גן עדן אבוד (סדרת סרטים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גן עדן אבוד (Paradise Lost) הם שלושה סרטים דוקומנטריים, שיצאו בשנים 1996, 2000 ו-2011 בערוץ HBO העוסקים במשפטם של שלישית מערב ממפיס, שהואשמו ברציחתם של שלושה ילדים בני שמונה, בעיירה מערב ממפיס בארקנסו בשנת 1993.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במאי 1993 בשעות הערב, דווח על שלושה ילדים בני שמונה נעדרים: כריסטופר באיירס, סטיבי בראנץ' ומייקל מור. לאחר שלא נמצאו במשך קרוב ל-20 שעות, נמצאו נעליים של ילד בתעלת ניקוז ליד גבעות רובין הוד בעיירה, שהובילו לגופותיהם הכבולות והחבולות של שלושת הילדים.

כחודש לאחר מכן, ב-7 ביוני, נחקר ג'סי מיסקלי במשך 12 שעות בנושא הרצח. בשלב מסוים, מיסקלי, בעל מנת משכל נמוכה, הודה שהיה עם הילדים ורדף אחרי מייקל מור שניסה לברוח. בנוסף, טען שהיה עם דמיאן אקולס וג'ייסון בולדווין. להגנתו טענת ההגנה של מיסקלי הייתה כי הודאתו הייתה כפויה. מיסקלי תוחקר ארוכות כאשר רק 46 דקות מהחקירה מתועדות בהקלטה, בנוסף בהודאתו הוא טוען שהילדים נרצחו בשעה שהם עוד היו בבית הספר. לאחר ההודאה נעצרו בולדווין ואקולס, אשר לשניהם היו תיקים במשטרה על ונדליזם וגניבה. הם היו ידועים כנערים שמתלבשים באופן גותי ושומעים מוזיקת מטאל.

הסרט הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993, הגיעו במאי הסרט לעיירה מערב ממפיס ברצון ליצור סרט על הנערים הרוצחים. לאחר כשישה חודשים של המתנה, קיבלו אישור ממשטרת מערב ממפיס לראיין את שלושת החשודים. בראיון עם ג'סי מיסקלי, טוען מיסקלי, שלא רצח אף אחד, ושהיה לו קשה לענות לשאלות חוזרות כל הזמן. הוא טען שרצה שיפסיקו להציק לו ושהוא יוכל לחזור להיות עם אביו.

מיסקלי הועמד לדין ראשון. טענות ההגנה היו שהודאתו הייתה כפויה, והם הביא מספר עדים שיחזקו את טענתם. מיסקלי הורשע ברצח מדרגה ראשונה של מייקל מור, וברצח מדרגה שנייה של סטיבי בראנץ' וכריסטופר באיירס. נגזרו עליו מאסר עולם ועוד 40 שנה בבתי הכלא של מדינת ארקנסו.

אקולס ובולדווין הועמדו לדין יחד אחר כך. לפי החוק האמריקאי, לא ניתן היה להשתמש בהודאתו של מיסקלי במשפטם. התביעה ניסתה להוכיח שדמיאן אקולס היה חבר בכת השטן ושהרצח בוצע כפולחן שטני. כעד תביעה, הובא ד"ר דייל גריפיס, מומחה בכתות. ההגנה טענה שד"ר גריפיס, שקיבל את התואר שלו בהתכתבות, אינו יכול לקבל מעמד עד מומחה, אך טענה זו נדחתה על הסף. ההגנה הביא ילדה אשר טענה ששמעה את אקולס מתרברב בכך שרצח את שלושת הנערים והוא מתכוון לרצוח עוד שניים לפני שיסגיר עצמו. בנוסף, הביאה התביעה עד שהיה עם אקולס בבית הכלא לנוער שטען שאקולס אמר לו שהוא רצח את הילדים. העד השלישי היה ידוע כשקרן פתולוגי, אך עדיין נלקחה עדותו בחשבון. אף על פי שלא ניתנה שום ראייה בנוגע לנוכחותם של בולדווין או אקולס באזור הרצח, או כל ראייה אחרת שתקשר אותם לרצח באופן ישיר, שניהם הורשעו ברצח מדרגה ראשונה של שלושת הילדים. על דמיאן נגזר גזר דין מוות בזריקה, ועל בולדווין מאסר עולם ללא חנינה.

שלושת הנאשמים הגישו עירעורים לבית המשפט העליון של ארקנסו.