גלנדה ג'קסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גלנדה ג'קסון
Glenda Jackson.JPG
תאריך לידה: 9 במאי 1936
מקום לידה: בירקנהד, אנגליה
פרסים: 2 פרסי אוסקר
פרס גלובוס הזהב
פרס באפט"א

גלנדה מיי ג'קסוןאנגלית: Glenda May Jackson; נולדה ב-9 במאי 1936) היא שחקנית קולנוע ופוליטיקאית אנגליה מטעם מפלגת הלייבור הבריטית, זוכת שני פרסי אוסקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון נולדה בבירקנהד הסמוכה לליברפול ולמדה בבית ספר היסודי לנערות של מחוז וסט קירבי. בגיל 16 סיימה ג'קסון את לימודיה בהצלחה ועבדה בבית מרקחת מקומי. בגיל 18 התקבלה לאקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה.

בשנת 1958 בהיותה בת 22, התחתנה ג'קסון עם רוי הודג'ס ונולד להם בן. הזוג התגרש ב-1976.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון החלה את קריירת המשחק שלה ב-1957 כשחקנית במה, במחזה "שולחנות נפרדים" של המחזאי האנגלי המפורסם טרנס ראטיגן. את הופעת הקולנוע הראשונה שלה ערכה ג'קסון ב-1963 בתפקיד זעיר (ללא מזכה) בסרטו של הבמאי לינדזי אנדרסון, "This Sporting Life" שהיה מועמד לפרסי אוסקר בשתי קטגוריות. לאחר מכן שיחקה ברויאל שייקספיר קומפני והופיעה במחזות ברחבי העולם במשך ארבע שנים. ג'קסון עבדה בשיתוף פעולה עם הבמאי פיטר ברוק על מספר פרויקטים, ביניהם המחזה "מארה/סאד" של המחזאי הגרמני, פטר וייס, בו גילמה את דמותה של המתנקשת שרלוט קורדיי. ג'קסון גילמה את דמותה של קורדיי גם בגרסת הסרט שיצאה בשנת 1967, אף היא בבימויו של ברוק.

בשנת 1970 זכתה ג'קסון בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט הבריטי של קן ראסל "נשים אוהבות". הסרט שהתבסס על ספרו של ד.ה. לורנס, עוסק במרובע אוהבים המתרחש באנגליה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. את התפקידים הגבריים הראשיים שיחקו הכוכבים העולים של הקולנוע הבריטי אלן בייטס ואוליבר ריד וג'ני לינדן גילמה את הצלע הנשית הרביעית. בצד תשבחות הביקורת לסרט ולאיכות המשחק של כוכביו ‏‏‏[1], עורר הסרט מחלוקת ותשומת לב ציבורית רבה בשל קטעי העירום שבו ובמיוחד אלו הגבריים. על תפקידה ב"נשים אוהבות" קיבלה ג'קסון גם מועמדות לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א. באותה שנה שיחקה שוב בסרטו של קן ראסל, צ'ייקובסקי, בו גילמה את אנטוניה, רעייתו של המלחין הרוסי.

שנה לאחר מכן קיבלה ג'קסון מועמדות שנייה לפרס אוסקר על תפקידה בסרט "יום ראשון הארור", על אותו תפקיד זכתה ג'קסון בפרס באפט"א. בהמשך שנת 1971 גילמה ג'קסון את דמותה של מלכת אנגליה ואירלנד "אליזבת הראשונה", בדרמה ההיסטורית מועמדת 5 פרסי אוסקר "מרי מלכת סקוטלנד". על תפקידה בסרט קיבלה ג'קסון מועמדות לפרס גלובוס הזהב. כמו כן באותה שנה, הופיעה ג'קסון באותו תפקיד הפעם בסדרה בריטית של הBBC שנקראה "Elizabeth R", על תפקידה בסדרה קיבלה ג'קסון מועמדות לפרס אמי.

בשנת 1973 זכתה ג'קסון בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר בפעם השנייה, על תפקידה בקומדיה "מגע של איכות". היא לוהקה לסרט לאחר שהשתתפה בתפקידים קומיים במופע הטלוויזיה של מורקמב ווייז והרשימה את המפיק והבמאי מלווין פרנק כבעלת יכולת קומית. בסרט גילמה ג'קסון אם גרושה המפתחת רומן עם גבר נשוי שאת דמותו גילם ג'ורג' סיגל. כמו כן קיבלה על משחקה ב"מגע של איכות" את פרס גלובוס הזהב ומועמדות שלישית לפרס באפט"א.

ב-1974 שיחקה ג'קסון בתפקיד הנשי הראשי מול מייקל קיין בסרטו של הבמאי ג'וזף לוסי, "האנגליה הרומנטית". ב-1975 קיבלה ג'קסון את המועמדות הרביעית שלה לפרס אוסקר ומועמדות רביעית לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בסרט "הדה" שהתבסס על מחזהו של הנריק איבסן, "הדה גבלר". ב-1976 גילמה ג'קסון את דמותה של שחקנית התיאטרון הצרפתייה ממוצא יהודי, שרה ברנאר, בסרט "שרה המדהימה". על תפקיד זה קיבלה ג'קסון מועמדות חמישית לפרס גלובוס הזהב.

את מועמדות פרס גלובוס הזהב השישית שלה קיבלה ג'קסון ב-1978 על תפקידה בסרט המבוסס על המחזה הבריטי "סטיבי". בשנת 1981 גילמה ג'קסון את דמותה של השחקנית האמריקאית זוכת פרס אוסקר פטרישיה ניל. על תפקידה קיבלה ג'קסון מועמדות שנייה לפרס אמי ומועמדות שביעית לפרס גלובוס הזהב. ב-1984 קיבלה ג'קסון מועמדות פרס גלובוס הזהב שמינית על תפקידה בסדרה "שאקרוב". ב-1988 גילמה ג'קסון את דמותה של הנסיכה היהודיה משושלת בית הורדוס הרודיאס בסרט "הריקוד האחרון של שלומית".

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון פרשה מתחום המשחק בשנת 1992 במטרה להיבחר לבית הנבחרים הבריטי במהלך הבחירות שהיו באותה שנה בממלכה. היא התמודדה כנציגת מפלגת הלייבור במחוז הבחירה של המפסטד והייגייט שבצפון לונדון וניצחה כשזכתה ב-45.1% מהקולות. בבחירות של 1997 ניצחה שנית כשגרפה 57.4% מהקולות ומונתה, בעקבות הבחירות, ל-junior minister בממשלה שהקים טוני בלייר כממונה על תחום התחבורה הציבורית באזור לונדון. גם בבחירות ב-2001 ניצחה ג'קסון במחוז הבחירה (46.9%) ובבחירות הכלליות של שנת 2005 קיבלה ג'קסון 38.3% מציבור הבוחרים שהספיקו לה לנצח במחוז הבחירה ולהשאר בבית הנבחרים.

במהלך שנותייה כפוליטיקאית הירבתה ג'קסון, שמזוהה עם האגף השמאלי של מפלגת הלייבור, לבקר את בלייר ואף קראה להתפטרותו עקב הצבת חיילים בריטים בעיראק. בסוף שנת 2006 הייתה ג'קסון אחת מ-12 חברי מפלגת הלייבור שחברו למפלגות הלאומיות של סקוטלנד וויילס בקריאה לקיים חקירה אודות המעורבות הבריטית במלחמה בעיראק ‏‏‏[2].

ג'קסון הודיעה כי תתמודד גם בבחירות הבאות, למרות שגבולות מחוז הבחירה שלה ישתנו בבחירות אלו, עובדה אשר תקשה, ככל הנראה, על בחירתה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וינסנט קנבי, "Women in Love", ניו יורק טיימס, 26.03.1970 [1]
  2. ^ ‏Labour MPs who rebelled on Iraq, BBC NEWS, ‏31.10.2006[2]