גלית חזן-רוקם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גלית חזן-רוקם (נולדה ב-29 באוגוסט 1945) היא פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית ובתוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

גלית חזן-רוקם, מרץ 2008

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלית חזן-רוקם נולדה בהלסינקי שבפינלנד, לאברהם ולבת שבע, ילידי פינלנד, שם חיה עד גיל 12. עלתה לישראל ב-1957 והתיישבה בקריית חיים, שם סיימה תיכון וקיבלה תעודת בגרות בשנת 1963. הייתה חברת השומר הצעיר ומדריכה בתנועה ושירתה בנח"ל בשנים 1965-1963. עשתה את חוק לימודיה לתואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית. בשנת 1968/9 למדה שנה פולקלור פיני והשוואתי בהלסינקי כמילגאית של משרד החינוך הפיני. למדה במסלול ישיר לדוקטורט , אותו קיבלה ב-1978, תחת הכותר: "פתגמים בספורי עם: יחסים מבניים עם פתגמים וספורים". מדריכה לדוקטורט היה פרופסור דב נוי.

חזן-רוקם החלה ללמד באוניברסיטה העברית בשנת 1970, קיבלה תקן של מרצה ב-1978, עם סיום הדוקטורט. מרצה בכירה מ-1984, פרופסור חבר מ-1993 ופרופסור מן המניין מ-1998 בחוג לספרות עברית ובתוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי (החל משנת 2008/9 ייקרא החוג לספרות עברית, ליידיש ולפולקלור). מופקדת על הקתדרה על שם מקס ומרגרטה גרונולד לפולקלור משנת 1993. כיהנה כראש המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית בשנים 2004-2001. הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, אוניברסיטת הלסינקי ואוניברסיטת סטוקהולם. שימשה כעמיתת מחקר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ובמכון למחקר מתקדם בברלין והחל משנת 2009 תשהה שלוש שנים כעמיתה במרכז סכוליון למחקר בין-תחומי ביהדות שבאוניברסיטה העברית.

בין מוריה ניתן למנות את פרופ' דב נוי, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, את פרופ' מטי קוסי ואת פרופ' לאורי הונקו מאוניברסיטת הלסינקי. בין תלמידיה ניתן למנות את ד"ר דינה שטיין וד"ר אסתי יוהס מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אילנה רוזן וד"ר חיים וייס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר הגר סלומון, ד"ר מיכל הלד, ד"ר ענת שפירא וד"ר האני מוסא מהאוניברסיטה העברית, ד"ר נילי אריה-ספיר מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר חנאן כרכבי-ג'רייסי מהמכללה למורים ערביים בגליל וד"ר בוגואה ווא-מונגאי מאוניברסיטת קנייתה בניירובי.

חזן-רוקם היא מייסדת ועורכת-שותפה בכתב העת "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" החל מ-1982. עורכת משנה של כתב העת Proverbium, שהוא כתב עת בינלאומי לחקר הפתגם, שימשה במערכת כתבי העת Journal of Folklore Research, "תיאוריה וביקורת", Indian Folklore Journal. , מכאן, Cultures of the Jews – A New History. , וב- Jewish Quarterly Review מעורכות האנציקלופדיה לנשים יהודיות. בשנים 2005-1998 כיהנה כנשיאת החברה הבינלאומית לחקר הספרות העממית. חברת חוץ של החברה המלכותית לפולקלור, חברה של חברת הספרות הפינית,וכן הייתה חברת הוועדה הבינלאומית של החברה האמריקאית לפולקלור.

גלית חזן-רוקם נשואה לפרופסור פרדי רוקם, מהחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב להם שלושה ילדים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 הייתה בין מייסדות רשת הנשים לשלום בישראל לשיתוף פעולה בין נשים ישראליות ופלסטיניות. היא בין מקימות הארגון "בת שלום" ב-1994, מרכז נשים ירושלמי לשלום. בשנת 1994 הייתה בין מייסדי כתב העת Palestine Israel Journal והיא ממשיכה לכהן כחברת מערכת שלו.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלית חזן-רוקם חוקרת את הספרות העממית הישראלית והיהודית, במיוחד את היצירה העממית שבספרות חז"ל.

פתגמים בספורי עם: יחסים מבניים בין ספורים ופתגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Proverbs in Israeli Folk Narratives: A Structural Semantic Analysis. זהו ספרה הראשון של גלית חזן-רוקם שראה אור ב-1982 בהוצאת האקדמיה למדעים בפינלנד והוא עיבוד של עבודת הדוקטורט שלה. הספר מבוסס על עבודת שדה שערכה אודות פתגמים המופיעים בסיפורי עם ומסופרים בפי קבוצות אתניות שונות בישראל, בספר היא ערכה ניתוח תבניתי-סמנטי של הפתגמים בהקשריהם. חידושו של הספר הוא בכך שהוא מנתח פתגמים בהקשר ספורי ודיבורי; עד למחקרה של חזן-רוקם עסקו בפתגמים בעיקר בתוך טקסטים מנותקי הקשר. הגילוי המובא בספר הוא שכל פתגם מיוסד מבחינה לוגית על משפט תנאי. הספר מתבסס בחלקו גם על ארכיון הסיפור העממי בישראל, הממוקם באוניברסיטת חיפה, שנוסד ב-1955 על ידי פרופסור דב נוי ונושא כיום את שמו. רוב הפתגמים המובאים בספר הם מפי יהודי בוכרה, עיראק, מרוקו, תוניסיה, תימן ומזרח אירופה. מתוך מדגם של 2000 סיפורים מן הארכיון נמצאו 160 ספורים שכללו פתגמים, חזן-רוקם ערכה ראיונות עם קבוצות אתניות שמהן היו יותר מחמישה סיפורים במדגם זה.

אדם לאדם גשר: פתגמים של יהודי גורגיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה זה של חזן-רוקם שיצא לאור ב-1993 בהוצאת יד יצחק בן-צבי הינו אודות פתגמים של עולים מגאורגיה. הספר מבוסס על עבודת שדה דיאלוגית עם דוקטור יצחק אטנלוב, שהיה זמר וחוקר תרבות יליד גאורגיה. הוא מכיל 232 פתגמים בלשון המקור, בתעתוק פונטי ובתרגום לעברית. הפתגמים מלווים בניתוח המשמעות וההקשר על פי הדגם שהותווה בספרה הקודם "פתגמים בספורי עם"; הספר מכיל מפתחות לפי שמות המידענים ולפי מילות מפתח בפתגמים בגאורגית ובתרגום עברי.

הספר הזה מציג מצד אחד את שיטת מחקר הפתגמים לחוקרים, ומצד שני מוצגים בו פתגמים של קבוצה אתנית שלא הייתה מוכרת במיוחד בתרבות הישראלית ובקרב קוראי העברית. הוא מלווה באיורים קלאסיים מכתב יד בספריית בודליאנה שבאוקספורד של האפוס הלאומי הגאורגי "עוטה עור הנמר"‏[1] זהו הספר הראשון בשפה העברית שמציג שיטת מחקר מדעית לפתגמים.

רקמת חיים: היצירה העממית בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר ראה אור בשנת 1996 בסדרת "ארון הספרים היהודי" בהוצאת עם עובד. הספר מנתח את מדרש האגדה הארצישראלי איכה רבה, מנקודת מבט של חקר הספרות העממית. פרקיו השונים של הספר מבליטים היבטי קריאה הקשריים שונים, כך הפרק על ההקשר הספרותי של ספורי העם במדרש האגדה עוסק בעיצוב האומנותי כמפתח לפרשנות. הפרק על ההקשר הסוגתי עוסק בספורים הכוללים חידות. הפרק על ההקשר ההשוואתי מציג את ספורי העם במדרש האגדה כשיח בין-תרבותי באמצעות ניתוח מקבילות מתרבויות אחרות כגון תרבויות יוון ורומי, התרבות הערבית, התרבות ההודית ותרבויות אזור הים התיכון בכלל. הפרק על ההקשר הפולקלוריסטי דן בספורי פתרון חלומות ומתמקד באינטראקציה בין החולמים והפותרים. הפרק על ההקשר החברתי עוסק בהיבטים של מגדר ובמיוחד בקינה כסוגה נשית. הפרק על ההקשר הדתי של סיפורי העם במדרש דן באופן שבו הסיפורים הללו נוקטים בלשון מתחום חיי המשפחה והאישות להעלאת נושאים של קדושה. הפרק על ההקשר ההיסטורי של ספורי העם במדרש האגדה בוחן במיוחד אגדות היסטוריות על נושאים של משיחיות: סיפור הולדת המשיח, סיפור מות בר כוכבא וסיפור יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה. הספר מסתיים בפרק ושמו "האודיסיאה של רבי יהושע", הבוחן את האופן שבו מציג ספור עם במדרש את התפתחות הסובייקט האישי. הספר תורגם לשפה האנגלית בצורה מעט שונה תחת הכותר Web of Life: Folklore and Midrash in Rabbinic Literature. וראה אור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת סטנפורד בשנת 2000.

סיפורי השכונה: דיאלוגים סיפוריים יהודיים בשלהי העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר Tales of the Neighborhood: Jewish Narrative Dialogues in Late Antiquity. של גלית חזן-רוקם, התפרסם ב-2003 בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה והוא מבוסס על סדרת הרצאות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי שנערכה בשנת 1999. הספר מנתח ארבעה סיפורים ממדרש האגדה הארצישראלי "ויקרא רבא", שמופיעות בהם נשים שכנות בתפקידים ראשיים. הספר מצביע על הדרך שבה נושא השכנות מביא אל הסיפורים תכנים משותפים לתרבות היהודית והנוצרית המתהווה בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית ודן בשאלות של סוגה, עיצוב אמנותי והיבטים רעיוניים של הסיפורים.

בהצבעה על הדו-שיח הבין-קבוצתי מדגישה המחברת בספר היבטים של תקשורת תרבותית בין-קבוצתית, שאינה דווקא בבחינת פולמוס, אלא בבחינת מוטיבים משותפים, מסורות משותפות, מנהגים וערכים משותפים. הספר מפגין את העובדה שמחקר הפונה אל תחומי תרבות מחיי היומיום ובמיוחד מחיי נשים, מעלה תמונה העשויה להיות שונה מן התמונה העולה מטקסטים למדניים-תאולוגיים ואליטיסטיים.

היהודי הנודד: מסות לפירושה של אגדה נוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר The Wandering Jew - Essays in the Interpretation of a Christian Legend. הוא ספר בעריכתה של חזן-רוקם וראה אור ב-1996 בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה. הספר נערך במשותף עם פרופסור אלן דנדס, שהיה פרופסור לפולקלור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומן הפולקלוריסטים המובילים בעולם במחצית השנייה של המאה העשרים. ראשיתו של הספר בעבודה סמינריונית שכתבה חזן-רוקם בהיותה סטודנטית באוניברסיטת הלסינקי. הקובץ מכנס מאמרים שונים על הנושא מאת מחברים מארצות שונות. נושא "היהודי הנודד" הפך לנושא מחקר מרכזי של חזן-רוקם והיא פרסמה עליו מאמרים רבים בבמות שונות, היא ממשיכה לחוקרו ומכינה ספר עליו.

להתיר את הקשר: על חידות וצורות חידתיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה Untying the Knot - On Riddles and Other Enigmatic Modes. ערכה חזן-רוקם ביחד עם פרופסור דוד שולמן והוא פרי קבוצת מחקר במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית בשנת 1988/9. הספר ראה אור בשנת 1996 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד והוא כולל מאמרים של חברי הקבוצה מהודו, ארצות הברית ופינלנד. המאמרים נסובים על חקר החידה היוונית העתיקה, החידה הסינית, החידה הסקוטית ומאמר של דן פגיס על החידה הספרותית.

המוזה המרדנית

הספר The Defiant Muse - Hebrew Feminist Poems from Antiquity to the Present. שערכה חזן-רוקם ביחד עם שירלי קאופמן, ותמר הס ראה אור בהוצאת אוניברסיטת ניו יורק ב-1999. אלו הם שירים פמיניסטיים עבריים מן העת העתיקה עד ימינו. זוהי אנתולוגיה דו-לשונית של שירת נשים משירת מרים ודבורה, דרך קטעי שירה וקינה נשיים בספרות חז"ל, שירים בודדים ביצירה העברית של ימי הביניים ושירת הנשים מראשית העת החדשה ועד ימינו. השירים מופיעים במקורם העברי ובתרגום לאנגלית.

תחומי מחקר נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומים נוספים בהם פרסמה חזן-רוקם הם תאוריה של פולקלור, חקר פתגמים, תולדות חקר הפולקלור בישראל ובעולם, היבטים פמיניסטיים של פולקלור, חידות ויצירה עממית בספרות חז"ל, הקשרים בין אתנוגרפיה לספרות.

מחקרה הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזן-רוקם עוסקת היום בדמות היהודי הנודד ובאתנוגרפיה וספרות במדרש האגדה. היא עורכת מחקר ביחד עם פרופסור רגינה בנדיקס מאוניברסיטת גטינגן שבגרמניה על היסטוריה ביקורתית של חקר הפולקלור בגרמניה ובישראל בעשור הראשון שאחרי מלחמת העולם השנייה. הן בוחנות מה היו המניעים של החוקרים השונים, איך הם התמודדו עם העבר. יש לזה היבט השוואתי, וגם היבט פולקלוריסטי מכיוון שחוקרים רבים שהגיעו לישראל והקימו את האוניברסיטאות בארץ, ובעיקר אלה שעסקו בתחומים רלוונטיים למחקר, הגיעו מגרמניה.

שירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלית חזן-רוקם פרסמה שלושה ספרי שירה.

אשת לוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה של חזן-רוקם שראה אור בשנת 1989 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר עוסק בזיכרונות ילדות, חוויות אהבה, הריון ולידה וקשרי אנוש בגוונים שונים והוא מציג כבר את סגנונה התמציתי והמרוכז ואת הנטייה להתייחס למקורות ספרותיים, עבריים ואחרים.

שיעור בפיתוח קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה השני של חזן-רוקם שיצא לאור ב-1998 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר מתייחס לנושא של פיתוח הקול הנשי והדימוי הפמיניסטי שלו. בספר שירים על אובדן בנה, שירי אהבה, שירים על פעולת הזיכרון, ותרגומים של שירי אדית סדרגראן, משוררת פינית שכתבה בשבדית מראשית המודרניזם.

ציפורי: ארבעים חסר אחד שירי הייקו ביזנטיים מן הגליל, ושיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 2002. הספר מכיל ארבעים שירי הייקו הבונים פסיפס של רשמים ורישומים מן הגליל בתקופה העתיקה והעכשווית ובונה גשרים מילוליים ביניהם. חלקו השני של הספר הוא שיר העשוי ארבעה חלקים המתייחסים לזכרו של בן מת באמצעות תמונות של ציפורים.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Proverbs in Israeli Folk Narratives: A Structural Semantic Analysis. Folklore Fellows Communications 232. Academia Scientiarum Fennica, Helsinki 1982.
  • אדם לאדם גשר : פתגמים של יהודי גורגיה בישראל / גלית חזן-רוקם ; מחקר שדה יצחק אטנלוב; ירושלים : מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ג 1993.
  • רקמת חיים : היצירה העממית בספרות חז"ל מדרש האגדה הישראלי איכה רבה / גלית חזן-רוקם; תל אביב : עם עובד, תשנ"ז 1996.
  • Web of Life: Folklore and Midrash in Rabbinic Literature. Stanford University Press, Stanford, Ca. 2000. (Translated and revised version of above)
  • Tales of the Neighborhood: Jewish Narrative Dialogues in Late Antiquity. The Taubman Lectures on Jewish Civilization. University of California Press, Berkeley 2003.

ספרים שערכה וההדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Wandering Jew - Essays in the Interpretation of a Christian Legend. Editors: Galit Hasan-Rokem and Alan Dundes. Indiana University Press, Bloomington Indiana, 1986.
  • Midrash - Twelve Rabbinic Tales. Edited and annotated by Galit Hasan-Rokem and Judith Narrowe. Hillel Förlaget, Stockholm 1990. (Swedish)
  • History and Creativity. Proceedings of Misgav Yerushalayim's Third International Congress,

Misgav Yerushalayim, Jerusalem 1994.Editors: T. Alexander, A. Haim, G. Hasan-Rokem, E. Hazan.. (Hebrew, English, and Spanish).

  • Untying the Knot - On Riddles and Other Enigmatic Modes. Editors, Introduction and Afterword: Galit Hasan-Rokem and David Shulman. Oxford University Press, New York 1996.
  • Hispano-Jewish Civilization After 1492. Selected Proceedings of Misgav Yerushalayim's Fourth International Congress. Editors: M.Abitbol, Y. Assis , G. Hasan-Rokem. Misgav Yerushalayim, Jerusalem 1997. (Hebrew, English and Spanish)
  • Theory and Criticism - An Israeli Forum, Guest editor of special issue nr. 10 on folk and popular culture, 1997. (Hebrew) Foreword: “Studying Folk Culture and Popular Culture”, pp. 5-13.
  • The Defiant Muse - Hebrew Feminist Poems from Antiquity to the Present. A Bilingual Anthology, editing and introduction Shirley Kaufman, Tamar Hess, Galit Hasan-Rokem. New York: The Feminist Press at the City University of New York, 1999.
  • Zion and Zionism among Sephardi and Oriental Jews. Proceedings of Misgav Yerushalayim’s Fifth International Congress. Editors: W. Zeev Harvey, Galit Hasan-Rokem, Haim Saadon, Amnon Shiloah. Jerusalem, Misgav Yerushalayim 2002. (Hebrew)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוטה עור הנמר/ שותה רוסתוילי; תרגם לעברית מגרוזית: בוריס גפונוב, העורך הספרותי: אברהם שלונסקי; התמונות מאת מאמוקה תאוואכאראשווילי, מתוך כתב יד מהמאה הי"ז, מרחביה: ספרית פועלים, 1969.