גלעד ברנע

גלעד ברנע

לידה	1964 (בן 60 בערך) ירושלים
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית (תואר ראשון במשפטים)
השתייכות	רשימת "לתכלית ראויה"
תפקידים בולטים	חבר מועצת עיריית ירושלים, היועץ המשפטי של ארגון ידיד, סנגור קהילתי

גלעד ברנע (נולד ב-1964) הוא משפטן, פעיל פוליטי ופעיל בהגנה על זכויות האדם וצדק חברתי ישראלי, העוסק בייצוג והופעה בבית המשפט הגבוה לצדק ובבית המשפט לעניינים מנהליים בתיקים בעלי היבטים חוקתיים או השלכות עקרוניות בתחום זכויות היסוד. פועל לקידום וניסוח חקיקה וחקיקת משנה, בצד פעילותו כעורך דין פרטי המייצג ומייעץ ללקוחות עסקיים ומוסדיים ועוסק באופן פעיל בתחומי המשפט החוקתי והמנהלי ובמיסוי. חבר הנהלת "בצלם" וכיהן כיו"ר הנהלת "בצלם" בשנים 2011 ו-2012.

חייו ופועלו

נולד בשנת 1964 בירושלים. בעל תואר ראשון במדעי הרפואה ובוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים (1994). את התמחותו עשה במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה ובמשרד יגאל ארנון ושות'. בעבודתו שילב עבודה במשרדים פרטיים עם ייעוץ משפטי וייצוג של גופים ציבוריים. בשנים 1996-1995 היה היועץ המשפטי של חברת העובדים וקרן ההסתדרות הכללית, וכן של עמותת סינגור קהילתי ועמותת "ידיד".

פעל במשך כשש שנים בהתנדבות בייצוג עמותת הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות בכל הקשור לקיום אירועי מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים וכן במאבק כנגד הפליית הבית הפתוח וקהילת הלהט"ב על ידי עיריית ירושלים.

פעילות ציבורית

ברנע עמד בראש אגודת הסטודנטים לרפואה ומאוחר יותר בראש אגודת הסטודנטים למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים בשנים 2001–2002 מטעם "ירושלים עכשיו" – רשימה בלתי מפלגתית בראשות ארנן יקותיאלי. בשנות כהונתו נאבק ופעל כנגד ראש העירייה, אהוד אולמרט. בתקופה זו ניהל מספר עתירות עקרוניות אותן הגיש כחבר מועצת העירייה בנושאים של שוויון ושקיפות בתקצוב מוסדות חינוך וכספי תמיכה, ומנהל תקין של העירייה וחברות הקשורות בה.

ב-2011 הקים, יחד עם עורכי דין הפעילים בעשייה למען צדק חברתי וזכויות אדם, את רשימת "לתכלית ראויה", שהתמודדה ביוני 2011 בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין. ברנע נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה.

בשנת 2011 זכה ב"פרס הרמן שוורץ למשפט וצדק חברתי" המוענק על ידי הקרן החדשה לישראל.

חבר הנהלת "בצלם" וכיהן כיו"ר הנהלת "בצלם" בשנים 2011 ו-2012.

התדיינויות בבית המשפט העליון ובתיקים מנהליים שתרמו להתפתחות המשפט הציבורי בישראל

• עע"מ 343/09 הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים נ' עיריית ירושלים (ביחד עם עו"ד עינת הורביץ ועו"ד אורלי ארז לחובסקי מהמרכז לפלורליזם יהודי)– פסק דין שקיבל את ערעור הבית הפתוח בנושא תמיכות מעיריית ירושלים וחייב את העירייה לתת תמיכה לבית הפתוח כמרכז הקהילתי של הקהילה הגאה. פסק הדין מכיר בקהילה כקהילת מיעוט מוחלשת ומופלה. בפסק הדין ניתן סעד בעל אופי חוקתי של reading-in.
• בג"ץ 4124/00 ארנן יקותיאלי ז"ל ואח' נ' השר לענייני דתות ואח' – עתירה חוקתית כנגד הוראה מפלה בחוק התקציב שהקנתה הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים. זאת לעומת שלילת הבטחת הכנסה מאימהות חד-הוריות שיוצאות ללימודים. העתירה עוררה שאלות יסוד בסוגיות של שוויון והפליה, העתירה התקבלה. בעקבותיה עלו לדיון ציבורי הסוגיות סיוע וקידום לימודים של אנשים מוחלשים במוסדות להשכלה גבוהה (בג"ץ 616/11 בו ייצג ברנע את התאחדות הסטודנטים נגד ממשלת ישראל אשר גם היא התקבלה) והצדקת מתן תמיכות כספיות לתלמידי הישיבות ועידוד השתלבותם בשוק העבודה.
• בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ואח' נ' שר האוצר – העתירה החוקתית נגד הפרטת בתי הסוהר שנתקבלה בהרכב מורחב. בתיק זה הצטרף ברנע יחד עם עו"ד יעל ברדה לצוות הייצוג בעתירה - עו"ד אביב וסרמן ועו"ד אפי מיכאלי - והוביל יחד עם חבריו להצלחה בעתירה – בית המשפט קיבל את העתירה וביטל במלואו את החוק שהוסיף את התיקון לפקודת בתי הסוהר. בפסק הדין נקבעו קביעות עקרוניות לגבי היקף ההגנה החוקתית על כבוד האדם והחירות האישית. כן כולל פסק הדין התייחסות חשובה לאמנה החברתית ולמשמעותה. בית הסוהר הפרטי בוטל ובמקומו הועבר המבנה שהוקם למדינה והוא משמש כבית סוהר ציבורי המופעל ומנוהל על ידי שירות בתי הסוהר;
• בג"ץ 6741/99 ארנן יקותיאלי ואח' נ' שר הפנים ואח' – בית המשפט קיבל העתירה וביטל הנחות מפלות בארנונה. פסק הדין כולל קביעות חשובות לגבי השוויון ויישומו ולגבי השוני בין המדינה לבין רשות מקומית בכל הקשור למתן הנחות (או פטורים) ממסים;
• בג"ץ 2031/00, 2030 סינגור קהילתי וח"כ תמר גוז'נסקי נ' שר הבינוי והשיכון ואח' – עתירה אשר בעקבותיה הותקנו תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשס"א-2000 ונקבעו הסדרים נוספים לשמירת זכויות דיירי הדיור הציבורי ולמניעת כרסום בזכויות אלו. התקנות הותקנו ולאחר מכן נמחקה העתירה שהתייתרה;
• בג"ץ 8988/06 משי זהב נ' מפקד מחוז ירושלים (2006) נדחו העתירות נגד קיומו של מצעד הגאווה בירושלים (ביחד עם עו"ד דן יקיר).
• בג"ץ 5277/07 מרזל נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים (2007) נדחו העתירות נגד קיומו של מצעד הגאווה בירושלים (ביחד עם עו"ד דן יקיר).
• עת"מ 526/05 הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים (ע"ר) נ' עיריית ירושלים ואח' (במשותף עם ד"ר יעקב בן שמש). העתירה התקבלה. ראש העיר והעירייה חויבו בהוצאות ניכרות;
• הגנה על בעלי חיים בשביה בגן החיות התנ״כי.
• בג"ץ 5969/20 - שימוש ופיתוח הדוקטרינה ״שימוש לרעה בכותרת חוק יסוד".
• בג"ץ 5469/20 - ביטול המגבלות שהוטלו על קיום הפגנות בזמן הקורונה.
• בג"ץ 2199/21 - פרס ישראל לפרופ׳ עודד גולדרייך.
• בג"ץ 8076/21 - פרס ישראל לפרופ׳ עודד גולדרייך - חיוב השרה להעניק הפרס.
• בג"ץ 262/16 - אחת מהעתירות בנושא מתווה הגז.
• בג"ץ 4500/07 - עתירה בנושא שינוי הרכב דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2, ומניעת מינוי רפי גינת למנכ"ל החברה.
• בבג"ץ עילת הסבירות נמנה ברנע עם עורכי הדין המייצגים את אחת העותרות, התנועה הדמוקרטית האזרחית.

המאבק בהפרטה

מאז ההישג התקדימי בבג"ץ הפרטת בתי הסוהר, עסק ברנע ביתר שאת במאבקים משפטיים וציבוריים כנגד הפרטה פוגענית של שירותים ונכסים ציבוריים, ובין השאר הוביל את העתירה העומדת בבג"ץ כנגד הפרטת הקרקעות והרפורמה במינהל מקרקעי ישראל בה ייצג את תנועת דרור ישראל, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, המחנות העולים, פרופסורים לחוסן מדיני, וחברי הכנסת שלי יחימוביץ', אריה אלדד ונחמן שי.^{[דרושה הבהרה]}

קישורים חיצוניים

• קובי בן שמחון, הכירו את עו"ד גלעד ברנע - האיש שהוביל את העתירה לביטול הפרטת בתי הסוהר, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
• גלעד ברנע ויעל ברדה, תאוריה חוקתית, אסטרטגיה ועריכת–דין ציבורית בפרשת ביטול הפרטת בתי–הסוהר בכתב העת מעשי משפט.
• גלעד ברנע, ‏וההפרטה נמשכת באין מפריע, ארץ אחרת 24 במאי 2010
• "דל, חלקי, לעתים מגמתי ומטעה", באתר העין השביעית, 26 ביולי 2015
• על הפרטת בתי הסוהר באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
• גלעד ברנע באתר לתכלית ראויה