהאסיהאפירוסאפריקהארמניה תחתיתביתיניהבלארראהבריטניהגלטיהגאליה אקוויטניהגאליה בלגיקהגאליה לוגדנסיסגאליה נארבוננסיסגרמניה תחתיתגרמניה עיליתדאקיהדאלמטיההיספניה בייטיקההיספניה טארקוננסיסיהודהכרתים וקירנאיקהלוזיטניהליאקוניהליקיהמוקדוןמאוריטניהמואסיהמצריםנומידיהנוריקוםסיקיליהסופנהסוריהערביהפאנוניהפמפיליהפונטוספיסידיהקיליקיהקפדוקיהקפריסיןקורסיקה וסרדיניהרייטיהתראקיה Roman empire.png