גליה צבר
גליה צבר (נולדה ב-1963 בישראל) היא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ומכהנת כראש הדסק לחקר אפריקה במרכז ללימודים בינלאומיים ואזוריים על שם ס. דניאל אברהם באוניברסיטת תל אביב.
[עריכה] חייה
גדלה ברמת אביב. בשנת 1985 סיימה בהצטיינות תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובהיסטוריה של אפריקה באוניברסיטת תל אביב. ב-1982 נסעה לאתיופיה להדריך קבוצה של יהודים אמריקאים שמימנו את העלייה החשאית מאתיופיה (לימים מבצע משה). בשנים 1984-1982 בהיותה סטודנטית ביקרה למעלה מעשרים פעמים באתיופיה ושימשה כמדריכה ליהודי אתיופיה שהיו בדרכם לסודאן. שנתיים אלו באפריקה היוו חוויה מעצבת בחייה ומאז הרבתה לבקר ביבשת, אם לצורכי מחקר ואם לצורכי פעילות חברתית וציבורית. משנת 1985 עד 1987 למדה לתואר שני בלימודי אפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה אותו בהצטיינות יתרה. עבודת התזה שלה, בהדרכתו של פרופסור מרדכי אביר, עסקה באתיופיה שלאחר המהפכה, על רקע הניסיון ההיסטורי-אימפריאלי, ובחנה את הגיבוש הלאומי והזהות האתיופית. החל משנת 1989 שהתה עם משפחתה בקניה במשך כשלוש שנים כדי לאסוף חומר לעבודת דוקטורט. מחקרה עסק במעורבות הכנסיות בפעילות פוליטית. למרות שהמחקר החל כמחקר של היסטוריה ומדע המדינה, הוא גלש לעבודה אנתרופולוגית. בשנת 1993 קיבלה תואר דוקטור בלימודי אפריקה מן האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט דנה בכנסייה האנגליקנית בקניה ונעשתה בהדרכתם של פרופסור נעמי חזן ופרופסור סטיב קפלן. בשנת 1994 הצטרפה כמרצה לחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1996 שהתה בקניה במשך שנתיים ועמדה בראש קבוצת מחקר בינלאומית שבדקה הבטים סוציו-פוליטיים של התפשטות מגפת האיידס.
במאי 2009 זכתה צבר בפרס Unsung Heroes המוענק על ידי הדלאי לאמה בחסות הארגון הבינלאומי (Wisdom in Action). הפרס מוענק אחת לכמה שנים, ועד היום זכו בו כ – 100 איש מרחבי העולם. הפרס מוענק לה כהוקרה על פעילות מוצלחת ורבת שנים בשדות המחקר והעשייה החברתית בסוגיית יהודי אתיופיה ומהגרי עבודה מאפריקה בישראל, והצבתן של סוגיות אלו במרכזו של השיח הציבורי בישראל. היא הישראלית הראשונה הזוכה בפרס זה. בנוסף אליה זכו בפרס של 2009 עוד 48 איש מרחבי העולם[1] . טקס הענקת הפרסים נערך בסן-פרנסיסקו במאי 2009.[2]
[עריכה] פעילותה הציבורית
גליה צבר היא חברת הנהלה בהתנדבות בשלושה ארגונים: פרויקט איידס ירושלים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה של התנועה ליהדות מתקדמת ומוקד סיוע לעובדים זרים.
- פרויקט איידס ירושלים הוא עמותה שהוקמה ב-1987 ועוסקת בחינוך למניעת איידס בקרב בני נוער בישראל ובעולם וצבר מובילה את הפרויקטים באפריקה. בעשור האחרון קיימו פעילות הכשרת מחנכים למניעת איידס בקניה, אוגנדה, רואנדה, סואזי ודרום אפריקה. בישראל מתמקדת בהדרכת יוצאי אתיופיה.
- צבר לקחה תוכנית שנבנתה בארץ עבור ישראלים ותרגמה אותה מבחינה חברתית ולשונית לאפריקה. היא יצרה שיתופי פעולה בין אנשי מקצוע ישראלים לבין עמיתים אפריקאיים, כולל מנהיגים דתיים וניסתה לרתום אותם למאבק במגפת האיידס. במהלך השנים היא הקימה סדנאות והרצאות בנושא בחלק מהמדינות האפריקאיות. מאמץ רב הושקע בשבירת טאבואים בקרב מנהיגים אפריקאיים שמנעו מהם מלעסוק במחלת מין.
- המרכז הרפורמי לדת ומדינה הוא הזרוע המשפטית של התנועה ליהדות מתקדמת. המרכז מעניק סיוע משפטי לאנשים בשולי החברה: עגונות, מסורבות גט ובשנים האחרונות גם פליטים מסודאן וממקומות נוספים. צבר מנסה לרתום את היהדות הרפורמית לפעול בתחומים מגוונים, בהם סיוע למהגרי עבודה ופליטים, לפי הפסוק המקראי "כי גר היית בארץ מצרים."
- מוקד סיוע לעובדים זרים פועל על שני מישורים: הגשת סיוע משפטי ופרקטי למהגרי עבודה ופעולה לשינוי חקיקה. צבר משתמשת במחקר על העובדים הזרים לבניית תוכנית לשיקום מהגרי עבודה ומופיעה בוועדות הכנסת השונות.
[עריכה] מחקריה
[עריכה] קבלת הנצרות באפריקה
עבודת הדוקטורט של גליה צבר עסקה בקבלת הנצרות במזרח אפריקה משנות ה-20 של המאה ה-20 ועד 1978. העבודה התמקדה בדרך שבה חוו האנשים את הדת החדשה שהגיעה אליהם, מה הציעה הדת לאנשים, הן ברמת החוייה הרוחנית והן בפרקטיקות היומיומיות. במסגרת מחקרה שהתה כארבע שנים באפריקה כשהיא חיה בניירובי שבקניה. עבודתה התחלקה בין קריאה בארכיוני הקהילות לבין השתתפות בפעילויות השונות של האנשים, תוך שהיא מבצעת מחקר שדה ברחבי המדינה.
[עריכה] Church State and Society in Kenya: From Mediation to Opposition 1963-1993
זהו שם ספרה של צבר שראה אור באנגליה ב-2002 את הספר כתבה בשנים 1996-1995, אז המשיכה את מחקרה על הכנסיות בקניה. הספר מתחקה אחר היחסים בין דת, חברה ומדינה בקניה בשנים 1993-1963, תוך שהוא מתמקד בכנסייה האנגליקנית. הספר מצביע על מרכזיותה של הדת גם בעולם המודרני. הוא מראה כיצד הכנסיות בקניה עיצבו את הזירה החברתית, הדתית והפוליטית. צבר טוענת כי הכנסיות ייצרו פוליטיקה אלטרנטיבית ועיצבו שפה חדשה לדיון בסוגיות של זכויות אדם ומאבק לדמוקרטיה. במקביל חושף הספר את השחיתות והנפוטיזם שפשו בכנסיות.
[עריכה] מגפת האיידס באפריקה
בפוסט דוקטורט עמדה צבר בראש קבוצת מחקר בינלאומית שבדקה את התפשטות האיידס באפריקה, והתבוננו בהיבטים סוציו-פוליטיים של מגפת האיידס. במחקר הושם דגש על איתור אילו מרכיבים בתרבות הגורמים לשכיחות של הופעת האיידס ביחס לאזורים אחרים של העולם. צבר בחנה את התהליכים שהובילו את הכנסייה להיות בעלי תפקיד מרכזי גם במאבק נגד איידס.
במהלך שהותה בקניה בשנים 1997-1996 הרחיבה צבר את מחקר מעורבות הכנסייה במאמץ למניעת התפשטות האיידס. הייתה ממארגני הכנס הבינלאומי התשיעי למניעת איידס בהשתתפות חוקרי האיידס בעלי השם פרופסור רוברט גאלו ופרופסור ג'ונתן מאן. בשנים 2002-1997 עמדה צבר בראש צוות מחקר בינלאומי שבדק את המשתנים הכלכליים, חברתיים, אתניים ודתיים המשפיעים על בני נוער קנייתים בקיום יחסי מין.
[עריכה] AIDS Education Prevention in Multi-Cultural Societies
ספר זה הוא אסופת מאמרים שערכה צבר ביחד עם ינון שנקר ופרנציסקו סאי והוא ראה אור ב-1996. הספר מקבץ מאמרים מדיסציפלינות שונות (כדוגמת: נשים ואיידס, איידס ודת, איידס ואמנות) ומאזורים שונים ועוסק כולו בחינוך למניעת איידס. זו הפעם הראשונה במחקר למניעת איידס שיצא ספר שעוסק במחלה מפרספקטיבה רחבה כל כך, דבר שהוא מובן מאליו כיום, בזמן כתיבת הספר היה האיידס נחלת מחקרם של הרופאים בלבד.
[עריכה] קניה – מהתיישבות קולוניאלית למדינה עצמאית
זהו ספר שכתבה צבר בצוותא עם פרופסור מרדכי תמרקין, והוא יצא לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה בשנת 1997. זו הפעם הראשונה שהתפרסם בעברית ספר על ההיסטוריה הפוליטית המודרנית בקניה. הספר עוקב אחרי המאבק האנטי-קולוניאלי בקניה (מלחמת המאו מאו), שהיה שונה מאוד מתהליכי הדה-קולוניזציה שאפיינו את חלק הארי של אפריקה ואחר כך חוקר את ההתפתחות הפוליטית בתוך קניה, עם דגש על היחסים המורכבים שבין האפריקאים למתיישבים הלבנים. הייחודיות שבספר הוא בניסיון לחבר בין כתיבת היסטוריה קלאסית לבין כתיבה מנקודות מבט אחרות ובהן נקודת מבט מגדרית, דגש על התאגדויות פועלים והתאגדויות דתיות וכיוצא בזה. הספר מחדש בשימו דגש על מרכזיותה של הנצרות בעיצוב הזירה הפוליטית של קניה.
[עריכה] מהגרי העבודה
החל משנת 2001 החלה גליה צבר לחקור את קהיליית מהגרי העבודה האפריקאיים במדינת ישראל. היא השתתפה באופן פעיל בפעילויות החברתיות השונות שלהם: הכנסיות, מוסדות החינוך והספורט, תוך שהיא בוחנת את סיפורי החיים של מהגרי העבודה בניסיון להבין את הוייתם מנקודת ראותם. במחקריה היא מצביעה על זהות כפולה של מהגרי העבודה שהכנסיות מקנות לחבריהן: מחד, זהות דתית-נוצרית המותאמת לחיים במדינת ישראל ומאידך, נוצרת זהות טרנס לאומית שהיא ביטוי לתהליך הגלובליזציה שהמהגרים האפריקאיים לוקחים בו חלק. את ממצאי מחקרה פרסמה בכתבי עת שונים וכן בספר "לא להאמין" בעריכת אביעד קליינברג בהוצאת אוניברסיטת תל אביב וכתר, 2005.
[עריכה] לא באנו להישאר - מהגרי עבודה מאפריקה לישראל ובחזרה
ספרה זה של צבר ראה אור בנובמבר 2008.זהו מחקר שעשתה על אלפי אפריקאים שהגיעו לישראל בשנות ה-80 ובשנות ה-90 של המאה העשרים ועל חייהם בארץ כמהגרי עבודה בלתי חוקיים. בספר מתוארת המערכת החברתית והדתית בתוכה חיו, הם בנו בישראל כחמישים כנסיות נוצריות ויצרו מערכת של ארגונים וחיי חברה עשירים רוב המהגרים הללו גורשו מישראל בראשית המאה העשרים ואחת ומיעוטם עזבו מרצונם. צבר עקבה אחרי מסלולם מהגירתם לישראל וחייהם בארץ וחזרה לארץ המוצא.
[עריכה] ספריה
- בראשית הייתה אפריקה, אוניברסיטה משודרת, תשע"א 2011.
- לא באנו להישאר - מהגרי עבודה מאפריקה לישראל ובחזרה, אוניברסיטת תל אביב ההוצאה לאור, 2008.
- G. Sabar (2002) Church, State and Society in Kenya – From Mediation to Opposition, 1963-1993, London: Frank Cass.
- קניה - מהתיישבות קולוניאלית למדינה עצמאית / מרדכי תמרקין, גליה צבר-פרידמן. תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ז, 1997.
- I. Schenker, G. Sabar-Friedman and I. Francisco, eds.,(1996), AIDS Education Prevention in Multi-Cultural Societies, New York: Plenum Press.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גליה צבר: אני עובד זר, שחור ונוצרי בישראל היהודית: נצרות אפריקאית בתל אביב, בתוך: קליינברג אביעד, דתיות, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב וספריית כתר, תל אביב, 2004.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר של גליה צבר, באתר אוניברסיטת תל אביב
- קובי מידן בראיון עם גליה צבר, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
- גליה צבר, הספרים המומלצים לשבוע הספר: כמו התנ"ך, באתר הארץ, 2 ביוני 2010
- גליה צבר, זאת לא המלחמה שלי, גליה צבר על הספר "הנער מבורמה", באתר הארץ, 8 בינואר 2010
- גליה צבר, עונת יובש לבנה והומור שחור, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2008
- גליה צבר, הפכתי לספח של הציפור שלי, אנדרה ברינק, גלגולו הראשון של אדאמסטור, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
- גליה צבר, שבוע הספר, ספרים מומלצים: זועקים בלחישה, באתר הארץ, 9 ביוני 2009
- גליה צבר, שבוע הספר, ספרים מומלצים: כמו התנ"ך, באתר הארץ, 1 ביוני 2010
- גליה צבר, זאת לא המלחמה שלי, גליה צבר על הספר "הנער מבורמה", באתר הארץ, 6 בינואר 2010
- גליה צבר, בחזרה אל לב המאפליה: מסע לקונגו בעקבות הנרי מורטון סטנלי, באתר הארץ, 3 בפברואר 2010
- עמיה ליבליך, עברנו מולם ולא ראינו אותם, גליה צבר, לא באנו להישאר: מהגרי עבודה, מאפריקה לישראל ובחזרה, באתר הארץ, 12 בינואר 2009
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פרטים על הפרס והטקס
- ^ ההודעה על הפרס, באתר אוניברסיטת תל אביב
