גמלא (יישוב עתיק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גמלא העתיקה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המצור על גמלא
מלחמה: המרד הגדול
CCenter
שרידי העיר כיום
תאריך התחלה: 67
קרב לפני: קרב בית חורון
קרב אחרי: המצור על ירושלים
מקום: גמלא, הגולן
תוצאה: ניצחון של הרומאים
קואורדינטות: 32°54′09″N 35°44′27″E / 32.902522°N 35.74071°E / 32.902522; 35.74071קואורדינטות: 32°54′09″N 35°44′27″E / 32.902522°N 35.74071°E / 32.902522; 35.74071
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות
30,000  9,000 
אבידות
  כולם (5,000 התאבדו מקפיצה מראש הצוק והנותרים הוצאו להורג בידי הרומאים לאחר כיבוש העיר, למעט שתי נשים אצילות, קרובות למלך אגריפס השני, ששהו במקום במקרה)
מיקום גמלא
גמלא
גמלא

גמלא הייתה עיר ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני. חפירות נרחבות התקיימו בגמלא מ-1976 ועד 1991 בניהולו של הארכאולוג שמריה גוטמן. היום מהווה אתר החפירות של העיר גמלא חלק משמורת הטבע גמלא ונחשב לאתר תיירות חשוב. סך השטח הבנוי של העיר היה כ-180 דונם, שטח שנחשב גדול בעת העתיקה.

שמה של העיר נגזר מהשם "גמל" על שם הגבעה דמוית דבשת גמל עליה היא שכנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר גמלא מוזכרת בתלמוד כאחת מהערים מוקפות חומה מתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. ככל הנראה, עוד קודם לכך, בתקופת הברונזה הקדומה היה במקום יישוב שחרב. לאחר שיבת ציון התיישבו במקום צאצאי הגולים. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר מידי מתיוונים או מושלים הלניסטיים במאה הראשונה לפנה"ס ויישב בה יהודים, מתוך כוונה לאכלס את אזורי הסְפר של ממלכתו.

יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל בזמן מרד הגדול נגד הרומאים, הורה בשנת 66 לבצר את גמלא כמעוזו הראשי בגולן (קדמוניות היהודים 13:394). יוסף בן מתתיהו מתאר את הטופוגרפיה של העיר, התלויה על צלע הר תלולה ואליה מוביל רק שביל אחד (גם כיום). העיר בנויה על גבעה המוקפת מדרונות תלולים משלושה עברים, ומצד צפון מזרח היא מבוצרת בחומה שבנה יוסף. הוא מפרט לגבי המצור שהטיל אספסיאנוס שהוביל לכיבוש העיר בשנת 67 (יש לשים לב שבשלב זה יוסף בן מתתיהו היה כבר שבוי בידי הרומאים). הרומאים הרעישו את חומת העיר באיל ברזל והחלו לדחוק את מגני העיר היהודים מעלה, אולם בשלב מסוים כוח החלוץ ניתק מן הכוח המרכזי. היהודים כיתרו את הרומאים, ודחקו אותם אל הגגות (שבשל תלילות העיר היו צמודים לקרקע). הגגות קרסו תחתיהם, וחיילים רומיים רבים מצאו את מותם. בניסיון השני לכיבוש העיר הצליחו הרומאים למוטט את מגדל השמירה בעיר ולהשתלט על העיר הנצורה. ארבעת אלפים מתושבי העיר נטבחו, בעוד חמשת אלפים בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר (מלחמות היהודים ד' 1-83). בסך הכול נהרגו בעיר 9,000 נפש, מתושבי גמלא ותושבי הכפרים הסמוכים שמצאו בה מחסה מפני הכוחות הרומאים הקרבים.

זיהוי וחפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת שטחי חפירות גמלא
בית הכנסת העתיק של גמלא

מיקומה של גמלא נשכח עם השנים. עם תחילת חקירת ארץ ישראל הוצעו לזיהויו מספר אתרים שונים, בהם קלעת אל-חצן (שם מקובל כיום לזהות את סוסיתא). אתר אחר היה תל א-דרע, הנמצא בנחל רוקד, ונבדק על ידי גוסטב דלמן בשנת 1911. האתר נמצא מול הכפר ג'מליה בשטח סוריה. בשנת 1968, לאחר כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים, בעת שנערך סקר אתרים ונופים בגולן, הצביע יצחקי גל, על פי נתונים בשטח, על גבעת א-סלם כעל מיקומה של גמלא העתיקה. בפרט משכה את תשומת לבו העובדה שניתן לראות מאתר גמלא את הכנרת ואת היישוב מגדל המזוהה עם טריכיי, מיקום המתיישב עם תיאורו של יוסף בן מתתיהו (בעוד שהדבר בלתי אפשרי מתל א-דרע). בשנת 1976 נערכו במקום חפירות בראשות הארכאולוג שמריהו גוטמן שחשפו את שרידי החומה, מקום פריצתה על ידי הרומאים, מבנים מהעיר ותחמושת מהמצור - אבני קלע וראשי חץ. כמו כן התגלה בחפירה מטבע ברונזה ייחודי אשר הוטבע בגמלא שעליו נכתב "לגאולת ירושלים הקדושה" (במקור לגאלת ירשלם הק).ממצא זה מעיד כי הלחימה בגמלא הייתה למען ירושלים.

בחפירות התגלו גם שרידי היישוב הקדום יותר, מתקופת הברונזה, שעל שרידיו הוקם בימי בית שני בית בד ולידו מקווה טהרה נוסף שנראה שימש את עובדי בית הבד. ממצא בולט נוסף בעיר הוא בית הבד המערבי, שתקרתו נתמכה על ידי שתי קשתות גדולות, ששוחזרו.

בית כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך החפירות נתגלה בית הכנסת של גמלא, שמקורו כנראה בתקופה ההרודיאנית. זהו ממצא ייחודי שכן היה זה בית הכנסת הראשון מהתקופה ההרודיאנית שנתגלה - תקופה שבה עדיין היה קיים בית המקדש בירושלים. בית הכנסת המפואר עמד בסמוך לכניסה לעיר. המבנה מחולק לאולם ראשי ולסטווים על ידי ארבעה טורי עמודים בעלי כותרות מקושטות ועיטורים. טור עמודים נוסף חצה את האולם הראשי לשניים. מעניין לראות שהעמודים שניצבו בפינות האולם הם בעלי חתך בצורת לב, בדומה לבתי כנסת אחרים במרחב הגליל, כמו בית הכנסת בברעם או בכפר נחום. רצפתו של האולם המרכזי לא הייתה מרוצפת, וככל הנראה כוסתה בשטיחים או במחצלות. ליד הפינה הצפון-מערבית של האולם המרכזי מצאו החוקרים גומחה, וההערכה היא כי שימשה כארון הקודש ובה נשמרו ספרי התורה. ליד בית הכנסת נחשף מקווה טהרה. בחלק המערבי של גמלא מצאו החופרים מבנים מפוארים שהיו שייכים כנראה לשכונת עשירי העיר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמריהו גוטמן, גמלא, עיר במרד, הוצאת משרד הביטחון.
  • שמריהו גוטמן, גמלא: החפירות בשמונה העונות הראשונות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה.
  • שמריהו גוטמן, גמלא, אריאל 50-51, ירושלים 1987, עמ' 132-119.
  • צבי מעוז, ארכיטקטורה של גמלא ובנייניה, ספר זאב וילנאי ב', ירושלים 1987, עמ' 154-147.
  • דני שיאון, "גמלא: ישן וחדש", קדמוניות 121 (תשס"א), עמ' 2-3
  • עפר בהט, ליאורה בהט, גמלא טבע ונוף, הוצאת משרד הביטחון, 1991

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גמלא (יישוב עתיק) בוויקישיתוף


בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן
בית הכנסת העתיק בחמת גדרבית הכנסת העתיק באום אל-קנאטרבית הכנסת העתיק בגמלאבית הכנסת העתיק בקצריןבית הכנסת העתיק ביהודיהבית הכנסת העתיק בדבורה טראם