גל וינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גל וינשטיין
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1970
מקום לידה ישראל
לאום ישראלי
תחום יצירה פיסול
"נהלל" (2009-2010), עץ לבוד ושטיחים, אוסף מוזיאון ישראל.

גל וינשטיין (נולד ב-1970) הוא פסל ואמן ישראלי. יצירותיו עושות שימוש ביקורתי בדימויים מן ההיסטוריה של החברה והתרבות הציונית בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינשטיין גדל בשכונת רמת חן שברמת גן וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון בליך. הוא החל בלימודים אקדמיים באקדמיה לאמנות ולעיצוב בבצלאל בשנת 1993 וסיימם בהצלחה בשנת 1997. עם סיום לימודיו לימד במכללת אורנים, בבצלאל ובשנקר. תערוכת היחיד הראשונה שלו, במסגרת "שלושה אמנים, שלוש תערוכות יחיד" הוצגה ב-1998 בסדנאות האומנים. וינשטיין זכה באותה שנה בפרס האמן הצעיר מטעם משרד החינוך והתרבות. בנוסף זכה בפרס ישראכרט ומוזיאון תל אביב לאמנות ב-2004 וכן בפרס קולינר ובפרס משרד המדע בשנת 2006.

וינשטיין מתגורר ויוצר בתל אביב.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992-1993 המחלקה לעיצוב תפאורות בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב
  • 1993-1997 בוגר המחלקה לאמנות, בצלאל, ירושלים

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנות, תיכון בן צבי, קריית אונו; בצלאל
  • 2000-2008 אורנים, מכללה האקדמית לחינוך, קריית טיבון
  • 2002-2008 בצלאל ירושלים
  • 2008- מכללת שנקר, מחלקה לאומנות רב תחומית, רמת גן

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות במרחב הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גן הפסלים ע"ש אבי רן [1] "משחק לבן, עבודה שחורה", 2008

שיטת עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינשטיין משתמש בטכניקת עבודה מקורית, שכוללת הדבקת צמר פלדה על פני הציור. בכך נוצרות יצירות ריאליסטיות שנראות מרחוק כרישום מדויק של הנוף, ורק מקרוב ניתן לזהות את חומר הגלם. מלבד צמר פלדה, הוא משתמש בחומרים תעשייתים נוספים, כמו שטיחים, דשא מלאכותי, ו-PVC.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודתו "עמק יזרעאל", הדביק וינשטיין שטיחים מקיר לקיר על גבי דיקטים, ויצר מרבד גדול הדומה לעמק פורה שמצולם ממבט על. רק מקרוב ניתן לזהות את חומר הגלם הפשוט שבו הוא השתמש.

סדרת עבודות של וינשטיין, שמבוססות על צילומים של הצלם פטר מרום מתוך הספר "שירת האגם הגווע" המנציח את אגם החולה לפני ייבושו, הוצגה בתערוכת יחיד שלו בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב. וינשטיין עיבד את צילומיו של מרום, הגדיל אותם ועיצב אותם בעזרת הדבקת צמר פלדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]