גלקטוז

**גלקטוז**
כתיב כימי	C₆H₁₂O₆
מסה מולרית	180.156 גרם/מול
מספר CAS	59-23-4
צפיפות	1.5 גרם/סמ"ק
מסיסות	650 גרם בליטר
טמפרטורת היתוך	168-170 °C ; 271.15 K
NFPA 704	0 ‏ 1 0

גָלַקְטוֹז הוא חד-סוכר, המצוי בפירות חמצמצים (תפוזים, שזיפים, חמוציות, אננס), בירקות שורש (לוף, בצל, סלק סוכר) וכן בחלק ממוצרי החלב ובסוגי מסטיקים שונים. הגלקטוז הוא אחד ממרכיבי סוכר החלב (לקטוז). הלקטוז הוא דיסכריד המורכב מגלוקוז וגלקטוז. הגלקטוז, בדומה לגלוקוז הוא הקסוז.

ההבדל בין גלוקוז לגלקטוז הוא מיקום הקבוצה ההידרוקסית על פחמן C4 (כלומר הוא אפימר C4 שלו), שנמצאת מעל מישור הטבעת בגלקטוז ומתחת אליו בגלוקוז.

לאחר תהליך חימצון מתקבלות חומצה גלקטורונית (חמצון על C6), או גלקטונית (חמצון על C1). חמצון C1 ו-C6 נותן חומצה מזו גלקטרית "חומצה מוצית".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1855 התגלה כי בהידרוליזה של סוכר החלב לקטוז מתקבל סוכר נוסף לגלוקוז. ב-1865 בודד לואי פסטר את החומר. השם גלקטוז (או "glucose lactique" - גלוקוז חלבי בשל מקורו בסוכר החלב) מופיע אצל מרסלין ברתלו (Marcellin Berthelot) בספרו "Chimie organique fondée sur la synthèse". השם גלקטוז נגזר מהמילה γάλακτ- (gálakt-) שמשמעותה "חלב" ביוונית עתיקה, ומהסיומת הכימית "ose" המקובלת עבור סוכרים. הרמן אמיל פישר מצא את המבנה המרחבי ב-1894.

מחלות הקשורות בגלקטוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחלה המטאבולית התורשתית הנדירה גלקטוזמיה חסר לתינוקות האנזים הדרוש להפיכה של גלקטוז לגלוקוז.

במחלת אי-הסבילות ללקטוז (Lactose Intolerance), קיים פגם באנזים בטא-גלקטוזידאז המפרק לקטוז לגלוקוז וגלקטוז. אנשים הסובלים מהמחלה אינם יכולים לעכל את הסוכר המצוי בחלב. בגופם הלקטוז עובר למעי, שם הוא מעוכל על ידי חיידקים וגורם לשחרור גז בצורת נפיחות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: גלקטוז
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלקטוז