גמלי שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgגמלי שלמה
Zorak-Mantis.png
גמל שלמה בעל צבעי הסוואה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
תת־מחלקה: תיקאים
סדרה: גמלי שלמה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mantodea

גמלי שלמה (שם מדעי: Mantodea), סדרה של חרקים בעלי גלגול חסר בתת-מחלקת תיקאים בעלי גוף ארוך וצר. ראשם בעל שתי עיניים גדולות, מחושים ארוכים ובעל יכולת תנועה טובה. רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו. גמל שלמה קרוב למשפחת החרגוליים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החרק נקרא על שום החזה הקדמי הארוך והראש הקטן, העשוי לנוע לצדדים, המשווים לו דמות של גמל. הקשר לשלמה הוא האגדה כי שלמה המלך כעס על הגמל שלו והפך אותו לחרק זה.‏[1] במצבן הרגיל, רגליו סמוכות לגוף ונראות כפרושות לתפילה, ועל שום כך נקרא גם בשם "הַצַּלְיָן" (מתפלל בארמית-צלי).

באנגלית, נקרא החרק "praying mantis", כלומר: "הנביא המתפלל". בערבית, הוא נקרא "جَمَلُ اليَهُود" (ג'מל אליהוד) או "فرس النبي" (פֿרש א (ל)נבי; מילולית: "סוס הנביא").

מראה ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחרק זה יש פרצוף השונה מפרצופם של שאר החרקים. על ראשו הקטן מתנוסס זוג מחושים חוטיים ארוכים. לחזהו הקדמי מחוברות שתי רגלי טרף ארוכות, הזקופות כלפי מעלה. כדי להבין את דרך פעולתן של רגליים אלו דומה לאולר שלאורך ידיתו עוברות שתי שורות שיניים, ולהבו מסתיים בקוץ חד. הידית במקרה הזה היא קולית הרגל, בעוד הלהב הוא השוק. חרק הקרב אל גמל-השלמה נלכד במהירות הבזק בין הקוליות והשוק ונמחץ בין שיני הקולית. לאחר מכן הוא נאכל אט-אט. בתום הסעודה הזאת נותרות לפליטה כנפיו של החרק הנטרף. הטרף העיקרי של גמל השלמה הם חגבים וזבובים.

הזדווגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת ההזדווגות של גמל שלמה הירוק מתחילה באביב. במקרים רבים טורפת הנקבה את הזכר בעת ההזדווגות. מחקרים הוכיחו שדבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים המפקחים על פעולה זו מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה, הגדולה הרבה יותר מהזכר, מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. יתרה מכך, מוחו של הזכר מעכב את פעולת שחרור הזרע. הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת. הנקבה המופרית מפרישה מפתח המין שלה ריר דביק על ענף או על עצם קשיח אחר, מקציפה אותו ומטילה לתוכו כ-200 ביצים. הקצף הרירי נקרש ומגן על הביצים. לאחר כחודש בוקעות מהביצים נימפות בהירות, הדומות לבוגרים, אלא שאין להן כנפיים. החזקות שבהן עשויות לטרוף את היותר חלשות. גלגולן נמשך מהאביב עד הסתיו או מהקיץ עד האביב הבא.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל המין הנפוץ ביותר הוא גמל שלמה ירוק (Sphodromantis viridis). הוא מצוי על עצים ושיחים ולעתים גם בין עשבים. צבעו הירוק מסייע לו להיעלם מעין רואים וללכוד חרקים, שאינם מבחינים בו בתוך סביבתו. בנוסף על גמל שלמה ירוק מצויים בישראל עוד כ-20 מינים של גמלי שלמה. ובהם:

במדבר מצויים כמה מינים חסרי כנפיים של גמל שלמה, הרודפים אחרי טרפם על הקרקע, וצבעם כצבע הקרקע שעליה הם חיים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גמלי שלמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]