גלעד עברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גלעד עברון

גלעד עברון (נולד ב-1955) הוא מחזאי, תסריטאי וסופר ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירותו

גלעד עברון נולד ב-1955 וגדל ברמת גן. אביו, בועז עברון, היה עיתונאי, מבקר תיאטרון, מרצה באוניברסיטה, הוגה דעות, מתרגם ופעיל פוליטי.

בשנים 1979-1976 למד אמנות פלסטית במחלקה לאמנות באקדמיה "בצלאל". ב-1978 היה עברון אחד ממקימי ה"סדנה לאמנות" ביבנה. עברון היה מורה והיה פעיל בהתארגנויות פוליטיות של השמאל כתנועת "יש גבול".

פעילות כתסריטאי

ב-1985 הופק תסריטו הראשון, "לחם", דרמה טלוויזיונית שכתב ביחד עם מאיר דורון ובוימה על ידי רם לוי.

הסרט הוקרן בערוץ הראשון וזכה להצלחה רבה ושבחים מן הביקורת, ואף זכה בפרס איטליה הבינלאומי לדרמת הטלוויזיה הלא-תיעודית. בעקבות הצלחת "לחם" בשנים 1985-1995 עברון כתב תסריטים נוספים לטלוויזיה הישראלית, ביניהם דרמת הטלוויזיה "הורים ובנים" והמיני-סדרה "מר מאני" על-פי ספרו של א.ב. יהושע.

פעילות כמחזאי

ב-1988 עלתה בתיאטרון הקאמרי הצגתו הראשונה, "גשם", בבימוי רמי דנון, ששיחק ב"לחם". בהצגה זו עברון שיתף פעולה לראשונה עם השחקן יגאל נאור, שכיכב לאחר מכן במחזות נוספים שכתב. ב-1992 עלה מחזהו השני "יהוא", בבימויו של חנן שניר, אשר זכה להצלחה רבה וזיכה את ההצגה בפרס אקו"ם.

בשנים 1996-1998 היה עברון מחזאי הבית של תיאטרון הבימה, אשר באותו זמן העלה את הצגתו "הר לא זז".

מאז 1997 מחזות של עברון הופקו בתיאטרונים ופסטיבלים שונים ברחבי הארץ, בצרפת ובגרמניה. ב-2012 זכה בפרס המחזאי בטקס פרס התיאטרון הישראלי על מחזהו "יוליסס על בקבוקים". ההצגה בהפקת תיאטרון חיפה ובבימוי אופירה הניג, זכתה גם בפרס התיאטרון הישראלי כהצגה המקורית של השנה, ובפרס המחזאות ע"ש ניסים אלוני.

פעילות כסופר

ב-2003 פרסם עברון את ספרו הראשון, אוסף סיפורים קצרים בשם "מראה מקום", בהוצאת עם עובד. מתוכו סיפור "הבז", תורגם לאנגלית ופורסם בכתב העת האנגלי "גרנטה".

חייו האישיים

גלעד עברון נשוי לד"ר נורית כהן-עברון, מרצה לחינוך לאמנות. הם מתגוררים יחדיו ביפו, ולהם שלושה ילדים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו של עברון מעלות לעתים קרובות ביקורת חברתית ופוליטית אודות המציאות הישראלית, בין עם על ידי עימות ישיר עימה ("לחם", "הבז", "יוליסס על בקבוקים") או על ידי יצירת מציאות אלטרנטיבית ("יהוא", "הר לא זז", "הטענה של דון קיחוטה"). לעתים קרובות, במרכז העלילה נמצאת דמות אשר מנוכרת לחברה בה היא נמצאת, ועליה להכריע בדילמה מוסרית אישית אשר נוצרת בעקבות הנסיבות הפוליטיות של החברה בה היא נמצאת.

במובן זה, ניכר כי דמויותיו של עברון נוטות להיות במקביל דמויות מורכבות ואינדיבידואליות מצד אחד, ודמויות אלגוריות שמהן ניתן להשליך אודות המצב האקטואלי של החברה.

תמה מרכזית נוספת במחזותיו של עברון היא השיח על השפה התיאטרונית עצמה. לדברי עברון:

Cquote2.svg

"תיאטרון יכול להיות המון דברים, אבל קודם כל הוא מוכרח להיות תיאטרון. והדרך לבדוק את זה היא דרך מה שכל מחזה צריך לשאול ולענות בדרך עשייתו: מה יש בו שאפשרי ונכון רק לבמת התיאטרון ולא לשום מדיום אחר. אם מחזאי מוצא הגדרה משמעותית לשאלה הזאת, אפשר להניח שמצא את המפתח לעבודתו – איך לספר מה שרוצים לומר או לגעת בו." [1]

Cquote3.svg

מבחינה אמנותית, הרקע של עברון באמנות פלסטית השפיע עליו כך שעולם הדימויים הוויזואליים והאסתטיקה החזותית מהווים מרכיב מרכזי בהצגותיו כבר במחזה עצמו, עוד לפני תהליך הבימוי.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה תיאטרון עיר במאי שנה
גשם תיאטרון הקאמרי תל אביב רמי דנון 1988
יהוא תיאטרון הבימה תל אביב חנן שניר 1992
הר לא זז תיאטרון הבימה תל אביב חנן שניר 1996
קין פסטיבל למחזות קצרים תל אביב מיקי גורביץ' 1997
שמיים תיאטרון החאן ירושלים אופירה הניג 1999
לב טוב תיאטרון הבימה תל אביב חנן שניר 2000
יהוא, המחזה המתורגם פריז זוהר וקסלר 2000
שמיים, המחזה המתורגם תיאטרון אוברט פריז מישל דידים 2005
עין לטושה פסטיבל תיאטרון קצר תל אביב יעל קרמסקי 2007
הטענה של דון קיחוטה תיאטרון אנסמבל הרצליה הרצליה אופירה הניג 2008
רק השפה נשארה (השטן משאטיון), המחזה המתורגם קומדי פראנסז פריז זוהר וקסלר 2009
רק השפה נשארה (השטן משאטיון), המחזה המתורגם פסטיבל לכתיבה דרמטית עכשווית בינלאומית Abbey of Prémontrés בPont-à-mousson זוהר וקסלר 2009
יוליסס על בקבוקים תיאטרון חיפה חיפה אופירה הניג 2010
יוליסס על בקבוקים, בכורה בגרמנית תיאטרון אאוגסבורג גרמניה מרקוס טראבוש 2012
יוליסס על בקבוקים, קריאה בצרפתית תיאטרון Rond Point פריז זוהר וקסלר 2012
זוז, אתה מסתיר לי את השמש פרויקט בינלאומי בשיתוף ובתמיכת פרויקט עצמאי בהפקת TAK Theater, Liechtenstein,Kurtheater, Baden, Spielart Festival, Munich, Zurcher Theaterspektakel, Zurich יוסוף אבו ורדה, גלעד עברון, אופירה הניג וחומרים תיעודיים אופירה הניג מאי 2013

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שישה מחזות, קובץ מחזות, הוצאת ספרא, אוניברסיטת תל אביב, 2007
  • מראה מקום, קובץ סיפורים קצרים, הוצאת עם עובד, הספרייה לעם, 2003.
  • הבז, פרסום באנגלית של הסיפור, כתב העת גרנטה, אנגליה, 2005.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות

אודותיו

מבחר ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלעד עברון, שישה מחזות, עמ' 6.