גן החיות התנ"כי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' שולוב, מקים גן החיות, ורעייתו יוכבד
קופים בגן החיות התנ"כי

גן החיות התנ"כי שוכן סמוך לשכונות גבעת משואה ומלחה בירושלים, על מדרונותיו הצפוניים של נחל רפאים בקרבת מעיין עין יעל ועין לבן. ייחודו של גן החיות הוא בהצגת אוסף זואולוגי של חיות ארץ ישראליות שחלקן אף הוזכרו בתנ"ך. גן החיות שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.

גן זה הוא אחד מארבעת גני החיות החברים בארגון גני החיות הישראלי. בשנת 2007 ביקרו בגן כ-700 אלף מבקרים והוא מדורג כבר מספר שנים כאתר התיירות בתשלום הפופולרי ביותר בישראל (על-פי דירוג "דן אנד ברדסטריט"). תקציבו השנתי של הגן לשנת 2008 עמד על 16,825,000 ש"ח‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן החיות בשנות ה-40

את גן החיות התנ"כי הקים הזואולוג פרופ' אהרון שולוב בשנת 1940. המקום הראשון בו נבנה הגן היה ברחוב הרב קוק במרכז ירושלים, והגן היה למעשה "פינת חי" קטנה. בשנת 1941 עבר הגן לשכונת שמואל הנביא עקב מטרדי רעש וריח ובגלל צורך במקום. שש שנים לאחר מכן הועבר הגן שוב, הפעם להר הצופים, לשטחה של האוניברסיטה העברית. בעקבות מלחמת העצמאות והפיכתו של הר הצופים למובלעת, עבר גן החיות בשנת 1950 לגבעת קומונה (מצפון לתל ארזה). ב-1967 ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, לפני פריצת כוחות צה"ל למזרח ירושלים, גן החיות הופגז מירי של חילים ירדנים, ו-90 בעלי חיים נהרגו‏[2].

בשנים 1991-1993 היה הגן סגור, לקראת פתיחתו מחדש במיקומו הנוכחי. החל משנת 1993, עת עבר למשכנו החדש, מנהלו הכללי של גן החיות הוא שי דורון. דורון, מנהל ציבורי בהכשרתו, ניהל קודם לתפקידו הנוכחי את לשכתו של טדי קולק בקדנציה האחרונה של זה בעיריית ירושלים[1].

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן בנוי בצורה ייחודית ומציג את בעלי החיים תוך השתלבות בנוף. הגן תוכנן על ידי האדריכל לני רביב ממשרד האדריכלים "מילר–בלום"[3], במטרה להעניק לבעלי החיים תנאים דומים ככל האפשר לתנאים שבטבע. החיות אינן מצויות בכלובים, ובין הקהל לבעלי החיים ישנם חפירים עמוקים המונעים מגע בין החיות למבקרים. הגן מחולק למספר אזורים כאשר בכל אזור ישנן חיות לפי קטגוריה מסוימת (לדוגמה לפי היבשת ממנה הגיעו החיות).

סמוך לגן ממוקמת תחנת הרכבת גן החיות התנ"כי שהחלה לפעול בשנת 2005.

באזור גן החיות נערכו חפירות ארכאולוגיות והתגלו שרידים של חוות חקלאיות החל מהאלף השלישי לפני הספירה. מרבית המוצגים שהתגלו באזור, מקורם בתקופת הברונזה התיכונה (המחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה).

בעלי-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהחיות בגן קשורות לארץ ישראל או מוזכרות בתנ"ך, בהן אריה אסייתי, דוב חום סורי, ברדלס ותנין יאור. חיות אחרות מייצגות אזורי גידול אחרים כגון אפריקה (בקצה הגן פארק גדול הכולל אגם ובו היפופוטם, ג'ירפות, זברות וקרנפים) דרום אמריקה, אוסטרליה (ציפורים, עטלפים וקנגורו) וחיות מים (התצוגה "סיפורה של טיפה" המוקדש לחיסכון במים וכולל אקווריומים ובהם דגים). בנוסף, הגן כולל תצוגת חיות קטנות: מיני נחשים, תנינים צעירים וקטנים, דו-חיים, חילזון אפריקאי ענק (מין פולש ומזיק במיוחד), זוחלים, מכרסמים וכן כלובי ציפורים בהם מוצגים תוכאים ועופות דורסים.

בגן מספר גרעיני רבייה של בעלי חיים שנכחדו מנופי ארץ ישראל, כגון ראם לבן, במטרה להחזירם אל הטבע. גן החיות מנהל פרויקט השבה לטבע של אוכלוסיית היחמורים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, כשבשלב ראשון הם מועברים ל"מכלאת אקלום" בנחל שורק ובהמשך משוחררים לטבע. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, ישנם מספר פרטים המשוחררים באזור וכבר נצפו עופרים שנולדו אחרי השחרור.

בשטחו של הגן נמצא מרכז הדגרה ארצי לדורסי ישראל. במהלך התקופה הרלוונטית בשנה, מגיעים ביצי דורסים מהטבע, בחסות רשות הטבע והגנים, וצוות גן החיות מלווה את ההדגרה עד לבקיעה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן החיות התנ"כי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 עפ"י צחי כהן, "אין חיה כזאת", מוסף "ממון", ידיעות אחרונות, 25 ביולי 2008
  2. ^ תום שגב, 1967 - והארץ שינתה את פניה, הוצאת כתר, תל אביב, 2005, עמ' 362
  3. ^ הרחבת גן החיות התנ"כי, באתר גן החיות התנ"כי
    יגאל מוסקו, יומולדת לגן החיות התנ"כי, באתר ynet‏, 6 ביולי 2003‏ - האדריכל לני רביב עבר במרוצת השנים ממשרד מילר-בלום למשרד רביב-טל

קואורדינטות: 31°44′45″N 35°10′37″E / 31.74583°N 35.17694°E / 31.74583; 35.17694