גן חיות אנושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מודעה לגן חיות אנושי משטוטגרט, 1928

גני חיות אנושיים (נקראים גם "מיצג אתנולוגי" או "כפרי שחורים"), פעלו במאה ה-19 ובמאה ה-20 והציגו בני אדם ילידים לראווה. בתערוכות שונות, בעיקר ברחבי אירופה וארצות הברית, הוצגו בני אדם ממוצא אפריקאי, אינדיאנים, אינואיטים ובני תרבויות אסיתיות שונות. התצוגות הדגישו את "אופיים הנחות" של הילידים ואת השוני בינם לבין האירופאים מהתרבות המערבית. גני חיות אתנוגרפיים בדרך כלל התבססו על גזענות מדעית ודארוויניזם חברתי. במאתיים השנים האחרונות יובאו לאירופה ולצפון אמריקה יותר מ-35,000 ילידים אשר הוצגו בגני חיות ותערוכות שונות.‏[1]

ראשית התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תערוכת אינדיאנים" שהוצגה בפריז, 1931

בימי קדם ובימי הביניים נהוג היה ללכוד בני אדם ולהשתמש בהם כעבדים, כשפחות וכמושאי בידור ועושר. מגלי ארצות היו נוהגים ללכוד ילידים ולהביאם כשלל למלכיהם. כריסטופר קולומבוס למשל, הביא איתו אינדיאנים לספרד בשובו מהעולם החדש. ‏[2] בתקופת הרנסאנס אנשי בית מדיצ'י הקימו גן חיות גדול בוותיקן. מתיעוד גן החיות מהמאה ה-16 עולה כי החזיקו בו אוסף של בני אדם "ברברים" מיותר מ-20 קבוצות אתניות שונות. ‏[3]

עם התגברות העיור, ככל שהתפתחה תרבות הפנאי במערב, גדל השימוש בבני אדם כמספקי בידור ובכלל זה גם בני אדם שהוחזקו בכפיה. עד המחצית השנייה של המאה ה-19 לבשו המיצגים האנושיים אופי של פריק שואו, קירקס ו"תצוגת פראיים". אחד המופעים המפורסמים ביותר הופק על ידי פי. טי. ברנום ב-25 בפברואר 1835. במיצגים מסוג זה נהגו להציג בעלי מומים ובני אדם השונים מאוד במראם מהאירופאים. המושג תאומים סיאמיים למשל, לקוח מאחד המוצגים בתערוכות אלו הוא האחים אנג וצ'אנג בנקר.

תור הזהב של גני החיות האנושיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מחלקת הקולוניאליזם" בתערוכה העולמית בבריסל, 1910
"כפר אפריקאי" שהוצג באוסלו, 1914

לקראת סוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, גני חיות אנושיים ותצוגות של כפרי ילידים הוקמו ברוב בירות המערב: פריז, האמבורג, אנטוורפן, ברצלונה, ורשה, אמסטרדם ניו יורק, בריסל, פורטו, יוהנסבורג, לונדון, מילאן, אוסלו, ברלין, מרסיי ועוד. מאות אלפים היו מבקרים בתערוכות הזמניות ובגנים הקבועים מדי שנה.

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית השנייה של המאה ה-19 פריז הייתה בירה עולמית ולתערוכות רבות שנערכו בה הגיעו עשרות מיליוני מבקרים מכל העולם. בשנת 1877 הוצגה בגני ההתאקלמות בפריז (צר') תערוכה של אינואיטים ונובים (אנ'), התערוכה הכפילה את מספר המבקרים בשנה זו ליותר ממיליון. בעקבות כך הוצגו בגנים אלו ב-35 השנים הבאות עוד 30 תערוכות אנושיות. אחת האטרקציות המרכזיות של התערוכה העולמית של פריז (1889) בה ביקרו 28 מיליון אנשים הייתה תצוגה מפוארת של 400 ילידים. בשנת 1907 הוקם בפאתי פריז קומפלקס של שישה "כפרי ילידים" בפארק עצום. ‏[1] תערוכות אנושיות הוצגו בפריז עד שנות השלושים. תערוכות אנושיות הוצגו גם בליון, מרסיי וכן בהאנוי שהייתה תחת שלטון צרפתי. ‏[4]

ארצות השפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגני המסחר הקולוניאלי באמסטרדם (אנ') הוצגו החל משנת 1883 ילידים מסורינאם. השלטון הקולוניאלי ההולנדי הקים "תערוכת ילידים" באי ג'אווה שהיה בשלטונו. בתערוכה עולמית בבריסל 1897 הוצגו מאות קונגולזים. 267 מהם נהרגו כתוצאה מתאונה, אלו הוטמנו בקבר אחים מחוץ לעיר. לאור ההצלחה המסחרית האדירה של התערוכה, הוקם בבריסל באותה שנה המוזיאון המלכותי של אפריקה (אנ') בסגנון אר-נובו. ‏[5] בשנת 1910 נערכה בבריסל תערוכה עולמית נוספת בה הוצגו "כפרים אפריקאים" ולאחר מכן גם בשנת 1930 נערכה תצוגה דומה באנטוורפן. גם בהתערוכה העולמית של בריסל (1958) הוצג "כפר קונגולזי". ‏[6]

גרמניה וסקנדינביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1874 ייבא סוחר החיות הגרמני קרל הג'נבק (אנ') לאפים ופולינזים ומכר אותם לגני חיות ברחבי אירופה. בשנת 1876 הוא התחיל לייבא נובים מסוחרים ערבים בסודאן. בשנת 1880 מכר אינואיטים לגן החיות בהאמבורג. בשנת 1896 הוקמה "תערוכת ילידים" במסגרת תערוכת קולוניאליזם בברלין, תערוכה דומה הוצגה בקיץ 1928 בשטוטגרט. בשנת 1915 בחגיגות ה-100 של ממלכת נורבגיה הוצגו באוסלו 80 ילידים סנגלים. ‏[7]

צפון אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בארצות הברית ובמקסיקו הוצגו תערוכות נודדות של ילידים וכן כלובים של בני אדם בגני חיות. הסיפור המוכר ביותר הוא סיפורו של אוטה בנגה (אנ'). אוטה בנגה הוא יליד קונגו, שיובא לארצות הברית על ידי סמואל פיליפס ורנר, להיות "מוצג" בתערוכת הקיץ בלואיזיאנה. המבקרים בתערוכה טענו כי שיניו החדות של בנגה הן עדות לכך שהגיע משבט קניבלי. השמועה פרשה כנפיים והגיע לתקשורת וכך הפך בנגה ללהיט של התערוכה. לאחר התערוכה הוא חזר לקונגו אך לא הצליח להשתלב בשבטו. הוא נדד באפריקה יחד עם ורנר, עד שהלה הציעה שיחזור לעבוד בגני חיות בארצות הברית. בנגה הוצג בגן החיות ברונקס בכלוב של האורנגאוטן. לאחר מחאה של פעילי זכויות אדם הוחלט להפסיק את "העסקתו" בגן החיות. הוא עבר לבית יתומים בו למד קרוא וכתוב. עם השנים, התפכח והבין את גורלו, נכנס לדיכאון והתאבד בגיל 32. סיפורו זכה לתהודה רבה וברבות השנים נכתבו עליו מחזות, שירים וספרים. ‏[8]

גני חיות אנושיים בני זמננו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מלחמות העולם ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה נשמעה ביקורת רבה על קולוניאליזם וגזענות. גני חיות אנושיים נסגרו ברחבי העולם ותערוכות ניידות של בני אדם התמעטו. עם זאת תצוגות של "כפרים אפריקאים" וילידים נמשכות עד היום. כך למשל בעיר אאוגסבורג שבגרמניה הוצג "כפר אפריקאי" ביולי 2005, בשנת 2007 הוצגו לראווה פיגמים בברזוויל שבקונגו, ובשנת 2008 נפתח בתאילנד גן חיות אנושי המציג בנות קארן (אנ') הידועות בצווארן הארוך. ‏[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ציידי גן החיות האנושי של פריז, מסי נסי, 2012 (בצרפתית)
  2. ^ צידה המודחת של הגזענות המערבית, קורט יוהנסון, 2000 (באנגלית)
  3. ^ Mullan, Bob and Marvin Garry, Zoo culture: The book about watching people watch animals, University of Illinois Press, Urbana, Illinois, Second edition, 1998, p.32. ISBN 0-252-06762-2
  4. ^ גני חיות אנושיים באימפריה הקולניאלית (בצרפתית)
  5. ^ גני חיות אנושיים בבלגיה, ז'אן פיליפ פטי, 2002 (בצרפתית)
  6. ^ Pelle, Findling, ed. (2008). "Appendix B:Fair Statistics". Encyclopedia of World's Fairs and Expositions. McFarland & Company, Inc. p. 415. ISBN 978-0-7864-3416-9.
  7. ^ נורבגיה משחזרת את גן החיות האנושי של 1914, הגרדיאן, 29/4/2014 (באנגלית)
  8. ^ כלוא בגן החיות האנושי,בת הלר, דיילי מייל, 31/10/2009 (באנגלית)
  9. ^ גן חיות אנושי נפתח בתאילנד, דיילי טלגרף, 19/5/2008 (באנגלית)