גן המלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גן המלך הוא אזור ששטחו כ-45 דונם המכונה על ידי התושבים הפלסטינים החיים בו: "אל-בוסתן"‏[1] הנמצא באגן הקדוש, דרומית לעיר העתיקה, דרומית מזרחית לעיר דוד בפתח הדרומי של נחל קדרון ובפתח המזרחי של נחל גיא בן הינום. לכל הדעות במקום היה גן מלך ועל פי מרבית החוקרים מזוהה המקום עם גן המלך המקראי‏[2][3]. השטח צמוד לגן לאומי מוכרז אך איננו כלול בו‏[4] ועיריית ירושלים מקדמת בו פרויקט בשם "גן המלך". במקום ישנם 88 בתי מגורים של פלסטינים בני סילוואן, שמתוכם שבעה היו קיימים לפני 1967 והיתר נבנו מאוחר יותר, בעיקר החל משנות ה-1990 המוקדמות. אל-בוסתאן.

גן המלך המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום בשם "גן המלך" מוזכר לראשונה בספר מלכים[5], וכן בתיאור בריחת צבא יהודה מירושלים בעת שנכבשה על ידי הבבלים:

"בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב, וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה."

ספר ירמיה פרק נ"ב פסוקים ז' ח'

זיהוי "גן המלך" המקראי עם המקום הקרוי היום "גן המלך" מבוסס, מלבד מסורות רצופות[דרוש מקור], על ספר נחמיה בו ישנם תיאורים מאד מפורטים של האזור ובהם גם "גן המלך":

"וְאֵת שַׁעַר הָעַיִן הֶחֱזִיק שַׁלּוּן בֶּן-כָּל-חֹזֶה, שַׂר פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה--הוּא יִבְנֶנּוּ וִיטַלְלֶנּוּ, ויעמידו (וְיַעֲמִיד) דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו; וְאֵת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח, לְגַן-הַמֶּלֶךְ, וְעַד-הַמַּעֲלוֹת, הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד...

ספר נחמיה פרק ג' פסוק ט"ו

על פי תיאוריו של יוסף בן מתיתיהו, המקום המתואר לעיל, תואם למקום הקרוי היום גן המלך‏[6] יוספוס אף מכנה את אתר עין רוגל הסמוך בשם "המעיין שבפרדס המלך"‏[7].

מנשה הראל כותב שגן המלך היה גן הבשמים של ירושלים בזכות אדמת הסחף הפוריה, מימי הגיחון ועיו רוגל שהשקוהו‏[8].

האנציקלופדיה מקראית ופירוש דעת מקרא מציעים את האפשרות שגן מלך זה הוא "גן המלך עוזיהו המוזכר בספר מלכים‏[9] כמקום קבורתם של המלכים מנשה ואמון מבית דוד.

בפולקלור העממי מקובל לייחס את גן המלך שהיה באזור זה, אל שלמה המלך מפני שבנוסף להתאמתו של המקום לאתרים המוכרים הסמוכים אליו מימי תקופתו של שלמה, הרי שהתיאורים המקראיים והאגדתיים על תפארת מלכותו ואופי חייו, בהם גם תיאוריו של שלמה עצמו בחיבוריו שיר השירים וקהלת נתנו השראה רבה לייחוס גן המלך אליו:

"בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל-פֶּרִי. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים".

ספר קהלת פרק ב' פסוקים ד'-ו'

"שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, עִם פְּרִי מְגָדִים: כְּפָרִים, עִם-נְרָדִים. נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים.

שיר השירים פרק ד' פסוקים יג'-יד'

המשנה[10] מציינת שהייתה בירושלים גינת וורדים שהייתה במעמד מיוחד, עוד מימי נביאים ראשונים בוני ירושלים. מוורדים שבגינה זו הביאו את כיפת הירדן ששימש כאחד ממרכיבי קטורת הסמים בבית המקדש. בתקופת המשנה גדלו בה תאנים רבות. יש ששיערו שגינה זו הייתה בגן המלך ויש ששיערו שהייתה במקום אחר.

זיהויים של גן מלך במקום אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שאין חולק שבאזור המדובר היה קיים לפחות בתקופת המקרא גן מלך, הרי שישנן דעות שונות על מיקומם של גני מלך נוספים, כאשר יש המזהים בהם את גן המלך העיקרי או אתרים נוספים שנקשרו בסמוך אליו. למשל יוסף בן מתיתיהו מכנה מקום דרומי יותר בשם "גן המלך שלמה" אליו היה מגיע שלמה המלך: "היה מקום אחד במרחק 7 מילים מירושלים ושמו עיטם, נחמד ועשיר בפרדסים ונחלי מים כאחד, אליו היה המלך עורך את טיולי הטיסה שלו כשהוא נישא במרכבתו"‏[11].

עודד ליפשיץ החופר מדרום לירושלים באזור רמת רחל מציע על סמך ממצאי המקום הכוללים ארמון ומבנים מפוארים לצידם גן מלך משמעותי מתקופת המלך חזקיהו והדורות שלאחריו, שבאזור זה היו עמק המלך ו"עמק רפאים" המקראיים.

ישנם דעות נוספות לגבי מקום זיהויו של עמק המלך המקראי. ולכן אלו מהסוברים שגן המלך המקראי היה בסמוך לעמק המלך, מזהים את מיקומו השונה בהתאם.

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה עתיקה של ירושלים משנת 1587 , בה מופיע האזור כיחידה מובחנת

באזור המכונה כיום "גן המלך" היו נטועים במאות השנים האחרונות [דרוש מקור] עצים רבים מהם עתיקים מאד ובו גם שני מעיינות. ידוע על מפות של ירושלים, החל מהמאה ה-16, בהן מופיע ומוזכר "גן המלך"‏ ‏[12]

המעמד המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת השלטון העות'מאני נשמר המקום היטב כשטח ללא בניה. בתקופת המנדט הבריטי היה האתר במעמד של שטח ירוק האסור בבניה‏[13]. דבר זה נשמר גם בתקופת השלטון הירדני ומעמדו החוקי של המקום עומד בעינו עד היום.

מתחם "גן המלך" נכלל בשטח שהתווסף לתחום השיפוט של עיריית ירושלים ביוני 1967, וחלות עליו הוראותיה של תוכנית מתאר מקומית עמ/9 לעיר העתיקה ולסביבתה. על פי התוכנית, יועד המתחם להיות שטח ציבורי פתוח שהבנייה בו אסורה. נוסף על כך המתחם הוא חלק מאתר עתיקות מוכרז, ועל כן חלות על הבנייה בו מגבלות נוספות על אלה שמפורטות בחוק התכנון והבנייה.‏[14]

מהנדס העיר של ירושלים אורי שטרית תיאר את חשיבות המקום: גן המלך "הוא אחד המרכיבים החשובים בנחל קדרון מהווה יחד עם תל עיר דוד יחידה ארכיאולוגית שלמה שבה כל האתרים מקושרים יחדיו ומהווים מרכיב חשוב להבנת המכלול השלם המורכב"‏[15].

הבנייה באתר ונסיונות הפינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 החלה בניה בלתי חוקית נרחבת באתר. לאחר שנת 1994 ננקטו הליכים משפטיים כנגד 23 בתים וכ-7 נהרסו. בשנת 2005 התכוונה עירית ירושלים להרוס 88 בתים בשכונה אולם התוכנית עדיין לא בוצעה. לבקשת ועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת לחקור "היעדר אכיפת חוקי תכנון ובנייה בגן המלך"‏[16] בדק מבקר המדינה את העניין ומתח ביקורת חריפה על עיריית ירושלים בדו"ח לשנת 2009 משום ש"לא פעלה כנדרש לאכיפת חוק התכנון והבנייה במתחם גן המלך"‏[17]. במרץ 2010 קיימה מליאת הכנסת דיון מיוחד בנושא "הרס הארכיאולוגיה בגן המלך"‏[18]. בתחילת 2010 היו צווי הריסה בתוקף ל-43 מבנים בשטח גן המלך ויתרת המבנים נמצאים בהליכים משפטיים. ביוני 2010 הועברה לאישור הוועדה המחוזית תוכנית חדשה שיזמה העירייה, החלה על רוב שטח המתחם. לפי תוכנית זו יהרסו הבתים בחלק המערבי, בו יוקם הגן הלאומי והבתים בצד המזרחי יוכשרו. ארגונים פלסטינים וארגוני שמאל מתנגדים לתוכנית. בתחילת מאי 2012 הדביקו פקחים צווי הריסה על 7 בתים‏[19].

גן לאומי גן המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיה של הגן הלאומי "גן המלך"

ביוני 2010 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את תוכנית ראש עיריית ירושלים, להפוך את שטח גן המלך "גן לאומי גן המלך". ועדת הכספים של עיריית ירושלים אישרה תקציב של 600 אלף שקל לקידום תוכנית לאגן הדרומי של העיר העתיקה, הכולל בתוכו את עיר דוד ועמק המלך. על פי התוכנית יחולו שינויים בייעודי הקרקע והיא תוקצה בחלקה למגורים ובחלקה לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים. שטחה הכולל של התוכנית כ-560 דונם ובין היתר אמורה לקום במקום טיילת שתשתרע מהר ציון ועד שער האשפות.‏[20].

התוכנית כוללת:

  1. שחזור הגן. בפרויקט ישוחזר החלק המערבי ההיסטורי של מתחם גן המלך ויהפך לאתר בעל חשיבות עולמית ולאומית. מימיו של נחל הגיחון ישובו לזרום בנחל קדרון, ישוחזרו הבוסתנים ויפותח גן פורח ופתוח למבקרים.
  2. פיתוח תיירות, מסעדנות ומסחר. בחלק המזרחי יבנו מסעדות, סדנות אומנים, חנויות למזכרות ואמנות מקומית בהיקפים של כ-3,000 מ"ר.
  3. פיתוח תשתיות. יצירת תשתיות ביוב וסלילת כבישים תקינים, שלא בוצעה במקום מעולם.‏[21]

בהקדמה להשקת תוכנית גן המלך של הרשות לפיתוח ירושלים כתב ראש העיר ניר ברקת אודות התוכנית כך‏[22]

"היוזמה לשחזר ולהשיב לקדמותו את אזור גן המלך קשורה לחובה היסודית שלנו לשמר את ירושלים, נופיה, אתריה ההיסטוריים ופינות החמדה בה למען הדורות הבאים. במשך אלפי שנים היה גן המלך ריאה ירוקה של חקלאות ומים כחלק ממערכת העמקים והוואדיות העוטפת את העיר העתיקה - את ירושלים הקדומה. שחזור הגן והבוסתן מהווה שדרוג סביבתי הכרחי וחיוני. התוכנית מטפלת בקושי העצום שיצרה הבנייה הבלתי חוקית, היא מתמודדת עם שיקום השכונה הגובלת בגן, מרחיבה בה את זכויות הבניה, יוצרת מוקדי תרבות, תעסוקה ומסחר והיא מקצה שטח מסוים מתוך הגן הקדום על מנת ליצור סביבה של קיום משותף בין האדם לנכסי הטבע והנוף שבצידו. האזור כולו עומד בפני מהפכה אדריכלית וסביבתית מעוררת התפעלות שתהפוך אותו לעוגן תיירותי איכותי. ירושלים בשלה לאתגר הזה."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי לוי, שאלו שלום ירושלים - מסלולי טיולים, ירושלים בימי הבית הראשון והשני, יד יצחק בן צבי, תשמ"ו, ירושלים.
  • סדרת עידן: דוד עמית, רבקה גונן, ירושלים בימי בית ראשון: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן-צבי, 1990, ירושלים.
  • ריכב רובין, "ירושלים וסביבותיה - השפעת התנאים הפיזיים על יישובה של ירושלים", בתוך: שמואל אחיטוב ועמיחי מזר (עורכים), ספר ירושלים, כרך א, יד יצחק בן-צבי, 2000, ירושלים, עמ' 12-1. ‬
  • ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
  • הלל גבע, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, "עיר דוד".
  • איג וינסאן ורוני רייך (מתרגם), ירושלים של מטה, מכון מגלי"ם, ירושלים, 2008
  • אהרון הורביץ, מגלים את עיר דוד, מסע אל הראשית, הוצאת מגלי"ם, המכון הגבוה ללימודי ירושלים, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 99.
  2. ^ מפעלי המים של ירושלים בימי חזקיהו , דוד אוסישקין, קתדרה -70 הוצאת יד יצחק בן צבי, 1994, ירושלים
  3. ^ מנשה הראל בספר "ארץ ישראל / דייוויד רוברטס" - ליטוגרפיות צבעוניות ויומנו האישי מביקורו בארץ-ישראל עם מבוא ותאור האתרים על ידי פרופ´ מנשה הראל, עמ' 57.
  4. ^ העירייה מתכננת פארק בעמק המלך
  5. ^ מלכים ב' פרק כ"ה, פסוקים ד-ה.
  6. ^ מפעלי המים של ירושלים בימי חזקיהו , דוד אוסישקין, קתדרה -70 הוצאת יד יצחק בן צבי, 1994, ירושלים
  7. ^ קדמוניות היהודים חלק ז', יד' ד'.
  8. ^ מנשה הראל בספר "ארץ ישראל / דייוויד רוברטס" - ליטוגרפיות צבעוניות ויומנו האישי מביקורו בארץ-ישראל עם מבוא ותאור האתרים על ידי פרופ´ מנשה הראל, עמ' 57.
  9. ^ מלכים ב' פרק כא' פס' י"ח ו-כ"ו.
  10. ^ מסכת מעשרות פרק ב' משנה ה'
  11. ^ קדמוניות היהודים ח/ז' 3'.
  12. ^ אוסף מפות של ירושלים החל מהמאה ה- 16, בחלקן מופיע ומוזכר "גן המלך"‏
  13. ^ פרוטוקול מס' ‎220 מישיבת ועדת ביקורת המדינה, בעניין אכיפת חוקי תכנון ובנייה ב"גן המלך" בירושלים
  14. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 99-100.
  15. ^ פרוטוקול מס' ‎220 מישיבת ועדת ביקורת המדינה, בעניין אכיפת חוקי תכנון ובנייה ב"גן המלך" בירושלים.
  16. ^ פרוטוקול מס' ‎220 מישיבת ועדת ביקורת המדינה, בעניין אכיפת חוקי תכנון ובנייה ב"גן המלך" בירושלים
  17. ^ מעריב, מבקר המדינה: עיריית י-ם הזניחה את עבירות הבנייה בגן המלך
  18. ^ ישיבה מס'117, 2010
  19. ^ ניר חסוןעיריית ירושלים הוציאה צווי הריסה לשבעה מבנים בסילוואן, באתר הארץ, 02.05.2012
  20. ^ העירייה מתכננת פארק בעמק המלך יקותיאל צפרי, 21/09/09 באתר mynet ירושלים
  21. ^ כך תיראה תוכנית פיתוח גן המלך בירושלים עידן יוסף, מרץ 2010, באתר news1.
  22. ^ תוכנית גן המלך של הרשות לפיתוח ירושלים.