גנאיוס קורנליוס סקיפיו קאלבוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גנאיוס קורנליוס סקיפיו קאלבוס (Gnaeus Cornelius Scipio Calvus) היה קונסול ומצביא רומאי במלחמה הפונית השנייה ולפניה. נהרג בקרב באיטיס בשנת 211 לפנה"ס.

ב-222 לפנה"ס נבחר לקונסול, ויחד עם עמיתו מרקוס קלאודיוס מרקלוס נלחם בשבטי הגאלים האינסוברים. כשפרצה המלחמה הפונית השנייה, ב-218 לפנה"ס, שירת כלגאטוס תחת פיקוד אחיו פובליוס קורנליוס סקיפיו, ונשלח לעמוד בראש חילות רומא בהיספניה (ספרד), שהייתה בסיס היציאה והכוח של חניבעל. משימתו הייתה למנוע מן הקרתגים לסייע לחניבעל הנלחם באיטליה בחיילים ובאספקה. ב-218 לפנה"ס ניצח את צבא הקרתגים בקרב קיסה, השתלט על ערי החוף שמצפון לנהר היברוס, והצליח להעביר לצדה של רומא רבים משבטי האיברים, חלקם בכוח ואחרים בבריתות שלום. שנה אחר, ב-217 לפנה"ס, הכה את ציים המלחמתי בקרב היברוס, וב-215 לפנה"ס ניצח יחד עם אחיו את צבא עזרובעל בקרב דרטוסה. בשנים הבאות הרחיב עם אחיו את כיבושיו דרומה מן הנהר היברוס, אך ב-211 לפנה"ס, לאחר שמונה שנות לחימה בהיספניה, נוצח ונהרג בקרב באיטיס. אחיו נהרג באותו קרב זמן קצר לפניו.

פירוש ה-cognomen שלו, קאלבוס, הוא "קירח". אביו, לוקיוס קורנליוס סקיפיו, היה קונסול בשנת 259 לפנה"ס. בנו, פובליוס קורנליוס סקיפיו נאסיקה, היה קונסול בשנת 191 לפנה"ס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • s.v. "Scipio" (10) in: Smith, W. (editor), Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1867. Digitized copy in: Perseus.