גנג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך לא עבר הגהה ועריכה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גנג'ה
Gəncə
שמטל
ממורכז
מדינה / טריטוריה אזרבייג'ן
מחוז חוג'אלי
ראש העיר אלדר אזיזוב
שטח 129 קמ"ר
תאריך ייסוד 859
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

350‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 40°40′58″N 46°21′38″E / 40.68278°N 46.36056°E / 40.68278; 46.36056קואורדינטות: 40°40′58″N 46°21′38″E / 40.68278°N 46.36056°E / 40.68278; 46.36056
אזור זמן UTC +4
http://www.ganca.az
(למפת אזרבייג'ן רגילה)
מיקום גנג'ה במפת אזרבייג'ן
 
מיגאצ'ביר
מיגאצ'ביר
לנקורן
לנקורן
שירוואן
שירוואן
שמחור
שמחור
שקי
שקי
ייבלאח
ייבלאח
גנג'ה
גנג'ה

גנג'האזרית: Gəncə) היא העיר השנייה בגודלה באזרבייג'ן. היא ממוקמת בפאתי הרי קווקז על שפת נהר גיינדג'אי (יובל של נהר הקורה). העיר מהווה מרכז של ארן - חבל היסטורי בקווקז. בשנת 1804, עם סיפוחה של האזור לאימפריה הרוסית שם העיר שונה ל"יליזבטפול" (לכבוד אשתו של קיסר רוסיה). בשנים 1935 - 1989 העיר נקראה "קירובאבד" על שם סרגיי קירוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה בשנת 859 כתחנת מעבר על דרך המשי. התיישבות במקום הייתה קיימת גם לפני זה. עם החלשות של ח'ליפה הוקמו באזור ממלכות עצמאיות והעיר הייתה בירה של אחד מהן. העיר הייתה ידעה בבעלי המלאכה שעבדו בה. במחצית המאה ה-11 האזור התחיל לסבול מפלישת סלג'וקים. בשנת 1086 העיר נכבשה והופסקה שושלת של השליטים המקומיים. השליטה בעיר ובאזור כולה הועברה לפולשים החדשים. במחצית המאה ה-12 האזור הועבר לשליטה של גאורגיה והיא הייתה תחת שליטתם עד לפלישת המונגולים לאזור. בשנת 1139 העיר נהרסה כליל ברעידת אדמה חזקה.

במאות ה-12 וה-13 הייתה העיר בירת הממלכה הסלג'וקית המקומית. זה הייתה תקופת הזוהר של העיר. מוצרים של בעלי המלאכה של העיר היו ידועים בכל האזור. במשך מספר שנים השטח היה חלק של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1747 הוקמה חאנות גנג'ה החזקה. אומנם מדינה זו הייתה צריכה לנהל מדיניות זהירה בהיותה ממוקמת בין האימפריה הרוסית לבין ממלכת פרס. במסגרת מלחמת רוסיה-פרס (1804-1813) הרוסים בפיקוד פאבל ציציאנוב כבשו את העיר. הממלכה העצמאית בוטלה ושטח הועבר לאימפריה רוסית. שם העיר שונה ל"יליזבטפול" לכבוד אשת אלכסנדר הראשון.

בשנת 1868 העיר נהפכה למרכז גוברניית יליזבטפול. בשנת 1868 העיר חוברה על ידי מסילת הברזל לבאקו, טביליסי ובתומי.

אוכלוסיית העיר הייתה מעורבת. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1892 מ-26 אלף תושבים כ-14 אלף היו מוסלמים ו-10.5 אלף ארמנים. בשנת 1905 היו מהומות אתניות בעיר, כתוצאה מכך כל הארמנים התמקמו בגדה השמאלית של הנהרה והאוכלוסייה המוסלמית התרכזה בגדה הימנית.

בשנת 1920 העיר נכבשה על ידי כוחות של הצבא האדום. בתקופה הסובייטית העיר התפתחה ונהפכה למרכז תעשייתי ותרבותי. עם תחילת מלחמת נגורנו-קרבאך גם בעיר זה החלו מהומות אתניות. כתוצאה מכך, כל האוכלוסייה הארמנית עזבה את העיר.

בניינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאובוזלאום של ניזנמי - הוקם בשנת 1991 לזכר של משורר חכים ג'מאל א-דין נזאמי
  • בית הערכה של שאח אבאס
  • מסגד שאח אבאס - המסגד הגדול בעיר שנבנה בשנת 1606

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]