גל (צוללת)
| צוללת מדגם גל | |
|---|---|
| אח"י גל מיד לאחר העברתה למוזיאון ההעפלה וחיל הים | |
| תיאור כללי | |
| סוג אונייה | צוללת |
| צי | חיל הים הישראלי |
| סדרה | גל |
| סדרה קודמת | T |
| סדרה עוקבת | דולפין |
| אוניות בסדרה | אח"י גל, אח"י תנין ואח"י רהב |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | ויקרס בבריטניה |
| הוכנסה לשירות | דצמבר 1976 |
| גורלה | אח"י רהב נגרטה, אח"י גל במוזיאון ההעפלה וחיל הים ואח"י תנין ממתינה לקונה בגרמניה |
| נתונים כלליים | |
| הדחק | 420 טון על פני המים, 600 טון בצלילה |
| אורך | 45 מטר |
| רוחב | 4.70 מטר |
| שוקע | 3.70 מטר |
| מהירות | 17 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים |
| גודל הצוות | 23 לוחמים |
| הנעה | 2 מנועי דיזל, מנוע חשמל אחד |
| צורת הנעה | מדחף אחד |
| חימוש | טילי ים-ים הרפון מתוצרת מקדונל דאגלס בעל ראש נפץ במשקל 227 ק"ג. 8 צינורות טורפדו 533 מ"מ, בעל התבייתות פאסיבית/אקטיבית וראש נפץ במשקל 150 ק"ג |
| אמצעי גילוי ול"א | מכ"ם חיפוש וסונאר Atlas Elektronik |
גל הוא השם שניתן בחיל הים הישראלי לצוללות מדגם 540 של חברת ויקרס (Vickers) הבריטית. שלוש צוללות מדגם זה, אח"י (אוניית חיל הים) גל, אח"י תנין ואח"י רהב, שירתו בחיל הים הישראלי בשנות השבעים, השמונים והתשעים. לאח"י "תנין" ואח"י "רהב" מדגם גל קדמו צוללות באותו שם, אשר היו מדגם S והיו הצוללות הראשונות בחיל הים. הצוללות מדגם S הוצאו מן השרות בשנות השישים המאוחרות.
מקור שמות שתי הצוללות האחרונות בשמות שתי מפלצות המתוארות בספר ישעיהו – "רהב" ו"תנין": "עורי עורי לבשי-עוז, זרוע ה'--עורי כימי קדם, דורות עולמים; הלוא את-היא המחצבת רַהַב, מחוללת תַּנִּין." (ישעיהו נ"א, ט).
הצוללות נבנו עבור חיל הים במספנות ויקרס בבריטניה על פי תכנון גרמני שהיה מבוסס במידה רבה על דגם ה-206 הגרמני. הצוללת הראשונה, אח"י גל בפיקודו של רס"ן ישראל לשם, הגיעה לארץ ב-21 בדצמבר 1976. הצוללת השנייה שהושקה, אח"י תנין בפיקודו של רס"ן דורון עמיר הגיעה לנמל חיפה ביולי 1977. אח"י רהב בפיקודו של רס"ן עמירם עינת הגיעה לחיפה בדצמבר 1977.
אח"י תנין הייתה גם האחרונה לצאת מהשרות. בטקס שנערך בחיפה ב-2002 הורד נס שירות פעיל מהצוללת ובכך הסתיימה הפעלת הדגם בחיל הים.
אח"י רהב הוצאה משרות ב-1977 ונגרטה. אח"י תנין וגל הובלו לאחר תקופת אחסנה בנמל חיפה למספנה בגרמניה שם הן המתינו לאיתור קונה.
בשנת 2007, לאחר שלא נמצאו קונים לצוללות המיושנות, שופצה אח"י גל על ידי המספנה הגרמנית והפכה לצוללת מוזיאון. בעזרת מימון גרמני הועברה הצוללת אל מוזיאון ההעפלה וחיל הים שבחיפה. הצוללת שבה לישראל ב-7 באוקטובר 2007 והועברה על גבי משאית למוזיאון[1].
תוכן עניינים |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, עמותת דולפין
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|