גנגליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גנגליון שגודל באופן מלאכותי מעובר תרנגולת. ניתן לראות את האקסונים הגדלים מהגנגליון החוצה.

גנגליון (TA:‏ Ganglion; וברבים גנגליה) הוא צביר תאי עצב המשמש כתחנת ביניים בין האקסון של העצב המגיע מהמוח או מחוט השדרה ובין תא עצב נוסף שישלח אקסון לאיבר המטרה.

הבחנה בין גנגליון לגרעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח גנגליון משמש בעיקר לתיאור צבירים של תאי עצב במערכת העצבים ההיקפית, זאת לעומת גרעינים הנמצאים במערכת העצבים המרכזית. דוגמה חריגה היא גרעיני הבסיס במוח, הידועים בשמם הלועזי Basal ganglia. עם זאת, שמם הרשמי לפי הטרמינולוגיה אנטומיקה הוא Basal nuclei.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנגליה מורכבים מגופי תאי עצב וממבני דנדריטים (המכונים גם כניסונים) הקשורים זה לזה. פעמים רבות הם מתקשרים לגנגליה נוספים ויוצרים רשת מורכבת אף יותר המכונה פלקסוס.

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותו העיקרית של הגנגליון היא בפיזור אות מרוכז כך שיגיע לאקסונים רבים, שיפיצו אותו הלאה לאיבר המטרה. הנוירון נקרא קדם-גנגליוני (preganglionic neuron) לפני הגנגליון-מגיע מהמוח או מעמוד השדרה, ו-בתר-גנגליוני (postganglionic neuron) - אחריו. נוירון בתר-גנגליוני יעצבב בלוטות,שרירים חלקים ואת שריר הלב.

גנגליונים בבעלי חיים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה מיני דינוזאורים נמצאו גנגליה כה גדולים ביחס למוח שבראשם, עד שכמעט ניתן לומר כי הם היו בעלי שני מוחות.

Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.