גמולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהלומים

גֶמולוגיה היא תורת אבני החן, או מדע חקר אבני החן, והיא תת-ענף של המינרלוגיה העוסקת באבנים וגבישים טבעיים באופן כללי, ושל הגאולוגיה. מקור השם במילה האנגלית גֶ'ם (gem), שפירושה אבן-חן.

מקצוע הגמולוגיה עוסק במיון וסיווג האבנים, זיהויין, תיעוד צורתן, המבנה הגבישי שלהן, אופן ליטושן, פגמים באבן ואינקלוזיות. כן הוא עוסק בהערכת השווי של אבני חן. מרבית העיסוק בגמולוגיה מתבצע במעבדה גמולוגית.

ענף נוסף של המקצוע עוסק בעבודה המעשית של ביקוע וליטוש אבני חן גולמיות באופן המיטבי. העוסק במקצוע הגמולוגיה נקרא גמולוג.

סוגי האבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבני החן הן ברובן גבישים (קריסטלים) אאהודרלים (בעלי צורה מושלמת) או סבהדרלים (בעלי צורה כמעט מושלמת) של מינרלים שונים.

נהוג לחלק אבני חן למספר קטגוריות:

  • אבנים יקרות - כגון יהלומים, ספיר או ברקת (איזמרגד), נדירות בטבע וניתן למצוא אותן רק בסביבות מאוד מיוחדות. לחלקן מבנה גבישי המקנה להן תכונות אופטיות ייחודיות וכן תכונות פיזיקליות המקשות את עיבודן. שילוב של גורמים אלו בתוספת פיקוח בינלאומי הוא הסיבה למחירן גבוה.
  • אבני חן / אבנים חצי יקרות - כגון קוורץ או גארנט, בעלות נפיצות גבוהה יותר ופשוטות יותר לעיבוד, ולפיכך גם מחיריהן יחסית נמוכים יותר.
  • אבנים סינתטיות - אבנים מעשה ידי אדם שנוצרו באופן מלאכותי כאבן המצויה בטבע.
  • אבנים מעשה ידי אדם - תצורות גביש סנטטיות שאינן מופיעות באופן אחר בצורה טבעית בכדור הארץ, כמו ביסמוט.
  • אבנים אורגניות - אבנים הנוצרות בטבע, כתוצאה של תהליך אורגני, שנחשבות כאבני חן ואף עונות להגדרה של מינרל, כגון פנינה או ענבר.

כמו כן, ניתן לייצר חיקויים לאבני חן מזכוכית, שלה הרכב כימי כמו לגביש הקוורץ, אולם היא בעלת מבנה אמורפי להבדיל מהמבנה הגבישי המסודר המוביל ליצירת גביש הקוורץ ותכונותיו האופטיות הייחודיות.

סיווג גבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבישים מסווגים ומוערכים לפי מספר קריטריונים מוגדרים:

  1. יופי - הצבע, מידת הברק, פגמים פנימיים באבן ואופן הליטוש של האבן.
  2. עמידות - מדד המורכב משלושה מדדים פנימיים:
  • קשיות - עמידות בפני שריטות, ויכולת החריטה בחומרים אחרים. יהלום הוא החומר הקשה ביותר בטבע (לעניין זה ראו סולם מוס)
  • קשיחות - עמידות האבן בפני שבירה וסדיקה.
  • עמידות - עמידות כימית להשפעות חיצוניות כגון חומצה, חום, אור, תהליכים כגון חימצון, וחשיפה לכימיקלים אחרים (כמו דטרגנטים).
  1. נדירות - מידת הימצאותה של האבן בטבע. אבן עשויה להיות נדירה בשל החומרים המרכיבים אותה או בשל מורכבות הנסיבות הטבעיות המאפשרות את היווצרותה, ואף בשל הקושי הכרוך בכרייתה.

אבנים יקרות מוערכות גם לפי גודלן ומשקלן, אם כי לא תמיד אבן גדולה מאותו סוג תהיה יקרה יותר מאבן קטנה, והמחיר מושפע גם מפגמים באבן המסוימת, או צורת הליטוש, אם אין מדובר באבן גולמית. לעתים, מספר אבנים קטנות שהופקו מאבן אחת גדולה יהיו שוות יותר מאשר האבן הגדולה המקורית. לעתים החלוקה לאבנים קטנות מתבצעת עקב פגמים באבן הגדולה, או עקב מיעוט הקונים המסוגלים להציע את המחיר עבור אבן גדולה במיוחד.

גמולוגיה ברפואה המשלימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק בקריסטלים בתחום הרפואה המשלימה והמיסטיקה קרוי גם הוא גמולוגיה, ובהקשר זה מיוחסות לקריסטלים תכונות אנרגטיות האמורות להשפיע על הגוף והנפש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מדעי כדור הארץ

אוקיינוגרפיהגאוכימיהגאוכרונולוגיהגאולוגיהגאולוגיה כלכליתגאולוגיה היסטוריתגאולוגיה ימיתגאולוגיה סביבתיתגאוגרפיה פיזיתגאולוגיה פלנטריתגאולוגיה קרחוניתגאומגנטיקהגאומורפולוגיהגמולוגיהגאוסטטיסטיקהגאופיזיקהוולקנולוגיהטקטוניקהכרייהמטאורולוגיהמינרלוגיהסייסמולוגיהסינופטיקהפדולוגיהפטרולוגיהפלאוגאוגרפיהפלאוקלימטולוגיהפלאונטולוגיה